חרם חברתי: איך עוזרים לילד להתמודד?

ילדים ובני נוער רבים מתמודדים עם חרם חברתי. זהו מצב בו ילד סובל מנידוי חברתי, התנכלות, דחייה ובדידות. ההשלכות של התופעה יכולות להשפיע על הדימוי העצמי והביטחון של הילד וללוות אותו גם בבגרות. התערבותם של הורים ולעתים גם של אנשי מקצועי הכרחית במצבים מהסוג הזה. איך תוכלו אתם ההורים לזהות את המצב ולהתמודד איתו?

תופעת החרם החברתי נפוצה במיוחד בקרב תלמידי בית הספר היסודי ומגיעה לשיאה בכיתות ה-ו. שיעור התלמידים הסובלים מנידוי חברתי יורד ככל שגיל התלמידים עולה והם מגיעים לתיכון (למרות שגם שם ניתן עדיין להיתקל בתופעה).

מחקר שנעשה במרכז טאוב בשנת 2015, בקרב תלמידי בית ספר, חשף תמונה מדאיגה: ב-60% מהכיתות בבתי הספר, התגלו מקרים של חרם חברתי, ברמה כזו או אחרת, כלפי אחד מהתלמידים. 5.6% מהתלמידים דיווחו שעברו חרם וכ-4% מהתלמידים דיווחו שקראו להחרים אותם ברשת.

מה זה חרם חברתי או נידוי חברתי אצל ילדים – ואיך הוא מתבטא?

חרם חברתי הוא מצב בו אחד מהילדים מורחק מהמעגל החברתי הכיתתי או מקבוצת חברים. פעמים רבות אותו ילד גם סובל מביוש (שיימינג), התנכלות, דחייה והשפלה. כל אותם מצבים שאיתם מתמודד ילד הסובל מתופעה של נידוי חברתי, גורמים לו לחוש שקוף, בודד ולא אהוב. תחושות אלה עלולות לפגוע בביטחון העצמי של הילד, לפגוע בדימוי העצמי שלו, דבר שעלול לפגוע בסיכוי שלו ליצור קשרים חברתיים נוספים בהווה ובעתיד.

ילדים שסובלים מחרם חברתי חווים בעצם התעלמות של הסובבים אותם, ממצב בו לילד היו חברים וחיי חברה, הוא מוצא את עצמו בודד כמעט לחלוטין. בחיי היום יום הדבר יבוא לידי ביטוי באופן הבא:

  • הילד לא יוזמן למסיבות כיתה ואירועים חברתיים.
  • ילדים לא ירצו לשמור איתו על קשר מחוץ למסגרת בית הספר.
  • בהפסקות ילדים לא ירצו לשהות במחיצתו ולא יזמינו אותו לשחק איתם (כדורגל, גומי או סתם לשבת לדבר או לאכול ביחד).
  • אף אחד לא ירצה לשבת לידו בכיתה.
  • הילד עלול להרגיש שכולם מרכלים עליו וצוחקים עליו, פעמים רבות יחוש זאת בצדק.
  • ילדים שבעבר היו חברים שלו, לפתע יתעלמו ממנו לחלוטין.
  • יכול להיות שילדים יתחילו להפיץ על הילד מידע שקרי כדי להביך אותו ולהשפיל אותו.
  • יהיו מקרים בהם יצחקו עליו וירכלו עליו בזמן שיעור, במיוחד כאשר ינסה לקחת חלק פעיל בשיעור ובכך יגרמו לו פחות ופחות להשתתף.

מה הגורמים לחרם חברתי?

מבוגרים תמיד אומרים שילדים הם אכזריים וזה נכון. מאחורי נידוי חברתי עומדת פעמים רבות פשוט אכזריות, שיימינג למטרת שיימינג. ילדים מתחילים לגלות תחושות של אושר, בזמן שהאחר סובל, כבר בגיל הרך. כך לדוגמה קורה שילדים בני 4-6 לוקחים בובות ונהנים לפרק אותן, להוריד להן את הראש, לגזור להן את השיער ולהתעלל בהן. הם גם נהנים לקבל תשומת לב על חשבון האח הגדול או הקטן, אוהבים להרגיש שהם מרכז העולם.

ילדים המנהיגים חרם חברתי, הם פעמים רבות ילדים החשים שנאה, שנאה עיוורת, שאין לה כל סיבה מוצדקת. שנאה מהסוג הזה עומדת לרוב במרכזם של מקרי חרם חברתי אצל ילדים. פסיכולוגים טוענים כי תחושת שנאה זו מגיעה מאזורים תת-קורקטיקליים, בה מעורבים מעט תהליכי חשיבה ופעולות מידיות ואוטומטיות.

