דיכאון קליני

דיכאון קליני (מכונה גם דיכאון מז'ורי או אפיזודה דיכאונית, ובאנגלית MDD – Major Depressive Disorder) היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר כיום בעולם. מבחינה ססטיסטית הסיכוי לסבול מדיכאון נע בין 5%-12% אצל גברים ו-10%-25% אצל נשים. מדובר בהפרעה חמורה, הפוגעת בכל יכולות התפקוד של האדם הסובל ממנה: מבחינה רגשית, התנהגותית, קוגניטיבית, ועוד.

כמעט אין אדם שלא משתמש לעתים במשפט "אני בדיכאון", אבל האם הוא באמת סובל מדיכאון?

אחד המאפיינים הבולטים של דיכאון הוא מצב רוח ירוד, לכן אנשים הסובלים ממצב רוח רע נוטים להשתמש מהר במושג "אני בדיכאון". יחד עם זאת, אצל אדם רגיל שלא סובל מדיכאון קליני, יהיה שיפור במצב רוח בתוך יום, מספר ימים, שבוע או מספר שבועות ללא עזרה מקצועית. מצב הרוח הרע שממנו הוא סובל גם לא יפריע לו לתפקד ברוב המקרים.

אדם הסובל מדיכאון קליני לרוב לא יצליח לצאת מהמצב הנפשי ממנו הוא סובל ללא סיוע של בני משפחה, חברים ופעמים רבות גם ללא סיוע מקצועי ואפילו תרופתי. דיכאון קליני הוא מצב משתק של ממש מבחינה רגשית.

מחקרים מראים כי הזמן השכיח להופעתו של דיכאון קליני לראשונה בחיים הוא בגילאי 20-30. אבל ההפרעה יכולה לפרוץ בכל גיל, גם בגיל ההתבגרות וגם בגיל מבוגר יותר.

אז מה זה דיכאון קליני? איך תדעו אם אתם סובלים מסתם מצב רוח רע או מדיכאון של ממש?

תסמינים בולטים לדיכאון קליני:

• התפרצויות בכי רבות, לרוב על בסיס יומיומי.
• תחושת ייאוש.
• הרגשה שאף אחד לא זקוק לכם, שאתם מיותרים.
• חוסר חשק לבצע פעולות או לקחת חלק בדברים שבעבר נהגתם לעשות.
• תחושת רגשות אשם רבות.
• תלונות מתמשכות על מצב רוח רע.
• הרגשה של חוסר מוטיבציה לעבוד, לקום מהמיטה בבוקר, להיפגש עם אנשים, אפילו אם מדובר בדברים שבעבר אהבתם לעשות.
• חוסר יכולת להתרכז – בעבודה, בלימודים וגם בדברים מהנים, כמו קריאת ספר, צפייה בטלוויזיה ועוד.
• פגיעה מסוימת בתיאבון – תיאבון מוגבר או חוסר תיאבון. כתוצאה מכך ירידה או עליה במשקל.
• בעיות שינה – קושי להירדם, שינה מרובה או שינה לא טובה, המלווה ביקיצות מרובות או בסיוטים.
• מחשבות אובדניות ו/או רעות – מחשבות על מוות, אסונות, מחשבות על חוסר רצון לחיות ועל דרכים לסיים את החיים.
• תחושת ריקנות מתמשכת, עצב וחוסר תקווה.
• הרגשה של עייפות כל היום, לא משנה אם רק כרגע התעוררתם.
• חוסר אנרגיה.
• התפרצויות זעם ותחושת תסכול.
• קושי לקבל החלטות ולהתמיד בדברים.
• התקפי חרדה, חרדות וחוסר שקט.
• בעיות בריאותיות כגון כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות ותחושה כללית לא טובה.

איך דיכאון קליני מתמשך יכול להשפיע על החיים?

אדם הסובל מתסמינים של דיכאון קליני מתקשה לתפקד, מאבד את היכולת לתקשר עם הסביבה, פעמים רבות מתבודד, מתקשה לצאת מהבית, לפעמים אפילו לא מסוגל לבצע פעולות פשוטות כמו להתקלח והגרוע מכל – במקרים מסוימים מנסה לשים קץ לחייו.

אנשים הסובלים מדיכאון קליני מתמשך עלולים לאבד את מקום עבודתם, בגלל היעדרות ממושכת או תפוקה לא טובה. הם עלולים לנשור מהלימודים, לסבול מקשיים בזוגיות, להתנתק מחברים ובני משפחה, לסבול מבעיות מיניות וגם להפסיק לתפקד כהורים.

מה הגורמים לדיכאון?

• גנטיקה – אם קיימת היסטוריה של דיכאון במשפחה קיים סיכוי שזה יעבור לדור הבא.
• התמודדות עם אובדן של אדם קרוב.
• התמודדות עם משברי חיים – גירושים, פיטורים, מריבות משפחתיות, תחושת נידוי, פרידות, ועוד.
• מצבי סטרס, חרדה, מתח ולחץ נפשי.
• דיכאון עלול להופיע אצל אנשים עם בעיות במבנה אישיות.
• ההפרעה נפוצה אצל אנשים הסובלים מביקורתיות יתר, הערכה עצמית נמוכה, חוסר ביטחון ועוד.
• התעללות ואירועים טראומטיים – כמו התעללות מינית, תקיפה, אלימות במשפחה, ועוד.
• מחלות רקע נוספות – כמו הפרעות שינה, הפרעות קשב וריכוז, התמודדות עם מחלות כרוניות ועוד.
• נטילת תרופות וצריכת סמים ואלכוהול – קיימות תרופות מסוימות העלולות לגרום לדיכאון. שימוש בסמים ואלכוהול באופן קבוע יכול גם לגרום להופעת תסמיני דיכאון.
• סיבות ביולוגית – מחסור בויטמינים, רמות נמוכות של סרטונין, חוסר איזון הורמונלי ועוד.

