מצא מומחה לייעוץ אונליין

לקויות למידה אצל ילדים: חיזוק רגשי כמפתח לשיפור ההישגים הלימודיים

מהם הקשיים הרגשיים עימם מתמודדים ילדים עם לקויות למידה? ורד סנדק, מדריכת הורים בעלת נסיון בייעוץ חינוכי ועבודה עם ילדים ליקויי למידה והוריהם, מציגה את הקשיים ומסבירה איך חיזוק רגשי של הילד יתרום גם לחיזוק המוטיבציה ולשיפור ההישגים הלימודיים

ורד סנדק מדריכת הורים

מאת: ורד סנדק

מדריכת הורים מוסמכת

מהי לקות למידה?

לקות למידה היא שם כולל למגוון הפרעות המובילות לפגיעה ביכולת הלמידה ולהישגים לימודיים נמוכים באופן בולט בהשוואה למצופה מן הגיל ומן המסגרת הלימודית. למעלה מ-10% מהילדים מוגדרים כלקויי למידה.

לקות למידה היא מונח מקצועי המשמש לתיאור מגוון רחב של הפרעות למידה ספציפיות הקשורות לקליטה, עיבוד, אחסון ו/או שליפת מידע.

ילד לקוי למידה, הוא בעל מנת משכל תקינה ומעלה, שבשל לקויות שונות (בקריאה, כתיבה חשבון) אינו מגיע לרמת הישגים המצופה ממנו ברמת הגיל.

הפער בין מנת המשכל לבין הישגיו הלימודיים, עלול לגרור תסכול מתמשך אצל הילד לקוי הלמידה ואצל הוריו.

ילד לקוי למידה עשוי להפגין כישורים מצוינים בתחומים שונים (ספורט, מוסיקה, ציור, כישורים חברתיים טובים, יצירתיות , כישורים טכניים וכו') אבל כאשר הוא נדרש לכישורים אורייניים, הוא נכשל.

מעגלי כישלון, תסכול וחוסר מוטיבציה

ללקות הלמידה השפעות נוספות על ילדים, בעיקר בתחום הרגשי.

לעיתים הסביבה מפרשת את הקושי הלימודי בהיעדר רצון, ואז אינה מספקת את העזרה לה הוא זקוק. הוא חש תסכול ואכזבה וירוד במצבו הרגשי.

קושי רגשי וקושי לימודי עלולים ליצור מעגל שלילי המזין את עצמו. תחושות רגשיות שליליות מובילות לירידה בתחום הלימודי. ירידה כזו מזינה תחושת תסכול ואכזבה, שיוצרת ירידה בתפקוד לימודי ומביאה לקושי רגשי נוסף וחוזר חלילה.

קשיים אלו יחמירו עם הזמן ועלולים להיות בולטים וקשים בבגרות. אי ההבנה של הסביבה מובילה לכך שילד לקוי למידה מגיע לבגרותו עם מטען של חוויות כישלון, תסכול וחסר אמפתיה מסביבתו.

הורים רבים משקיעים משאבים עצומים בילד – שיעורי עזר, הוראה מתקנת. הם בקשר הדוק  וקבוע עם צוות בית הספר כדי להזכיר ולוודא, שניתנות ההתאמות לילד. ועדיין הם חשים שלילד אין מוטיבציה ללמוד והוא מוותר מראש מתוך תחושת כישלון. כך פוגע כישלון לימודי באופן משמעותי ברווחה הנפשית של הילד ושל הוריו.

השפעה על יכולת החשיבה

תחושות מתח ידועות כפוגעות ביכולות כמו יצירתיות והיכולת להעלות רעיונות חדשים ומקוריים . קיים גם קשר הדוק מאוד בין רגשות שליליים ובין זיכרון  ותהליכי קידוד הנדרשים בלמידה .

חרדת בחינות

ילדים בעלי לקויות למידה עלולים לפתח חרדת בחינות, כתוצאה מהיסטוריה של הכישלונות והתסכולים שצברו לאורך השנים. חרדה זו מתבטאת במעין שיתוק בעת מבחן.

מאמרים מקצועיים ומקרי מבחן

אביא כאן דברים של אנשי מקצוע בתחום שבדקו את הקשר המשמעותי בין לקויות למידה והעולם הרגשי של הלוקים בהן ואת דרכי ההתערבות היעילות.

