חרדות אצל ילדים

איך אפשר לעזור לילדים שסובלים מחרדות? צפו בסרטון:

מה ההבדל בין פחדים לחרדות אצל ילדים?

פחד הוא בעצם תגובה התנהגותית ורגשית הישרדותית, הבאה לידי ביטוי במצבים בהם ילדים חווים סכנה ממשית, לדוגמה כשהם חוצים לבד את הכביש, או במפגש עם אדם זר.

חרדה היא מצב בו הילד מגיב בפחד מוגזם לסיטואציה שלא באמת מהווה לו סכנה, לדוגמה: מפגש חברתי עם ילדים, חרדה ממוות, רוחות רפאים, חרדה מליצנים או ממפלצות, חרדה מתאונות, ועוד.

באופן כללי, חרדות אצל ילדים הן תופעה טבעית, כך גם פחדים אצל ילדים. זהו חלק טבעי מההתפתחות התקינה של הילד. לנפש שלנו יש יכולת לבסס פחד וחרדה על מנת לשמור על שלמות הגוף ושלמות הנפש.

חרדות אצל ילדים הן בעצם פחד שיצא משליטה ואיבד את גבולות ההיגיון. ילדים חשים פשוט פחד חזק ומאיים, אין להם את היכולת להבין כי לא מדובר בפחד ושהם סובלים מחרדה. ילדים הסובלים מחרדה, בטוחים שהחששות העמוקים שלהם באמת עלולים להתרחש, לכן להורים יש תפקיד מכריע בזיהוי החרדה ובפנייה לעזרה מקצועית.

על ההורים לשים לב אם החרדה משפיעה על שלוותו הכללית של הילד, לחשוב האם היא מפריעה לשגרת יומו, לתפקודו, האם תגובותיו קיצוניות והוא חש מצוקה גדולה כאשר עולה הנושא ממנו הוא חושש. חשוב לשאול את עצמכם האם הילד מפתח דפוס המנעותי כך שלא יצטרך להתמודד עם החרדות? אלו הן נורות אדומות, המעידות על חרדה משמעותית. במקרים מסוג זה כדאי לפנות אל פסיכולוג ילדים על מנת להתייעץ, לקבל הדרכה ולטפל בילד במידת הצורך.

חרדות יכולות להופיע בכל שלב ובכל אחד מתחומי החיים של הילד. חרדות אצל ילדים מכניסות אותם למעגל סגור, בו החרדה פוגעת בנפש במקום לשמור עליה. כך פעם יוצרת החרדה מחשבות, רגשות והתנהגויות הפוגעות באיכות חייו של הילד. החרדה בעצם מגבילה את מרחב התנועה הפיזי והרגשי שלו בעולם.

בניגוד לפחד רגיל, חרדה גם יוצרת פחד נוסף שלא היה קיים לפני התפתחות החרדה –  הפחד מפני תחושת החרדה. ילדים מפחדים מכל מה שמעורר את הפחד הגדול ותחושת חוסר האונים – מפחדים מתחושת החרדה ומכל מה שקשור אליה. לכן חשוב לעזור להם לצאת ממעגל החרדה.

מה ההבדל בין חרדה אצל ילדים לבין התקף חרדה?

בזמן התקפי חרדה אצל ילדים, תחושת החרדה עולה באופן פתאומי ומשפיעה על הגוף ועל החשיבה. כתוצאה מכך, ההתנהגות הופכת קיצונית ובלתי נשלטת. הסימפטומים לרוב דומים לאלו של המבוגרים: דופק מהיר, רעידות, קשיי נשימה, הזעה, לחץ בחזה, סחרחורת, צמרמורת, תחושה של סכנה, בלבול, ניתוק מהמציאות ואיבוד שליטה. אצל ילדים יופיע פעמים רבות גם בכי והיצמדות למבוגר קרוב.

איך מזהים שהילד סובל מחרדה? תסמינים נפוצים ונורות אדומות להורים

תסמיני החרדה אצל ילדים מחולקים למספר קבוצות:

תסמינים רגשיים

• פחד.
• חוסר אונים.
• דאגנות יתר.
• תחושת ייאוש.
• הרגשה של מצוקה.

תסמינים מחשבתיים

• קשיי קשב וריכוז.
• ירידה בזיכרון.
• מחשבות שליליות.
• מחשבות טורדניות.
• מחשבות העוסקות בדאגה.
• התנהגות כפייתית/אובססיבית –  התנהגות המאפיינת OCD (הפרעת חרדה אובססיבית) כמו חזרה על מילים, חזרה על פעולות, עריכת טקסים למטרת הגנה ועוד.

תסמינים התנהגותיים

• סירוב ללכת לבית הספר.
• סירוב לצאת לפעילויות הקשורות לבית הספר או פעילויות חברתיות (כמו מסיבות, טיולים, חוגים ועוד).
• הימנעות משינה אצל חברים.
• הימנעות משינה לבד בחדר.
• היצמדות להורים.

