חרדה חברתית

חרדה חברתית היא הפרעת חרדה הבאה לידי ביטוי בפוביה, תחושת פחד ומבוכה ממצבים חברתיים וביצוע פעולות מסוימות בחברה, בפומבי ובפני אנשים (זרים וגם מוכרים). הפחד הגדול המסתתר בראשם של הסובלים ממנה, הוא מפני כך שהחברה תשפוט אותם בצורה שלילית.

חרדה חברתית מתחילה לרוב בגילאי הילדות, כאשר הילד מפגין ביישנות גדולה וסגירות, ועם השנים היא מתפתחת לחרדה שמגבילה בצורה משמעותית את התנהלותו בחיים. מדובר באחת מהפרעות החרדה הנפוצות ביותר והיא קיימת אצל כ-12% מכלל האוכלוסייה.

איך זה מרגיש?

אדם עם חרדה חברתית מוגבל בכל תחומי החיים, שכן בכל מרחבי החיים אנו נתקלים בסיטואציות חברתיות. תחושת החרדה חודרת ומורגשת גם במרחבים רגילים ופשוטים, כמו: לעמוד בתור, לאכול במרחב ציבורי, ללכת לעבודה, לפגוש את השכנים, לקחת חלק במפגש עם חברים או בני משפחה, להגיע באיחור לכיתה או למפגש ועוד. מדובר במצבים בהם אמור האדם להרגיש בטוח ופתוח, אבל גם בהם החרדה קיימת ולא מרפה.

חרדה חברתית מופיעה כמובן גם ברגעים ומצבים בהם האדם חש שהוא נמדד או נבחן, בצדק או שלא, כמו: ראיון עבודה, מבחן נהיגה, מבחן בלימודים, היכרות עם אנשים חדשים, להתחיל שיחה, להשתתף בפעילות ספורטיבית, לדבר בשיעור, דייטים, עריכת פרזנטציה בעבודה, ועוד. לכן, אדם הסובל מחרדה זו עלול לנקוט בצעדי הימנעות, לצמצם את הקשרים החברתיים שלו למינימום הנדרש ולהתקבע במצב זה.

מה עובר בראשו של אדם הסובל מחרדה חברתית?

• "מה הם חושבים עלי?"
• "האם הם בליבם צוחקים עלי?"
• "אני צריך לשים לב לא להגיד משהו לא במקום"
• "עדיף שאשתוק כמה שיותר"
• "רק שלא אעשה בושות"

מדובר בשורה ארוכה של מחשבות שליליות שהאדם חושב על עצמו ועל איך שהוא נתפס בעיני אחרים.

המחשבות אינן מרפות עד שהאדם חוזר לסביבה שהוא חש בה בטוח, רק אז הוא יכול לשחרר את החרדה ואת המחשבות הקשורות למורכבות הבינאישית הקיימת במפגש חברתי.

תסמינים פיזיים לחרדה חברתית

לעיתים מתלוות למחשבות השליליות גם תופעות פיזיות, כמו רעידות בידיים או ברגליים, הזעה מרובה ותופעות נוספות הדומות לתסמיני התקף חרדה. בין התסמינים הפזיולוגיים הבולטים:

• לחץ נפשי וסטרס.
• דופק מהיר.
• דפיקות לב חזקות.
• אם הוא צריך לדבר בפני אנשים הקול שלו עלול להיות קטוע, אולי הוא יחוש צורך לבלוע רוק או אפילו יגמגם.
• רעידות בגפיים.
• הזעה.
• סחרחורת.
• בחילה.
• תחושה של איבוד שליטה.
• תחושה של על סף עילפון.
• תחושת מחנק בגרון.

מה גורם לחרדה חברתית?

• תכונות בסיסיות כגון דימוי נמוך, חוסר ביטחון עצמי וחשש מקבלת הערכה שלילית.
• גורמים סביבתיים, לדוגמה אנשים שחוו התעללות חברתית בילדות, כאלה שגדלו בבית שבו לא קיבלו מספיק חיזוקים ואפילו להפך – גרמו להם להרגיש שהם לא מספיק טובים.
• קיימים גם גורמים גנטיים ותורשתיים, וילדים להורים בעלי חרדה חברתית עלולים לחקות את החרדה ממנה סובלים הוריהם.

מבחן עצמי: האם את.ה סובל.ת מחרדה חברתית?