טיפול רגשי בגישת ACT

ילדים לקויי למידה יחושו לעיתים קרובות חוסר פניות רגשית ללמידה, או בשפת מערכת החינוך, חוסר מוטיבציה ללמידה.

במאמר: "התערבות טיפולית בילדים שאינם פנויים רגשית ללמידה" מאת אורנה נוימן ורן אלמוג (1) מתוארות תופעות שונות של חוסר פניות רגשית ללמידה.

מה זה אומר בעצם? התלמיד מפתח פחד עד כדי הימנעות ממצבי למידה.

איך זה נראה? התלמיד אדיש לנעשה בשיעור ומגלה חוסר עניין בתכניו, אינו ממלא משימות ולא משקיע מאמץ להגיע להישגים.

חוסר פניות יכולה להתבטא בהתנהגויות מגוונות כגון הפרעה בכיתה, נשירה גלויה או סמויה ותת-הישגיות. התלמיד יחוש חרד ומסוגר במהלך השיעור, ימנע ממעורבות בלמידה בשל פחד מכישלון, ביקורת עצמית, וחוסר אמון ביכולתו.

כותבי המאמר מציעים התערבות טיפולית בגישת ACT, במטרה לטפח חוסן אישי בילד הלומד, ולתת מענה טוב כדי לפתח רווחה נפשית ומסוגלות להתמודד עם הקושי.

גישת ACT – מודל טיפולי המבוסס על טיפוחם של שישה תהליכים פסיכולוגיים מרכזיים המכוונים לפיתוחה של גמישות פסיכולוגית. המודל להתערבות טיפולית, נועד לקדם פניות רגשית ללמידה לתלמידים לקויי למידה ובכך לאפשר להם התקדמות לימודית.

טיפוח תחושת מסוגלות ותקווה

התייחסות נוספת לעולמו הרגשי של לקוי הלמידה מציגה פרופ' מלכה מרגלית במאמרה "לקות למידה לאחר 15 שנים" (2). היא מייחסת חשיבות לרווחה הנפשית של ילדים לקויי למידה.

פרופ' מרגלית מבקשת להחליף את הגישה המתמקדת בחקר הפתולוגיה, הלקויות והקשיים, במודל הסלוטוגני, שמדגיש את הצורך לבחון ולזהות משאבים אישיותיים ותחומי כוח וכשירות, בלי להתעלם מקשיים ואתגרים.

על פי גישה זו יש לראות את מכלול הכישורים של כל אחד ולחזק אותם, לפתח בילד תחושת מסוגלות, וכך להעלות את הדימוי העצמי שלו, על אף הקשיים האחרים.

מרגלית מייחסת חשיבות ליצירת תקווה – פיתוח ראיית עתיד תוך זיהוי מטרות אישיות ותכנון הדרך להשגתן. לפתח אמונה אצל כל אדם ביכולתו לבצע תפקידים. לחזק את תחושת האני היכול שמקדמת כישורי ההתמודדות.

תקווה היא תכונה הניתנת לאימון ורצוי לשלבה לצד ההוראה המתקנת.

הדרכה הורית מסייעת בשיפור ההישגים הלימודיים של ילדים לקויי למידה

להורים תפקיד משמעותי בסיוע בתחום הרגשי. בכך עוסק פלג דור חיים במאמרו "הדרכת הורים לילד עם לקות למידה מנקודת מבט אקזיסטנציאליסטית" (3).

פלג טוען כי ילד בעל לקות למידה עלול לחוש בדידות קיומית בשל תחושת ה"אחרות", היעדר השייכות, ובמיוחד בשל הבנתה הלקויה של הסביבה את מצבו.

במאמרו המפורט  מציג פלג את חשיבות ההדרכה ההורית, על מנת לסייע לילד להתמודד עם הקשיים מעמדה של קבלת הקושי ולהקנות לו בטחון ביכולתו להתמודד איתו.

חשוב מאד לעזור להורים לוותר על הפנטזיה שהמערכת המשפחתית שלהם מושלמת. במקום זה, עליהם לקבל את הקשיים בהורות שלהם ואת הקשיים של ילדם כחלק מההוויה המשפחתית.