תסמינים פיזיים

• כאבי ראש.
• כאבי בטן.
• בחילות.
• דופק מואץ.
• קשיי נשימה (תחושת מחנק, נשימה מהירה, נשימה כבדה ועוד).
• זיעה.
• יובש בפה.
• רעד.

אילו סוגים של חרדות ניתן לראות אצל ילדים?

קיימים סוגים שונים ורבים של חרדות שניתן לאבחן אצל ילדים, אבל ישנם מספר סוגים נפוצים במיוחד, כגון:

• חרדה חברתית – הקשורה בתפקוד החברתי ובתפיסת העצמי. ילדים הסובלים מחרדה חברתית, רואים בסיטואציות חברתיות שונות חוויה מפחידה ומאיימת. הם עלולים לפחד לדבר בפני הכיתה ואפילו לאכול בחברת ילדים אחרים. חרדה זו שכיחה במיוחד בקרב ילדים בגילאי 8-15.
• חרדת נטישה או חרדת פרידה – עלולה להתפתח אל מול ההורים וללוות את הילד במהלך השנים קדימה. חרדת הנטישה מופיעה לרוב אצל תינוקות כשלב טבעי בתהליך ההתפתחות עד גיל שנתיים וחצי, אך עלולה להופיע גם אצל ילדים בגילאי 6-9.
• חרדת בחינות – המופיעה בגילאים בוגרים יותר, כאשר רמת הלימודים וההישגיות עולה. זהו מצב בו ילדים או מתבגרים רואים במבחנים מצב מאיים. החרדה עלולה לגרום להם לקשיים במהלך הבחינה או בעת הלמידה.
• הפרעת חרדה מוכללת – מצב בו ילדים סובלים מדאגנות יתר, פחדים וחששות, הפוגעים בתפקודו של הילדים. הפרעת חרדה מוכללת שכיחה יותר בקרב ילדים בגיל ההתבגרות.
• חרדות אצל ילדים בלילה – מצב שבו החרדה מופיעה בעיקר בשעות הלילה, אבל עלולה להיות מלווה גם בחרדה יום יומית. בלילה החרדה תבוא לידי ביטוי בקשיי הרדמות, יקיצות מרובות, פחד ממפלצות, משינה לבד ועוד. חרדה זו שכיחה במיוחד בקרב ילדים בגילאי 4-9.
• חרדה טורדנית כפייתית אצל ילדים (OCD) – מחשבות טורדניות ואובססיביות (כמו "ההורים שלי עומדים למות" או "בטח עומדים לשדוד לנו את הבית") גורמות לילד לבצע פעולות כפייתיות, שלדעתו יבטלו את הדבר הנורא שעלול לקרות.

מה הסיבות שעלולות לגרום לחרדה אצל ילדים?

תורשה – לגנטיקה יש חלק בהופעתן של הפרעות חרדה. כך לדוגמה, אם אבא או אמא סובלים מחרדה, קיים סיכוי שגם הילדים יסבלו מכך. אם הילדים סובלים מכך, סביר להניח שאחד ההורים או מישהו מבני המשפחה סובל מכך.

ביולוגיה – חוסר כימי בסרוטונין במוח עלול לגרום להפרעות חרדה, התקפי חרדה ולחרדה.

גורמים סביבתיים – אם ילדים חוו אירועים טראומטיים, משברי חיים (כמו התעללות, גירושי הורים, פרידה מאחד ההורים ועוד), קיים סיכוי כי יסבלו מהפרעת חרדה. אם הילד סבל בבית בו אחד ההורים סבל מחרדה והוא נחשף להתנהגותו – גם אז הסיכוי שהוא יסבול מחרדה גדל.

הורה מגונן יתר על המידה – ילדים הגדלים אצל הורים המגוננים עליהם יותר מדי, עלולים לסבול מחרדה. לדוגמה ילדים ששומרים עליהם באופן מוגזם גם כשהם גדלים, לא נותנים להם לפתח עצמאות וגם בגיל מבוגר לא משאירים אותם לבד בבית, לחזור מאוחר, לרכוב על אופניים ועוד. באותו הקשר, יש ילדים שהוריהם "מבטלים" אותם, לא נותנים להם להשמיע את קולם ואת דעתם, ההורה תמיד עונה במקום הילד, מדבר במקומו, מתמודד במקומו. גם במקרים מהסוג הזה הילד מאבד את הביטחון שלו, הדימוי העצמי שלו נפגע והוא עלול לפתח חרדה.