איך מאבחנים דיכאון קליני?

רבים הסובלים מדיכאון לא פונים לאבחון ולקבלת עזרה. בחלק מהמקרים תחול הפוגה טבעית במצב ללא טיפול, אבל מחקרים הוכיחו כי אנשים שסבלו מדיכאון בעבר, סביר להניח שיחוו אפיזודה דיכאונית נוספת בתוך כחמש שנים מהאחרונה. לכן חשוב מאוד שכל מקרה של דיכאון יהיה מאובחן ומטופל על ידי איש מקצוע.

את הדיכאון יכולים לאבחן רופא משפחה וכמובן אנשי מקצוע כמו פסיכיאטר או פסיכולוג. פעמים רבות גם האדם הלוקה בדיכאון או הקרובים אליו יכולים לאבחן את מצבו, על פי התסמינים וסימפטומים של דיכאון שניתן לראות. אבל חשוב לדעת שללא טיפול מתאים, התקפי דיכאון יכולים להימשך חודשים ואפילו שנים.

אבחון מתבצע כאשר רופא או מומחה לבריאות הנפש בוחן את ההיסטוריה הקלינית והרפואית של האדם, בוחן את כמות התסמינים המעידים על דיכאון שמהם הוא סובל ואת משך הזמן שהוא סובל מהם. כדי להגדיר מצב כדיכאון על הסימפטומים להופיע כשבועיים לפחות באופן מתמשך.

אילו מצבים של דיכאון מצריכים אשפוז?

אדם הסובל מדיכאון קליני עמוק, מתמשך או כזה הגורם לו לסכן את עצמו או את הסובבים אותו – לעתים זקוק לאשפוז.

אם קיים חשש שהאדם ינסה לשים קץ לחייו או לפגוע בעצמו בדרך כזו או אחרת, לעתים יש צורך באשפוז מרצון או אשפוז כפוי. במסגרת אשפוז מסוג זה מותאמת למטופל תוכנית שיקום עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ביחד עם טיפול תרופתי, כדי להבטיח שהוא יוצא מכלל סכנה.

איך מטפלים בדיכאון קליני? כל שיטות הטיפול

הסובלים מדיכאון לרוב יזדקקו לטיפול פסיכולוגי תומך, בליווי תרופות נגד דיכאון, שאת השפעתן ניתן יהיה להרגיש רק כשבועיים-חודש מרגע תחילת נטילת הכדור הראשון.

קיימים מספר סוגי טיפול מומלצים לסובלים בדיכאון:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT – טיפול ממוקד העובד על שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות, המסייע למטופל לחשוב באופן חיובי, להתמודד עם סיטואציות שונות בחיים, מספק לו כלים, עוזר לו להתמודד עם מצבי לחץ וחרדה ולתרגל אותם ועוד.

טיפול בשיטה פסיכודינמית – המבוסס על שיחות עם פסיכולוג בגישה הקלאסית, בניסיון להגיע אל שורש הבעיה, להתמודד עם קונפליקטים בהווה ובעבר, להתמודד עם כעסים, דברים לא פתורים ועוד.

טיפול בגרייה מגנטית –  באמצעות קסדה מורכבת סלילים אלקטרומגנטים, היוצרים פולסים חשמליים ומפעילים את מערכת העצבים ואת פעולת הנוירונים במוח.

פעילות גופנית – הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, פעילות אירובית ועוד. במהלך פעילות ספורטיבית מופרשים אנדורפינים המשפרים את מצב רוחו של האדם, מעלים את האנרגיה ומשפרים את כוח הסבל. לכן לסובלים מדיכאון מומלץ מאוד לבצע פעילות גופנית.

טיפול תרופתי – נטילת תרופות נוגדות דיכאון, ממשפחת ה-SSRI, כגון: פרוזאק, פריזמה, סרוקסט, לוסטראל, ציפרמיל, ציפרלקס ועוד. התרופות מעלות את רמות הסרטונין במוח, מקלות על הדיכאון ומסייעות לטאדם לחזור לתפקד כרגיל.

חושבים שאתם סובלים מדיכאון? בואו להתייעץ עם מומחים:
קביעת פגישת ייעוץ ראשונית אונליין עם פסיכולוג מומחה

מרגישים שאתם סובלים מדיכאון, או אדם קרוב לכם סובל מדיכאון קליני ואתם לא יודעים מה לעשות? כאן באתר תוכלו לקבוע פגישת ייעוץ ראשונית אונליין, מרחוק, דרך ה-ZOOM. במהלך הפגישה תוכלו לתאר את הקשיים, את התסמינים וגם לקבל אבחון מקצועי. בסיום הפגישה תוכלו לקבל חוות דעת מפסיכולוג לגבי סוג הטיפול המומלץ, אפשרויות הטיפול העומדות בפניכם וגם להבין מהו סוג הדיכאון וחומרתו.