ישנם מבוגרים שהם מווסתים מטבעם והנושא הזה פחות מאתגר אותם, אבל יש כאלה שזה ממש אתגר הורי עבורם להישאר מווסתים, וזה יכול מאוד לתסכל, הצורך הזה להיות מאופקים ומאורגנים בשביל הילדים, כשהאופי שלנו יותר פרוע ומתפרץ מטבעו.
אבל אין מה לעשות: אף אחד עוד לא המציא דרך אחרת, וכדי לעזור לילדים שלנו להיות מווסתים, חשוב שנעבוד על הנושא הזה אצלינו, גם אם זה ממש מייסר וקשה.
הורים – מה יכול לעזור לוויסות הרגשי שלכם ברגעים קשים?
- אם זה מתאפשר, לזוז פיזית מהאירוע הרגשי ולקחת כמה דקות לעצמנו, במקום נפרד. לשתות קפה, לנשום, לשטוף פנים – כל דבר שקצת ירווח וישהה את התגובה המיידית שלנו לאירוע המעצבן שקרה זה עתה.
- ללמוד טכניקות של נשימה, הרפייה ודיבור עצמי. דיבור עצמי (פנימי) יכול לעזור מאוד בוויסות כשאנחנו מזכירים לעצמנו שהילד שלנו זקוק לנו עכשיו ורואה בנו מודל שיעזור לו לווסת את עצמו, כשאנחנו מזכירים לעצמנו שאנחנו לא רוצים להתפרץ, או כשאנחנו מדברים עם עצמנו על כך שהילד שלנו במצוקה, זקוק לעזרה, ולכן מתנהג כך (ולא כי הוא "רע" או עושה לנו דווקא).
- ל well being שלנו כהורים יש ערך מווסת. פיתוח תחביבים, חוגים, ספורט, פעילות חברתיות והתאווררות מקשיי היומיום – יעזרו לנו להיות הורים נינוחים ומאוזנים יותר.
- כשאנחנו סוחבים איתנו כעסים מחיי היומיום שלנו, כדאי לנתב את האנרגיות השליליות לתרומה לקהילה: לחשוב איך אנחנו יכולים לפעול בקהילה שלנו (מקום העבודה, משפחה, קהילה) כדי לעשות טוב. כך נספק גם לילדים מודל חיובי לניתוב אנרגיות שליליות.
- לעיתים נדרשת עזרה מקצועית כדי לעבוד על הוויסות שלנו ולהבין מה מפעיל אותנו באינטראקציה עם הילד, למה אנחנו מגיבים כך, ומה יכול לעזור לנו להתנהל מולו בצורה שתעזור לו לשלוט טוב יותר ברגשות שלו.
היחסים עם הילדים צבועים בחוויות ילדות שלנו ההורים, בהיסטוריה רגשית ומשפחתית שלנו כמשפחה גרעינית, ובהיסטוריה של הקשר עם הילד הספציפי הזה.
ההורה מוביל את הוויסות בבית, ולמרות שלא הכל תלוי בו, ושהדברים לרוב לא קורים באשמתו, יש לו אחריות ויכולת להביא לשינוי אמיתי במיומנות של ילדיו להתנהל טוב יותר עם הרגשות שלהם.
