דיכאון אצל מבוגרים: התסמינים ודרכי הטיפול

מה זה דיכאון?

דיכאון הוא כבר לא מחלת נפש נדירה של מעטים, אלא צרת רבים, הנובע בין היתר מקצב החיים המודרניים והקשיים המלווים אותם. דיכאון מופיע אצל כ-15-20% מהאוכלוסייה והוא יכול להופיע אצל כל אחד, בכל גיל, כאשר מבחינה סטטיסטית לנשים יש נטייה ללקות יותר במחלה יותר מאשר לגברים.

לקריאה על דיכאון אצל מתבגרים >>

דיכאון אצל מבוגרים: מתי מצב רוח רע הופך לדיכאון?

לא כל מצב רוח רע הוא דיכאון. הרבה אנשים מתמודדים עם מצב רוח ירוד, עם ימים קשים, תקופות לא קלות. החיים לא קלים תמיד. קורה שיש לנו יום, יומיים ואפילו שבוע שבהם נרגיש עצובים או מוטרדים בגלל בעיה כזו או אחרת. זה יכול לקרות בגלל פיטורים, פרידה מבני זוג, עצב בשל מותו של אדם קרוב או בשל סיבות רבות אחרות.

אבל, כאשר העצב לא חולף והתחושות הרעות נמשכות, כאשר הדכדוך הופך לתחושת מועקה כבדה ואנחנו פשוט לא מצליחים לצאת מזה, אז כדאי להתחיל לבחון את התמונה מקרוב טוב טוב. כששבוע הופך לחודש, כשלא מצליחים לצאת מהמיטה, כשמבינים שלא אכלנו כלום שבוע, שלא יצאנו מהבית, שאנחנו לא מצליחים לישון כבר שבועיים או לא מפסיקים לישון כמעט בכלל, כשמשהו מרגיש לנו ממש ממש לא בסדר, צריך לשקול להתייעץ עם איש מקצוע.

סימנים לדיכאון: 8 התסמינים הנפוצים

דיכאון מתבטא לרוב במצב רוח ירוד, עצבות, ריקנות ותחושת ייאוש וחוסר תקווה, המלווים באבדן התעניינות והנאה ובאנרגיות ירודות, אשר יחדיו גורמים לעייפות רבה ולנסיגה והימנעות מפעילויות ושגרת יום-יום. אלו בדרך כלל יהיו מלווים בסימפטומים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיולוגיים נוספים:

1. ירידה בריכוז ובקשב

אנשים בדיכאון עסוקים בחשיבה אינטנסיבית על החלקים השליליים בעצמם ובעולם. פעמים רבות מדובר על "טחינה" של מחשבות פולשניות אשר נחוות כלא נשלטות ואגו-סינטוניות. כלומר, האדם מזדהה עמן ועם תוכנן ורואה בהן כחלק ממנו. עול המחשבות הכבד מנשוא הזה מפריע לתהליכי קשב וחשיבה תקינים להתקיים וגורם לירידה בריכוז, למהלך מחשבה איטי ומצומצם, לראיית מציאות צרה ("ראיית מנהרה"), לקושי בקבלת החלטות ולבלבול רב.

2. ערך וביטחון עצמי ירודים

כחלק מהמהלך המחשבתי האינטנסיבי והשלילי הזה, אנשים בדיכאון תופסים את עצמם כחסרי ערך, לא מסוגלים, לא מעניינים, נחותים, לא אהובים ודחויים. הטרגדיה היא שהם מייחסים את התפיסות העצמיות השליליות האלו לפגם מהותי שיש בהם ולעיתים נוטים לחשוב על עצמם כעל פגומים ומקולקלים. הדבר גורר אחריו התבוננות וביקורת עצמית כואבת, וכן רגשי אשמה קשים.

3. השקפת עולם עגומה ופאסימית כלפי העבר, ההווה והעתיד

בדיכאון ישנה ראייה שחורה ופאסימית של העולם והעצמי. העבר נראה רע, ההווה מייאש ולא מספק ולכן גם העתיד נראה קודר חסר ותקווה. האדם הדיכאוני לא מאמין שיש משהו שיכול לשנות את המהלך הזה ולכן נוצרת אצלו תחושה שהסבל יימשך לנצח.

4. מחשבות, כוונות ומעשים הפוגעים באדם עצמו עד כדי התאבדות

בעקבות חוסר התקווה והייאוש הללו, לעיתים האדם הדיכאוני יחשוב לפגוע בעצמו או אפילו להתאבד בכדי להפסיק את הסבל והכאב הנפשי. ישנם לצערנו מקרים שהמחשבות האלו מתורגמות למעשים ממשיים. במצבים אלו דרושה התערבות טיפולית דחופה ותמיכה סביבתית עוטפת.