איך תעזרו לילדים להתגבר על חרדה? עצות חשובות להורים

• חרדות גורמות לילדים לחיות באמונה שמשהו רע ואיום עלול להתרחש. על מנת לעזור להם, חשוב להיעזר ברגישות ועדינות רבה, לקבל את הפחדים שלהם ולא לבטל את חששותיהם.
• חשוב לא למהר להגיב בהגנה כשהילד חווה התקף חרדה או חרדה באופן כללי. יש לאפשר לילד להתמודד עם החרדה גם באופן עצמאי. יש לתמוך בו – אבל גם בו זמנית לאפשר לו מרחב.
• חשוב שהפרדת הגבולות בין הילד להורה תהיה ברורה, שהילד יוכל להביע רגשות באופן חופשי ולקבל תמיכה ונחמה מההורה. כשההורה מגונן יתר על המידה לעתים הוא שם עצמו במקומו של הילד.
• טיפול בחרדות אצל ילדים הוא כזה שמאפשר תמיכה ולא תחושת נטישה. דרך ההתייחסות של ההורה אל החרדה היא גורם מאוד משמעותי בהעצמתה או הרגעתה.
• השיקוף שהילד מקבל אודות החרדה שלו הוא משמעותי מאוד ובא לידי ביטוי בתחושה שהילד שואל את עצמו האם מזלזלים בתחושותיו.
• ילד ששומע את הסביבה מטילה ספק או מתייחסת בציניות כלפי החרדה שלו, ירגיש לא בטוח ולא מוגן, ובמצב כזה החרדה רק תתגבר.
• במצבי חרדה, חשוב לאפשר לילד מרחב מכיל ומקבל ולהשרות על הילד רגישות, הכלה, נתינת חום, הבנה של הפחד, ואף הזדהות עם הפחד.
• חשוב שההורה לא ישתמש במשפטים ואמירות שמטרתם לעזור לילד להתגבר על החרדה (כמו: "תהיה אמיץ" או "אין לך שום סיבה לפחד מזה"). ההורה לא יכול לקבוע עבור הילד מה עליו להרגיש ומתי. זה שהורה לא מפחד מדבר מסוים, אין זה אומר שהילד אמור גם לא לפחד מכך, זה לא הופך את הילד לפחדן.
• מומלץ לא להרחיק את הילדים ממקור החרדה, בכך בעצם גובר החשש של הילדים שאכן יש להם סיבה לפחד. יש לאפשר לילדים להתמודד עם החרדה, לתמוך בהם, אבל לא להגן עליהם על ידי הרחקתם.
• שימו לב שהחרדה של הילד לא נובעת מחרדה שמקורה בחרדה שלכם. לפעמים הורים לא שמים לב, אבל החרדה של הילד היא בעצם חיקוי של התנהגות של ההורים.
• אל תפגעו ביתר בני המשפחה. כאשר יש ילד שסובל מחרדה בבית, פעמים רבות זה משפיע גם על האחים הגדולים והקטנים. הקפידו לא לתת לדבר כזה להתרחש בבית שלכם, אל תבקשו מהם דרישות שונות ומשונות שמטרתן להרחיק את מקור החרדה מהבית. אפשרו לכל בני המשפחה לנהל חיים רגילים ונורמליים.

איך יודעים מתי יש צורך בטיפול בחרדות לילדים?

קיימים מקרים בהם חרדה אצל ילדים היא נורמלית ומהווה חלק טבעי משלב התפתחותי כזה או אחר. אבל קיימים מקרים בהם הפרעת חרדה אצל ילדים דורשת טיפול, על אחת כמה וכמה כאשר ניסיתם הכל והגעתם למסקנה שכלום לא עוזר.

 אז מהם אותם מצבים הדורשים טיפול בחרדות אצל ילדים?

• כשהחרדה מופיעה באופן קבוע ויומיומי.
• כשהילדים מתמודדים עם חרדה עוצמתית, או אם אתם מרגישים שהילד מתמודד עם מצוקה של ממש ואתם חסרי אונים.
• כשאתם חשים שהחרדה פוגעת בתפקוד של הילד, אם הוא נמנע ממצבים מסוימים (כמו מבחנים, פעילויות חברתיות, חוגים, טיולים, ועוד), או אם החרדה פוגעת בהרגלי השינה והאכילה שלו.
• אם הילד סובל מתסמינים פיזיולוגיים, כגון כאב ראש, דופק מואץ, הזעה, קשיי נשימה ועוד. כל סימפטום שגורם לו לחוסר נוחות ופוגע בתפקודו.
• כשאתם מרגישים שאין לכם מספיק כלים להתמודדות עם התקף החרדה בצורה יעילה.
• אם אתם חשים שהילד מצא מפלט במקומות אחרים במקום להתמודד (לדוגמה: מסתגר בבית, הפסיק לקחת חלק בפעילויות שאהב בעבר, נצמד אליכם באופן מוגזם, אם אתם מבצעים עבורו דברים שנהג לבצע בעצמו בעבר, ועוד).
• כשאתם מרגישים שהחרדה של הילד משבשת גם את חייכם, שאתם מבלים זמן רב בניסיון להרגיע אותו, למצוא פתרון למצוקה שלו. אם אתם מרגישים שהחרדה שלו גובה מחיר מהיחס שאתם נותנים לילדים האחרים, מהעבודה שלכם ומשגרת החיים בבית באופן כללי.

