ילדים רגישים מאוד: טיפול ברגישות יתר

אם הילד שלכם נבהל בקלות מכל דבר, לא חש בנוח כשהוא בא במגע עם בדים במרקמים מסוימים, מעדיף פעילות שקטה ויחידנית על פעילויות חברתיות ההמוניות ורועשות, קיים סיכוי שהוא סובל מרגישות יתר.

אם הילד שלכם נוטה להתפרצויות זעם לעיתים תכופות, תגובות דרמטיות למצבי לחץ וקשיים, נעלב בקלות ומרבה לבכות, קראו על ילדים ב"ווליום רגשי גבוה" >>

רגישות יתר (הפרעה בוויסות החושי), היא תופעה הקיימת בקרב 15-20 אחוז מהילדים. מדובר בתכונה מולדת, גנטית, העוברת בתורשה, כשסביר להניח שעוד אחד מבני משפחתו של הילד סובל גם הוא ממנה. ילדים הסובלים מרגישות יתר רגישים מאוד לדברים ומצבים שונים, שאדם אחר כלל לא ישים לב אליהם ופעמים רבות הם מתקשים להסביר מה בדיוק מפריע להם, מכיוון שהם מוצפים ברגשות ותחושות הגורמים להם לבלבול רב.

ילדים רגישים מאוד: איך מזהים רגישות יתר אצל ילדים, על פי ספרה של ד״ר איילין ארון

תסמינים של רגישות או גירוי יתר יכולים להיות דומים מאוד לסימפטומים של ילדים שמתמודדים עם תסמונת אספרגר וגם עם הפרעות קשב וריכוז, לכן לפעמים קשה לזהות את התופעה בקלות.

ד"ר איילין ארון, פסיכולוגית קלינית אמריקאית, פרסמה בשנת 2002 את רב המכר "ילדים רגישים מאוד" ובהמשך גם את הספר ״אדם רגיש מאוד״, העוסקים בתופעה ובאותם ילדים הנחשבים לרגישים מאוד, רגישים מדי. בספריה, היא תארה איך לזהות את התכונה, מהי הדרך לנתב אותה כך שתהפוך מקושי לדבר שיכול להועיל בחיי היום-יום, פרטה טיפים להתמודדות עם המצב וגם ספקה מידע אודות טיפולים תרופתיים היכולים להקל על המצב ועל מצבים קיצוניים בהם יש לפנות לקבל עזרה מקצועית.

בספריה, מבקשת ד"ר רון מהקורא לענות על 23 שאלות, בתשובות של כן או לא, כדי להבין אם הילד מתמודד עם רגישות יתר. השאלות הן:

1. האם הילד נבהל מדברים בקלות.
2. מרבה להתלונן על בגדים, תוויות, תפרים, גומיות ובדים המפריעים לו.
3. האם נדמה לכם שהוא קורא את המחשבות שלכם.
4. אם אתם חשים שהוא לא אוהב הפתעות.
5. היא מבקשת לשים לב אם הילד לומד טוב יותר כשמתקנים אותו בצורה עדינה ולא בצורה באמצעות ענישה הנחשבת לכבדה יותר.
6. האם הילד משתמש בשפה גבוהה.
7. יכול להיות ששמת לב שלילד יש חוש הומור מיוחד? מתוחכם?
8. האם הוא מאוד אינטואיטיבי?
9. הילד שלכם מתקשה להירדם בלילה לאחר שעבר יום עמוס ומלא בריגושים?
10. לילד שלכם קשה להתמודד עם שינויים גדולים?
11. הילד רגיש לתחושת כאב?
12. מרבה לשאול הרבה שאלות?
13. מעדיף לשחק בשקט?
14. מבחין פעמים רבות במצוקתו של האחר?
15. שם לב לשינוי בניחוחות וריחות, גם אם ממש עדינים?
16. מתעקש להחליף מיד לאחר שנרטבו או התלכלכו?
17. האם הוא חש חוסר שקט במקומות רועשים והומי אדם?
18. האם הילד מרבה לשאול שאלות עמוקות?
19. הילד שלכם מתפקד טוב יותר כאשר הוא לא נמצא בחברת זרים?
20. הוא משתהה מעט לפני שהוא מטפס לגובה?
21. הילד שם לב לכל שינוי, אפילו הקטן ביותר? אם מישהו שינה מראה? אם משהו שינה מקום בבית?
22. האם הוא חש דברים לעומק?
23. אתם חושבים שהילד שלכם פרפקציוניסט?