5. הפרעות בשינה

אחד התסמינים הפיזיולוגיים הבולטים של דיכאון הוא שינה מופרעת שיכולה לנוע בין נדודי שינה, קשיי הירדמות והתעוררות בשעות הבוקר המוקדמות מאוד, או לחילופין שינת יתר. חוסר בשעות השינה משפיע על תהליכים מוחיים רגשיים וקוגניטיביים ולכן מזין את הדיכאון וחוזר חלילה.

6. שינויים בתיאבון ושינויים במשקל

בדיכאון האוכל לא מעורר כל סיפוק או הנאה ולרוב פעמים יש דיכוי של התאבון וצמצום באכילה שמוביל להפחתת משקל. לחילופין, ישנם מצבי דיכאון שמאופיינים באכילת יתר ובהשמנה.

7. אי שקט או האטה פסיכו-מוטורית

סימפטום פיזיולוגי נוסף בדיכאון הוא חוסר שקט מוטורי המתבטא בקושי להתרכז בפעילות מסוימת לאורך זמן, תנועתיות מרובה וצורך לזוז ממקום למקום. לחילופין, ישנם מצבי דיכאון שבו נראה האטה מוטורית שבאה לידי ביטוי בדיבור איטי ומונוטוני, סטטיות וכבדות גופנית.

8. ירידה בעוררות ובחשק המיני

תופעה פיזיולוגית נוספת קשורה בהיעדר עניין בקיום יחסי מין ו/או עוררות מינית ירודה. במקרים אחרים, ובייחוד בדיכאון סמוי האופייני לגברים, נראה התנהגות מינית מוגברת ואף התמכרות למין כדרך להסוות ולטשטש את הכאב הנפשי.

סוגי דיכאון בולטים

• דיכאון מג'ורי (דיכאון קליני) או דיכאון עמוק – דיכאון שנמשך מספר שבועות ואפילו חודשים. על מנת שדיכאון יוגדר כדיכאון קליני, הוא חייב לכלול 4 סימפטומים דיכאוניים שנמשכים כשבועיים לפחות.
• דיסתימיה – זהו דיכאון שקט, אפילו סמוי. יש המכנים אותו גם דיכאון בתפקוד גבוה, מכיוון שבו הסימפטומים חריפים פחות ומספרם יכול להיות מצומצם יחסית.
• דיכאון פסיכוטי – מצב חמור מאוד של דיכאון, בו החולה בעצם מאבד אחיזה עם המציאות. האדם הלוקה בדיכאון זה, מתחיל לפתח מחשבות שאין להן קשר למציאות, חסרות היגיון, אשליות שווא.
• דיכאון עונתי – דיכאון המופיע לרוב בעונת החורף. אנשים הסובלים מדיכאון עונתי מוגדרים כך אם לקו בו במשך שנתיים רצופות, ואם נשללו דיכאונות שאינם קשורים לעונות השנה.
• דיכאון אחרי לידה – מצב בו האם ממש לא מצליחה להתחבר לתינוק, מתקשה לטפל בו, חשה ירידה בתיאבון, מתקשה לישון, חושבת על מוות (שלה או של התינוק) ועוד.
• דיכאון בשל משבר חיים – מצבים כמו אובדן של אדם קרוב, פרידה מבן/בת הזוג, משבר כלכלי קשה, התמודדות עם מחלה קשה ועוד – עלולים לגרום לדיכאון ועד לחוסר תפקוד מוחלט.

מה הגורמים לדיכאון?

• גנטיקה – אם מישהו במשפחה סובל מדיכאון, גם לקרובי משפחתו יש סיכוי גבוה ללקות בדיכאון.
• טראומות ילדות – אנשים שסבלו בילדותם מהתעללות פיזית, אלימות, התייתמו מהוריהם, ננטשו ועוד.
• סטרס ולחץ נפשי – אנשים המתקשים להתמודד עם מתחים המתרחשים בחייהם, כתוצאה מלחץ כלכלי, בעיות בחיי הנישואים, בעיות בריאות, בעיות בעבודה ועוד.
• משברי חיים – אנשים המתמודדים עם גירושים, מחלה קשה שלהם או של אדם קרוב, אלימות בזוגיות, התעללות על ידי אדם קרוב, אובדן של אדם קרוב.
• רמות נמוכות של סרוטונין – הוא עוזר לווסת את מצב הרוח, השינה, התיאבון וגם חוסם את תחושת הכאב. כשהוא נמוך יכול להתפתח גם דיכאון.
• בעיות אישיות – אנשים עם דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי ואנשים ביקורתיים מדי עם עצמם, עלולים לפתח דיכאון.
• התמכרויות – אנשים המתמודדים עם התמכרות לסמים או אלכוהול, עלולים לפתח גם דיכאון. התמכרות לסמים ואלכוהול היא בעצם זעקה לעזרה, ניסיון לברוח מקשיים בחיים.

