התקפי זעם אצל ילדים קטנים הם תופעה מאוד נפוצה וטבעית. לרוב הורים נתקלים בהם לראשונה במסגרת גיל שנתיים האיום, כשהילד מתחיל את תהליך ההיפרדות שלו מההורים, אבל עדיין מתקשה להביע את עצמו ומרגיש שכל העולם סובב סביבו. התופעה נמשכת גם כאשר הילד גדל, אבל כאשר התפרצויות זעם מופיעות אצל בני נוער, בדרך כלל צריך להתחיל לבדוק לעומק מה הסיבה להופעתן.
איך ללמד ילדים ומתבגרים לשלוט בכעסים שלהם? צפו בסרטון:
האם כל צעקה ובכי הם התקף זעם? איך מבדילים?
בני נוער נוטים להתעצבן ולכעוס הרבה מאוד פעמים, בגלל סיבות שונות, לדוגמה:
- כאשר הם נכשלים במבחן.
- אם הם לא מקבלים את מה שהם רוצים.
- אם פוגעים להם בתוכניות.
- כשדורשים מהם לבצע מטלות.
- כשהם רבים עם חברים או נתקלים בקשיים על רקע חברתי.
- כאשר הם בודקים גבולות.
- אם הם סתם רוצים תשומת לב.
מצבים נוספים שגורמים להם להתפרצות זה כאשר הם חשים: עלבון, בגידה, דחייה, לעג, אדישות, הפרת הבטחה או כל דבר אחר שגורם להם לחוש שנגרם להם עוול גדול.
יחד עם זאת חשוב לזכור שלא כל התפרצות היא התקף זעם ולפעמים יש להם סיבה טובה לכעוס. גם אנחנו, ההורים המבוגרים, נוטים להתעצבן כשאנחנו נכשלים, נתקלים בקשיים, כש"מפילים" עלינו מטלות מעצבנות, כשאנחנו רבים עם בני הזוג ועוד.
לפעמים התקפי זעם בגיל ההתבגרות נובעים ממניפולציה של הנער על ההורה, לאחר שבמשך שנים למד שזו הדרך להשיג את מה שהוא רוצה. וזה המקום שלכם לבדוק את עצמכם, היכן אתם טעיתם לאורך הדרך, האם הצבתם גבולות? האם הייתם עקביים?
ילדים ובני נוער סובלים מהתקפי זעם. זה טבעי, זה חלק בלתי נפרד מההתפתחות שלהם והם צריכים ללמוד כיצד להתמודד עם הזעם, התסכול וכיצד ללמוד להגיב לכל סיטואציה כאדם בוגר. אבל לפעמים ילד גדול כועס ומתוסכל, הוא באמת ילד שסובל מהתקף זעם וכשזה קורה לעיתים קרובות אצל בני נוער, צריך לבחון לעומק את עוצמת ההתקפים, האופי שלהם וכמובן – את הסיבה שעומדת מאחוריהם.