אם עניתם לפחות על 13 שאלות בחיוב או שאתם מזהים לפחות תופעה אחת או אולי שתיים שהן מאוד בולטות אצל הילד שלכם – כדאי לפנות לאבחון מקצועי וטיפול במידת הצורך.

לדבריה של ד"ר ארון, אם מזהים את התופעה, מגלים הבנה ורגישות למצב – אותו ילד רגיש יכול לגדול ולהתפתח בצורה נורמטיבית לחלוטין ואפילו ללמוד לנצל את אותן תכונות מיוחדות כך שיעזרו לו להצליח בחיים.

איך רגישות יתר יכולה לעזור לילדים בחיים?

ילדים בעלי רגישות יתר, השואפים לשלמות, ערים לדקויות, שהם סקרנים, נוטים לחקור, לשאול, רגישים לזולת, ועוד – הם לרוב ילדים בעלי אינטליגנציה גבוהה, בעלי רצון להצליח, כאלה שרודפים אחר שלמות. אלו תכונות היכולות לעזור לילד שלכם להפוך לתלמיד טוב, לעובד ממושמע ומצליח, לחבר רגיש, בן זוג עדין ומכבד. כל התכונות הללו הן תכונות שבעזרת ויסות נכון ניתן לתעל אותן להצלחה בחיים, להתפתחות, לצמיחה וגדילה בכל אחד מנתיבי החיים, לכל מקום אליו יפנה הילד.

איך גירוי יתר יכול להקשות על ילדים?

אותן תכונות שיכולות לעזור לילד להצליח, אותה רגישות, יכולה גם להפריע לילד, לגרום לו לקשיים ולחוסר נוחות – אם לא יודעים איך להתמודד עמן. לדוגמה:

• ילדים רגישים מאוד סובלים מאוד מרעש, גם אם זה רעש שלנו יישמע רגיל ומתון.
• הם מתקשים לתפקד במקומות רועשים וסואנים (כיתה רועשת, גן מלא בילדים בוכים, אירועים חברתיים ועוד).
• ילדים רגישים חווים רגשות בעוצמה גבוה: שמחה, עצב, כעס, פחד, דבר שיכול ליצור תחושת תסכול, חוסר פרופורציה בהבנה כללית של מצבים שונים ולכן גם קושי בהתמודדות עם מצבים חברתיים.
• תחושת רגישות יתר עלולה לגרום להם לביישנות, למנוע מהם לקחת חלק בפעילויות חברתיות או פעילויות בכלל בגן או בבית הספר, דבר העלול לגרום לדימוי עצמי נמוך.
• רתיעה ממגע עם חומרים ומרקמים שונים עלולה לגרום להם לקשיים מוטורים שונים (מוטוריקה גסה ועדינה), אם זה בגלל שיסרבו לעבוד עם חומרים כמו חול, דבק ועוד.
• החברה עלולה לראות בהם מפונקים, לא חברותיים, לא נעימים, בעוד לא כך הדבר.
• הקושי שלהם להתמודד עם מצבים שונים עלול לגרום להם לבכות יותר, להתעצבן מהר, לצעוק ולצרוח יותר מילדים אחרים.

איך תוכלו להקל על הילד בעצמכם?