איך לצאת מדיכאון, ואיך תוכלו לעזור לאדם בדיכאון?

• שוחחו עמו – הראו לו שאתם רואים אותו. אנשים בדיכאון עלולים להרגיש שהם בלתי נראים, שאף אחד לא מרגיש את הקושי שלהם. הראו לאדם המתמודד עם הדיכאון שאתם ערים למצוקה שהוא נמצא בה. שקפו בפניו את הדברים שאתם רואים שהוא עובר, מבחינה נפשית, רגשית וקוגניטיבית (לדוגמה: אתה לא אוכל כמו שצריך, לא ישן, בוכה הרבה, לא מרוכז, ועוד). והכי חשוב – הציעו לו את עזרתכם והציגו בפניו אפשרויות טיפול ופתרונות לבעיה. תהיו בטוחים שאנשים הסובלים מדיכאון מאוד רוצים לדעת איך לצאת מדיכאון, הם פשוט לא מוצאים כוחות.
• עזרו לו לשמור על שגרה – אל תניחו לו לשקוע כל היום במיטה, לרחם על עצמו ולבכות. חשוב מאוד לא להרפות, לא לתת לאדם מדוכא לדעוך. הוציאו אותו להליכה, שימו לב שהוא אוכל, רואה אור יום, יוצא לעבודה, מתקלח. לא פחות חשוב מכך – הקפידו גם אתם לשמור על השגרה שלכם.
• אל תשכחו להיות קשובים – זה לא מספיק לדבר, חשוב גם להקשיב. להיות קשובים למצוקה, לתחושות, לרגשות ולקשיים של האדם המדוכא. חשוב לכבד את הבקשות שלו, חשוב לא לקחת באופן אישי כל מילה שיוצאת מפיו ולהושיט יד לעזרה.
• אתם לא פסיכולוגים – אולי יש לכם רצון לעזור, אבל בסופו של יום אתם לא אנשי מקצוע ואין לכם את הכלים שיש לפסיכולוג. אל תנסו לפתור את הבעיה לבד, כי יכול מאוד להיות שלא תצליחו. המטרה שלכם היא לגרום לאדם שסובל מדיכאון להכיר בכך ולרצות לקבל עזרה מקצועית, לגרום לו או לה לרצות לעזור לעצמם.
• גלו הבנה – זה לא הזמן להעיר הערות או למתוח ביקורת. אל תאמרו לאישה בדיכאון שהיא מזניחה את עבודתה ואת הילדים ואת הזוגיות, אל תאמרו לגבר שהוא חסר סבלנות, לא מעניק תשומת לב, לא עוזר בבית ולא רגיש. אנשים החווים דיכאון סובלים סבל אמיתי. זה הזמן לאהוב אותם, להכיל אותם ולתמוך בהם. אל תשפטו אותם.

מתי דיכאון מחייב טיפול?

אם יש לכם ספק – אז כנראה שאין ספק. אם אתם מתלבטים ומרגישים שאתם לא בטוחים אם אתם זקוקים לטיפול או לא, אז רוב הסיכויים שאתם זקוקים לעזרה כלשהי, אפילו אם מדובר רק בטיפול תרופתי או רק במספר פגישות טיפול בודדות.

מעבר לכך, כמובן שקיימים מצבים שבהם ברור שהאדם זקוק לעזרה, כמו המצבים הבאים:

• אם חלה ירידה או עלייה קיצונית במשקל כתוצאה מדיכאון.
• כשאדם מדוכא לא יוצא כמעט מהמיטה ומסתגר בחדרו.
• במידה ואין חשק לראות אף אחד, ללכת לעבודה, לראות בני משפחה או חברים.
• במצבים בהם מחשבות שליליות משתלטות ולא ניתן לברוח מהן, על כמה וכמה מחשבות אובדניות.
• כשהדיכאון גורם לאדם להפסיק לתפקד: לא עובד, לא ישן, לא יוצא מהבית, ועוד.
• כשמצב הרוח ירוד במיוחד: בכי ברוב שעות היום, התקפי זעם, חוסר שקט, חוסר תקווה, תחושת ריקנות ועוד.
• כשהדיכאון פוגע בזוגיות, בעבודה, בתפקוד כהורים, בלימודים ועוד.
• אם המצב הקשה נמשך במשך שבועיים רצוף ללא שיפור – כדאי לפנות להתייעצות עם פסיכולוג, אפילו לפגישת ייעוץ אונליין.