כשילדים מחליטים לבצע חרם חברתי בבית הספר או בכל מקום אחר, פעמים רבות אין מאחורי בחירת האובייקט המוחרם היגיון אמיתי. ברוב המקרים מדובר פשוט בשעיר לעזאזל,  פעמים רבות מדובר בילד או ילדה הנראים לחברה יוצאי דופן. לדוגמה:

  • הם שונים בגלל שהם מתלבשים באופן שונה.
  • מדברים אחרת (יש לו מבטא, הוא מגמגם ועוד).
  • אולי קצת יותר מופנמים וביישנים.
  • במקרים מסוימים אולי הם דווקא בעלי ביטחון עצמי מופרז וזה מעצבן אחרים.
  • לעתים הילד המוחרם הוא ילד חכם בצורה יוצאת דופן.
  • יש מקרים בהם הילד המוחרם הוא ילד המתקשה בלימודים.
  • יש מצבים בהם יחרימו את הילדה הכי יפה בכיתה או דווקא את זו שהכי פחות אטרקטיבית.
  • אולי יחרימו את הילד הכי עני או דווקא את הכי עשיר.
  • ועוד.

חרם חברתי על רקע הפרעה נפשית, רגשית או קושי

ילדים המתמודדים עם הפרעה בוויסות החושי או הרגשי הם ילדים מאוד רגישים, המתקשים לתקשר לפעמים עם הסביבה. פעמים רבות ההתנהגות שלהם נראית לאחרים מוזרה והופכת אותם למקור לבדיחה ולכן באופן אוטומטי גם למועמדים "אידיאליים" לסבול מחרם חברתי.

גם ילדים שמתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז חווים פעמים רבות דחייה חברתית, זאת בגלל שיש להם נטייה להגיב בעוצמה למצבים שונים, הם נוטים להיות חסרי סבלנות, מתקשים לשבת בשקט בכיתה, להתעצבן מהר, קשה להם להתמודד עם מטלות בכיתה, עם פעילויות וגם עם הקשבה לאחר.

איך תדעו אם הילד סובל מחרם חברתי?

לפעמים זה לא קל לזהות שהילד שלנו מוחרם, אבל יש כמה סימני אזהרה שיכולים לעזור לנו לגלות שיש בעיה:

  • האם הילד מבקש לא ללכת לבית הספר לעתים תכופות?
  • במידה ולילד היו חברים, שמתם לב לשינוי? האם הוא פתאום נמצא יותר לבד?
  • התבוננו בילד ונסו לשים לב אם הוא נראה עצוב יותר, כועס, חסר אונים.
  • נסו לשים לב אם הילד מעביר על עצמו ביקורת שלילית באופן פתאומי.

התמודדות עם בריונות ברשת

בעידן בו אנו חיים, החרם החברתי הופך לעתים לחרם וירטואלי, זהו מצב בו הרשתות החברתיות שהילדים כל כך אוהבים הופכות לאויב הכי גדול ומסוכן שלהם במצב של חרם.

  • נסו לשים לב אם הילד שלכם הפסיק להיות בוואטסאפ, באינסטגרם ובפייסבוק.
  • הציצו לקבוצות בהן הוא חבר, בדקו אם מתנהלות שם שיחות פוגעניות הנוגעות לילדים אחרים בכלל ולילד שלכם בפרט.
  • יכול להיות שהילד שלכם נחסם מקבוצות בהן היה חבר.
  • אולי הפיצו תמונות שלו/ה בקבוצות.

האמצעים הדיגיטליים והווירטואליים העומדים היום לרשות הילדים – הם מסוכנים ביותר. ילדים יכולים להשפיל ילדים אחרים בתוך דקה, בלחיצת כפתור והדבר יכול להפוך למשהו שיהיה קשה מאוד לעצור. אם ילד יפיץ תמונה של ילדה בוואטסאפ בקבוצה מסוימת, התמונה הזו תמצא עצמה מהר מאוד עוברת מקבוצה לקבוצה ויהיה קשה מאוד לשלוט במצב.

התמודדות עם חרם חברתי או כיתתי היא מצב לא פשוט להורים ובוודאי שלא לילד. ההורה באופן טבעי מאוד מגונן על הילד, מרחם עליו ומודאג והילד סובל מבדידות רבה בבית הספר, תחושת מצוקה, מרגיש "מסומן", מאוים ואבוד

איך להתמודד עם חרם ונידוי חברתי?

עודדו את הילדים לדבר: אם הילד לא מודה בכך שהוא סובל מחרם, נסו לעודד אותו באמצעות שאלות מנחות, אל תשאלו אותו שאלות ישירות שיגרמו לו לחוש לא בנוח. לדוגמה: "מזמן לא נפגשת עם חברים, קרה משהו?" או "למה אתה כבר לא הולך למסיבות כיתה?". נסו לגרום לילד לשתף אתכם. חשוב ללמד ילדים מגיל צעיר לדבר, לשתף ולספר, להרגיש שההורים הם המקום הבטוח שלהם, הכותל שלהם.

