הורים רבים שומעים את המונח "סמכות הורים" ונבהלים, הם חשים שהוא משדר קור, קשיחות וריחוק, בעוד הם רוצים להעניק לילד חום, אהבה וקרבה. אז זה המקום להבהיר ש"סמכות הורית" היא בעצם הורות חיובית, מחבקת, קשובה ורגישה. אבל כן, היא גם מכילה גבולות, חוקים ודרישות נחרצות, אותם יש לאכוף בעקביות. מטרת כל אותם דברים שעל פניו נשמעים שליליים, היא בעצם להבין את צרכיו של הילד ולסייע לו להתפתח לאדם בעל תחושת ביטחון ערכים, משמעת, כבוד לזולת ויכולת להתמודד עם שינויים.
למה בעצם לא לזרום עם הילד?
בשנים האחרונות הורים רבים מכנים את עצמם כ"הורים זורמים". כיצד זה בא לידי ביטוי בשטח?
לפניכם מספר דוגמאות:
- הם מרשים לילד ללכת לישון מתי שהוא רוצה.
- מאפשרים לילד לישון ולהירדם איפה שהוא רוצה (במיטה שלהם, במיטתו, בעגלה וכן הלאה).
- הם לא מאיצים בו להיגמל מחיתול או מוצץ (יש ילדים שנגמלים ממוצץ לקראת גיל ביה"ס ומחיתול רק כשהגננות ממש מתחננות).
- הם מציעים לילד הצעות, נותנים לו הסברים, במקום פשוט להציב לו עובדות.
- כאשר הילד בוכה וכועס הם מיד מכילים זאת, מרצים אותו ומספקים לו מיד את מבוקשו.
- הם נמנעים בכל מחיר מלריב עם הילד ולהתווכח עמו ומאפשרים לו לעשות כל העולה על רוחו.
- הם טוענים שהילד יודע מה הוא רוצה ומה טוב לו ותמיד מכבדים את רצונו, גם כאשר הם חושבים שהוא טועה.
ישנם עוד מצבים רבים בהם ניתן לזרום עם הילד, אבל האם נכון לעשות זאת? האם זה עוזר לילד? האם זה עוזר לנו כהורים? אם תחשבו על זה לעומק ובהיגיון תבינו שה"זרימה" הזו אולי מספקת לכם שקט רגעי ומידי במצבים של בכי, כמו פלסטר, אבל לא מטפלת באמת בבעיה.
בנוסף, הילד שלכם גדל ולומד שהוא הבוס, הוא המלך שתמיד מקבל את מבוקשו, גם אם מדובר במשהו לא הגיוני או אפילו לא נכון עבורו. ובסופו של דבר, כאשר יצא אל העולם, תצפה לו הפתעה מאוד לא נעימה…
כאשר ילדכם יגדל ויגיע אל הגן, בית הספר, גיל ההתבגרות, מקום העבודה או סתם ינסה להסתדר בחברת בני האדם – הוא יגלה שכל מה שלמדתם אותו בבית לא תופס במציאות.
לדוגמה:
- איש לא מתכוון לרצות אותו ככה סתם.
- עליו להתאמץ ולעבוד בכדי להרוויח דברים.
- עליו להרוויח את כבודם של אנשים.
- אין לקבל מבלי לתת.
- בבכי וצעקות לא משיגים דברים.
- הרבה פעמים בחיים שומעים את המילה "לא".
- לא תמיד הוא באמת יודע מה טוב עבורו וגם אם כן, לא תמיד הוא יקבל את זה.