טיפול בדיכאון: הדרכים היעילות והמומלצות ביותר

טיפול תרופתי – טיפול בדיכאון עמוק וגם בדיכאון בינוני, ידרוש פעמים רבות שילוב בין טיפול פסיכולוגי לבין תרופות נוגדות דיכאון. השילוב הזה מניב לעיתים את התוצאות הטובות והמהירות ביותר. התרופות הנפוצות לטיפול בדיכאון הן ממשפחות SSRI (כגון פרוזאק, ציפרלקס) ו-SNRI (כגון אפקסור).

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – זהו טיפול ממוקד, קצר מועד, וכזה שנחשב לטיפול היעיל ביותר כנגד דיכאון. מחקרים רבים הוכיחו שהטיפול יעיל לעיתים ממש כמו תרופות נוגדות דיכאון הניתנות לאנשים הסובלים מדיכאון חריף במיוחד.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בשילוב עם טיפול אינטר-פרסונאלי (IPT) – בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, מסייעים למטופל לזהות ולנטרל את דרכי החשיבה וההתנהגות השליליות, המזינות את הדיכאון. בטיפול אינטר-פרסונאלי, מטרת הטיפול היא זיהוי וטיפול במערכות היחסים של המטופל העשויות להחמיר את הדיכאון שלו.

טיפול בדיכאון באמצעות נזעי חשמל (ECT) – טיפול המיועד למצבים בהם סוגי טיפולים אחרים נמצאו כבלתי יעילים. במסגרת הטיפול מועבר זרם חשמלי לראש החולה במשך זמן קצר על מנת ליצור פרכוס באופן מבוקר. בניגוד לעבר, כיום החולה מורדם במהלך הטיפול ולעיתים נעשה שימוש גם בחומרים משתקי שרירים על מנת למנוע נזקים פיזיים.

טיפול פסיכודינמי בדיכאון – במסגרת טיפול זה, המטופל משוחח עם המטפל על כל נושא וכל דבר שמטריד אותו, עובר עליו ועבר עליו. במסגרת הטיפול עולים זיכרונות ילדות, קשרים בעייתיים של המטופל עם בני משפחה, בעיות בזוגיות, תחושות כישלון, בעיות דימוי ועוד. במסגרת הטיפול הדינמי מנסה הפסיכולוג להבין איך התהווה הדיכאון, מה היו האירועים שקדמו לכך ואיך יכול המטופל להשתחרר ממנו לתמיד. עוד בטיפול עובדים המטפל והמטופל על דפוסי חשיבה שליליים ועל תפיסת עולמו של המטופל, אמונותיו.

טיפול באמצעות אלמנט מתווך – שיטת טיפול אלטרנטיבית, שהיא טיפול רגשי לכל דבר, המיועדת לילדים ומבוגרים המתקשים להביע את עצמם מסיבות שונות (מכיוון שחוו טראומה, קושי לבטוח באנשים, קושי להביע את עצמם מבחינה ורבלית ועוד). במסגרת טיפולים פסיכותרפיים שונים, יכול המטופל להעביר את המחשבות, הרגשות והתחושות שלו בדרכים שונות ומרגיעות יותר. לדוגמה: באמצעות טיפול ביצירה, טיפול באמנות, טיפול בהבעה, טיפול בדרמה, טיפולי רכיבה ועוד.

פסיכולוגים מומחים לטיפול בדיכאון

אם אתם חווים קושי ומתלבטים לגבי שיטת הטיפול המתאימה לכם או המטפל המתאים לכם, אל תתנו להתלבטויות לעצור אתכם. כאן באתר תוכלו לבחור מטפל ולקבוע פגישה ראשונה ולא מחייבת. הפגישה יכולה להתקיים אונליין בזום או בקליניקה.

במהלך הפגישה ספרו למטפל על כל מה שקשה. המטפל ישאל שאלות מכוונות כדי להבין טוב יותר את המקור לקושי וכדי לסייע לכם להתחיל בתהליך. בסיום הפגישה המטפל ימליץ על טכניקת טיפול מתאימה וייתן לכם כלים ראשונים להתמודדות.

הפגישה הראשונה היא בעצם הצעד הראשון והחשוב ביותר שעושה אדם הסובל מדיכאון בדרך להחלמה. זהו השלב בו המטופל בונה ביחד עם פסיכולוג, בעל ידע רב בתחום, את תוכנית הטיפול שלו – ויוצא לדרך.

לרשימת המומחים המומלצים לטיפול בדיכאון אצל מבוגרים לחצו כאן >>