• מבחינה חברתית מומלץ לחבר את הילד לילדים הדומים לו ולא ללחוץ אותו לבלות בקבוצות גדולות או עם ילדים שאין לו איתם הרבה במשותף.
• חשוב לכבד את צרכיו של הילד, לא להכריח אותו לגעת בחפצים או מרקמים שהוא מסרב לבוא עמם במגע.
• אם הוא מתקשה להירדם בלילה כדאי ליצור טקס שינה מרגיע, עיסוי מרגיע ונעים עם מגע ברור שהוא מאשר שנעים לו, לקרצף את עור גופו במקלחת עם ספוג או לבצע כל דבר אחר שהילד מעיד על כך שעוזר לו להירגע.
• הפגישו את הילד עם חומרים ומרקמים שונים במהלך היום: גואש, פלסטלינה, דבק, נייר, בדים, קצף גילוח, חול ועוד. אל תכריחו אותו, נסו לעשות זאת בדרכים יצירתיות. לדוגמה: למרוח את פניו של אבא בקצף גילוח או להכין איתכם בצק לעוגיות או קצפת לעוגה שהוא יכול לאכול.
• תשאלו את הילד מה נעים לו ומה לא, כדי להימנע ממצבים בהם הוא צועק ובוכה בגלל מגע שמרתיע אותו, כך תקדימו תרופה למכה וגם תלמדו יחדיו מה הוא כן אוהב.
• אל תיקחו את הילד למקומות רועשים והמוניים אם הוא מתקשה להתמודד עמם.
• אל תיקחו אותו למקומות בהם יש ריחות חזקים אם הוא לא יכול לשאת אותם (כמו דוכן הדגים בשוק, אזור הבשמים בחנויות, ועוד).
• אפשרו לילד לבחור בגדים שנוחים לו ולא כאלה שאתם רוצים שילבש. מה שנראה לכם נוח יכול להוציא אותו מדעתו (לדוגמה בגדים עם גומיות ברגליים או כאלה עם תווית בצד או בגב).

איך מטפלים ברגישות יתר?

קיימות דרכים שונות לטיפול בתופעה, כאשר מוקד הטיפול תמיד הוא ללמד את הילד להתמודד עם הרגשות המציפים אותו, עם הגירויים החיצוניים, לווסת את התחושות לרמה רגילה, לחזק את הדימוי העצמי שלו ולעזור לו להתחבר לפעילויות רגילות כמו ילד שלא סובל מרגישות יתר (פעילויות כמו משחק בחול, משחק בכדור, ריצה על הדשא כשהוא יחף, משחק עם קבוצה גדולה של ילדים ועוד).

טיפול עבור ילדים יכול להתקיים במסגרת ריפוי בעיסוק וכמובן במסגרת טיפול פסיכולוגי לילדים. טיפול רגשי יכול להתקיים במסגרות שונות בהתאם לגיל הילד, היכולת ההתפתחות-הקוגניטיבית שלו והצרכים שלו, לדוגמה: טיפול באמנות, דמיון מודרך, טיפול בבעלי חיים, תרפיה במוסיקה, טיפול CBT, ועוד.

במקביל לטיפול של הילד, תמיד מומלץ לשלב גם הדרכת הורים, כזו שתעזור להורים להבין טוב יותר את מה שעובר על הילד. במסגרת הדרכת הורים לומדים ההורים להבין איך חווה הילד את העולם, הם מקבלים כלים שעוזרים להם לחזק אותו, להתמודד עם מצבים שונים בהם הם נתקלים בכל יום בבית, שאמורים להיות פשוטים אבל בגלל רגישות היתר הופכים לאתגר.

ההורים לומדים איך לשוחח עם הילד על הקושי שלו ואיך להפוך אותו מקושי ליתרון. הם לומדים איך לא לראות בילד שלהם שונה, לא להתבייש בו, אלא להפך, לזהות את המיוחד שבו ולחזק את אותן תכונות כך שיצליח ויפרח בהמשך חייו כאדם בוגר. הדרכת הורים יכולה לתת להורים ארגז כלים ובתוכו תגובות מוכנות למצבים שונים, שימנעו מהם לבקר את הילד ויסייעו להם לשבח אותו, לעודד אותו ולהתנהג אליו כאל ילד רגיל.

עדיין לא בטוחים שהילד סובל מרגישות יתר?

כאן באתר תוכלו לקבוע פגישת ייעוץ עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט, במהלכה תוכלו לתאר את הסימפטומים שאתם מזהים אצל הילד ואת הקשיים, לקבל מהמטפל אבחנה ראשונית, טיפים מידיים להתמודדות וכמובן המלצה להמשך טיפול.

לרשימת מטפלים ופסיכולוגים מומלצים – לחצו כאן >>