טיפול בחרדות אצל ילדים: השיטות הכי מומלצות ויעילות

קיימות שיטות טיפול מגוונות שכל מטרתן הוא לטפל בחרדות אצל ילדים. הטיפולים מתמקדים ביכולת לווסת את התחושות של הילדים, בהורדת סף החרדה וביצירת מרחב תקשורת מעצים ותומך להורה ולילד.

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT – שיטת טיפול יעילה, קצרה וממוקדת (לרוב נמשכת כ-12-15 מפגשים). טיפול זה נחשב ליעיל ביותר כיום בטיפול בהפרעות חרדה אצל ילדים, והוא טוב במיוחד למי שמבקש לראות תוצאות מהירות, אבל פחות אצל מטופלים המבקשים להבין את מקור החרדה מהשורש. השיטה משנה דפוסי התנהגות ומחשבות שליליות. הילדים לומדים איך לקשר בין התחושות הפיזיות שהם חווים לבין המחשבות והאירועים המעוררים אותם. הם לומדים להבדיל בין מחשבות רציונאליות למחשבות לא הגיוניות. הם מתרגלים סיטואציות חברתיות, הקשבה, הבנה ועוד.
• הדרכה הורית – שיטה מומלצת לייצור תגובה הולמת, תומכת ומעצימה, כמו גם החלטות משותפות לגבי ההתנהלות בבית ובמסגרת החינוכית אם צריך. במהלך הדרכת ההורים תנהלו שיחות בהן תנסו להבין מה מקור החרדה של הילד ואם משהו בהתנהלות שלכם מגביר את החרדה או גורם לה. בנוסף תקבלו עצות מקצועיות להפחתת רמת החרדה אצל הילד. הדרכת הורים תעזור לכם להתמודד עם הפחדים שלכם ההורים, לאפשר לילד להתגבר על החרדות בכוחות עצמו ואיך לפתח ציפיות ריאליות מהילד, בהתאם למצבו.
• טיפול פסיכותרפי (טיפול דינמי) – טיפול עמוק וארוך, המאפשר לילד לשוחח עם פסיכולוג ילדים או מטפל ולשתף במה שעובר עליו. במהלך הטיפול ינסה הילד, בעזרת המטפל, לזהות את המקור לחרדה, ויקבל כלים להתמודדות. במסגרת הטיפולים מתקיימת לרוב גם הדרכת הורים, שבה מעדכן המטפל את ההורים במצבו של הילד ומלמד אותם דרכים שבהן יוכלו לסייע לו להתמודד עם החרדה.
• טיפול בחרדה באמצעות תרפיה – במקרים בהם הילדים מתקשים לבטא את עצמם מבחינה ורבלית (בגלל קושי רגשי, שפתי, התפתחותי או כל סיבה אחרת), קיימת אפשרות לבצע טיפול באמצעות תרפיה. סוגי התרפיה הם שונים ומגוונים, ניתן להתאים אותם לגיל הילד ולתחומי העניין שלו, כדי לעזור לו להתחבר לטיפול.

הצעד הראשון בדרך לטיפול: ייעוץ ראשוני אונליין עם פסיכולוגים לילדים

הטיפול בחרדה מתחיל בפגישה של ההורים עם פסיכולוג לילדים. באמצעות פגישה זו ניתן לברר האם הילד סובל באמת מחרדה, להבין את היקפה והאם היא דרוש טיפול מקצועי.

במסגרת פגישת הייעוץ הראשונית תוכלו לפגוש פסיכולוג ילדים מומחה, מרחוק, דרך ה-ZOOM. אפשר לתאר לו את המקרה של הילד, את הקושי שלו ושלכם. הפסיכולוג יכול לתת לכם חוות דעת מקצועית ראשונה, להפנות אתכם לטיפול מותאם אישית למקרה של הילד שלכם ולתת לכם גם כלים שיעזרו לכם להתחיל להתמודד עם החרדות בבית.

הפגישה תאפשר לכם ההורים לבצע את השינוי הנדרש, להבין את המקור לחרדה, ולעזור לילד להתמודד טוב יותר ולהתחזק. הפסיכולוג ימצא עבורכם את הטיפול המתאים ביותר לגיל הילד, לסוג החרדה ולסיבה שלה.

לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית לטיפול בחרדות, לחצו כאן >>