אל תזדהו עם הילד: כמובן שחשוב שתבינו מה עובר עליו, אבל אל תשליכו על עצמכם את המצב. חשוב שתשמרו על עצמכם חזקים ומפוקסים מול הסיטואציה כדי שתוכלו לתפקד. עליכם לבנות תוכנית שתעזור לילד להשתקם, אם תוצפו ברגשות יהיה לכם קשה לתפקד.

עטפו את הילד בחום: ילדים הסובלים מנידוי חברתי הם ילדים מאוד בודדים, לכן חשוב מאוד שבזמן שלהם איתכם בבית ירגישו מוקפים ואהובים. מלאו את סדר היום שלהם בפעילויות מהנות (לא בהגזמה כדי שלא ירגישו חריגים). אפשר לרשום אותם לחוגים עם ילדים אחרים בני גילם, לצאת איתם לטיול, ללכת לסרט, לבלות עם בני משפחה בני אותו גיל, עם השכנים ועוד.

אל תרחמו ואל תשפטו: אם תרחמו על הילד הוא ירגיש עוד יותר מסכן, אז אל תרחמו עליו ומנגד גם אל תשפטו אותו ותאמרו לו שבטח עושים עליו חרם בגלל שעשה X או Y. פשוט אפשרו לו להיות מי שהוא והראו לו שאתם מקבלים אותו.

תנו לילד דוגמאות מהחיים: ספרו לילד על חרם שאתם עברתם כילדים ועל הדרך שבה התמודדתם איתו. כשמדובר בילדים קטנים אפשר לקנות להם ספר שעוסק בנושא ולספר להם לפני השינה. בגילאים גדולים יותר אפשר למצוא סרטים שעוסקים בנושא המתאימים למתבגרים.

ערבו את היועצים והמחנכים: חשוב מאוד שצוות בית הספר יהיה מעורב במה שעובר הילד. מעורבות של הצוות החינוכי, יגרמו לכך שיהיה מי שיפקח על מצבו של הילד בבית הספר, מי שידע להתערב במקרים בהם יציקו לו וגם שתהיה לילד אוזן קשבת במקום. חשוב מאוד שהצוות גם יעדכן אתכם בנעשה בבית הספר.

התמודדות עם חרם באמצעות טיפול רגשי

מצבים בהם חרם חברתי הופך למצב מתמשך, שהופך לקונפליקט יום יומי עמו אתם והילדים מתמודדים או ליתר דיוק, לא מצליחים להתמודד – דורשים התערבות מקצועית.

נידוי חברתי הוא מצב שעלולות להיות לו השלכות נפשיות ורגשיות קשות, לכן חשוב מאוד לאבחן את המצב בשלב מוקדם וכחלק מתוכנית ההתמודדות של הילד/ה לערב גם פסיכולוג ילדים.

במסגרת טיפול פסיכולוגי לילדים יוכל הילד לשתף איש מקצוע במה שעובר עליו מבחינה חברתית ורגשית, הוא יוכל לקבל כלים להתמודדות עם המשבר ועם הילדים שהוא צריך לעמוד מולם. הפסיכולוג יוכל לעזור לו למצוא כוחות לעמוד על הרגליים, להגיע לבית הספר עם ראש מורם, ליצור קשרים חברתיים נוספים, חדשים ובו זמנית גם לנסות לסיים את הקושי החברתי אליו הוא נקלע.

במסגרת הטיפול יכולים וצריכים ההורים לעבור הדרכת הורים, שתעזור להם ללמוד איך להתנהל מול הילד לאורך התקופה הקשה, איך לחזק אותו, להעצים אותו, הם מקבלים כלים שעוזרים להם להתמודד עם הילד במידה והוא לא נפתח, מסתגר, מתבודד וביחד אפשר לצאת מכך מחוזקים.

כאן באתר תוכלו לקבוע פגישת ייעוץ ראשונית אונליין עם פסיכולוג ילדים מומחה. תוכלו לתאר את המקרה של הילד/ה שלכם, את הקושי והקונפליקטים ולקבל מהפסיכולוג חוות דעת ראשונית, המלצות להמשך טיפול בהתאם לסוג המקרה הספציפי וגם כלים ראשוניים להתמודדות שתוכלו ליישם מיד לאחר הפגישה. הפגישות מתקיימות מכל מקום שנוח לכם, דרך ה-ZOOM, מבלי שתצטרכו לצאת מהבית.

בואו להתייעץ עם המומחים: לקביעת פגישת ייעוץ ראשוני לחצו כאן >>

עודכן בתאריך: 1 באפריל 2021

דילוג לתוכן