דור חיים מציע לשנות את הסיפור שהורים נוהגים לספר על המפגש בין הילד לבין בית הספר:

במקום לדבר במונחים של הצלחה וכישלון, לדבר במונחים של התמודדות לעומת ויתור. חשוב לטעת בילד את תחושת המסוגלות: התחושה שעל אף הקושי, התסכול וחוויית ה"אחרות", הוא יצליח להתמודד. על ההורים לפתח בילדם עקשנות והתמדה ללמוד ולהצליח, על אף המצב המתסכל.

על עזרה להורים לילד עם לקות למידה, כותבת גם ד"ר מלי דנינו במאמרה "תמיכה רגשית בהורים לילדים לקויי למידה" (4).

לדבריה, ההורים מתמודדים עם בעיות רבות ויומיומיות. הם חווים רמות לחץ גבוהות ותחושת חוסר אונים. מצד אחד הם רוצים להיות אכפתיים, מבינים, לא ללחוץ, ומצד שני הם רוצים לעודד את הילד לקחת אחריות ולהתקדם.

דנינו מצטטת תוצאות מחקר שנעשה בארץ (שכטמן וגילת 2005) בו נמצא כי קבוצות ייעוץ להורים אשר התמקדו בשיפור תפיסתם את ילדיהם ובצמצום רגשות הלחץ של אימהות, יצר שיפור בתפקודם של ילדיהן בבית הספר ואפילו בהישגים לימודיים.

איך לתמוך ולחזק את הילד לקוי הלמידה?

  1. התמקדו בחוזקות במקום בחולשות: הכירו את מכלול הכישורים של ילדכם וחזקו אותם. פתחו בילד תחושת מסוגלות, ופעלו לשיפור הדימוי העצמי על אף הקשיים האחרים.  המטרה היא ללמוד דרכים  למימוש עצמי דרך תחומי חוזק במקום לאבחן תחומי קושי.
  2. פתחו אופטימיות ותחושת מסוגלות אצל ילדכם: קבעו יחד מטרות ותכננו את הדרך להשגתן. כל אדם חייב להאמין ביכולתו לבצע תפקידים. עזרו לילדכם לחזק את תחושת האני היכול שמקדמת כישורי ההתמודדות. כאמור, תקווה היא תכונה הניתנת לאימון.
  3. חזקו בו את תחושת השייכות:  ילד בעל לקות למידה עלול לחוש בדידות קיומית. כמשפחה, תנו דגש להתמודדות המשותפת ועזרו לילד להרגיש שייך.

לסיכום

מצבו הרגשי של ילד לקוי למידה עלול להיפגע כתוצאה מהמסע המורכב אותו עליו לעבור. חסמים וחוסר פניות רגשית  של ילד לקוי למידה עלולים לעכב התקדמות ואף לפגוע ברווחה הנפשית שלו.

חשוב מאד שהמערכת המשפחתית ומסגרת הלימודים שנותנות מעטפת תומכת ומחזקת, ישלבו  עזרה לימודית לצד תמיכה רגשית והכלה. שילוב שכזה, יפתח אצלו ראייה מציאותית של המצב, ויפתח  בו אמצעים וכוחות התמודדות לשם השגת מטרות עתידיות.

אולי יעניין אותך גם:

ורד סנדק מדריכת הורים

ורד סנדק

מדריכת הורים מוסמכת
מדריכת הורים מוסמכת. עובדת עם הורים למתבגרים וילדים מגיל 6. טיפוח תקשורת מיטיבה בין הורים לילדים, התמודדות עם הפרעות קשב וריכוז, ליקויי למידה ובעיות התנהגות. נסיון עשיר בתפקידים בכירים במערכת החינוך, M.A במנהל החינוך

עודכן בתאריך: 30 בינואר 2023

מקורות:

  1. "התערבות טיפולית בילדים שאינם פנויים רגשית ללמידה" מאת אורנה נוימן ורן אלמוג
  2. "לקויות למידה: מודל נוירו-התפתחותי – לאחר 15 שנים" פרופ' מלכה מרגלית, מ' (2014).
  3. הדרכת הורים לילד עם לקות למידה מנקודת מבט אקזיסטנציאליסטית, פלג דור חיים
  4. תמיכה רגשית בהורים לילדים לקויי למידה, ד"ר מלי דנינו
דילוג לתוכן