אנשים המתמודדים עם חרדה חברתית, בניגוד לסתם ביישנות, צריכים לחוש פחד אמיתי בעת התמודדות עם מצבים חברתיים. כמעט תמיד תתעורר אצל אותם אנשים תחושת חרדה קיצונית בנוגע למצבים חברתיים. כדי לאבחן אותם כסובלים מהפרעת חרדה חברתית על הסימפטומים להופיע 6 חודשים ברציפות או מעבר לכך, ללא הפרעות נוספות ברקע (כמו חרדת נטישה, פוביות אחרות, דיכאון, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה כללית, אילמות סלקטיבית ועוד).

האם הסיטואציות האלה מוכרות לך?

• פחד וחרדה מתמשכים מסיטואציות חברתיות או עמידה בפני קהל, בעת חשיפה לאנשים לא מוכרים, לבחינה על ידי אנשים אחרים או בפני קהל. חשש מהתנהגות בצורה מביכה, משפילה או שלילית באותן סיטואציות, למרות שאין לכך סיבה.
• הימנעות מתמשכת מסיטואציות חברתיות, או התמודדות עם רמה קיצונית של חרדה בסיטואציות אלה.
• פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי – הימנעות מלהגיע לאירועים חברתיים, ללימודים, לעבודה, ועוד.
• מודעות לכך שהחרדה מוגזמת ושאין מאחוריה היגיון, אבל אין יכולת לשלוט בה.

קיימים שאלונים היכולים לעזור לגלות תסמיני חרדה חברתית, אחד מהם הוא שאלון ליבוביץ', המכיל 24 שאלות שהמענה עליהן מסמל עד כמה חשים חרדה או רצון מהימנעות לגבי סיטואציות שונות. על סמך הציון המתקבל בשאלון, ניתן להסין אם קיימת חרדה חברתית ומהי דרגת החרדה.

טיפול בחרדה חברתית

קיימות כמה שיטות יעילות לטיפול בחרדה חברתית:

טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) – טיפול קצר מועד המתמקד במחשבות הלא רציונאליות המזינות את המחשבה ויוצרות את כדור השלג של: מחשבה – חרדה – התנהגות. טיפול CBT מנסה לשנות את דפוסי החשיבה השליליים של המטופל וגם בחלק התגובתי, הגורם להימנעות ולחרדה. השינוי החשיבתי, ביחד עם חשיפה הדרגתית למצבים מעוררי חרדה בצורה מבוקרת – מאפשרים למטופל תחושת שליטה חזקה יותר על החרדה, ומשפרים את איכות החיים שלו באופן משמעותי. תהליך הטיפול משלב עבודה בקליניקה והתנסויות מחוץ לקליניקה, של המטופל לבד או עם המטפל.

טיפול דינמי (טיפול פסיכולוגי קלאסי) – בניגוד לטיפול CBT, הממוקד לטפל במהירות בסימפטומים של החרדה עצמה, טיפול דינמי מנסה להבין מה עומד מאחוריה. זהו תהליך ארוך, עמוק וממושך, המנסה להבין מהיכן הופיעה החרדה החברתית, מה גרם לה, הוא מנסה לגרום למטופל לקבל את תחושת הבושה והמבוכה, להתמודד עמן, ליהנות מהרגעים בהם הוא כן מצליח ולצמוח מהם. הטיפול הדינמי צולל עמוק אל העבר, אל קונפליקטים רגשיים, זיכרונות, אירועים טראומטיים, חוויות ועוד.

טיפול תרופתי – במקרים בהם החרדה מקשה על המטופל לתפקד, מומלץ לשלב ביחד עם טיפול פסיכולוגי גם טיפול תרופתי. ניתן ליטול תרופות הרגעה למצבים ספציפיים ומעוררי חרדה (לדוגמה לפני פרזנטציה או אירוע חברתי גדול) או במקרים קשים לקחת תרופות באופן קבוע, ממשפחת ה-SSRI או SNRI.

סובלים מחרדה חברתית? בואו להתייעצות ראשונית עם פסיכולוג אונליין

אם אתם לא בטוחים איזה טיפול מתאים לכם, וחוששים שאתם סובלים מחרדה חברתית, אתם מוזמנים לדבר עם פסיכולוג מומחה אצלנו באתר. בואו לקבוע פגישת ייעוץ ראשונית אחד-על-אחד אונליין, מרחוק, דרך ה-ZOOM.

במסגרת הפגישה תתארו לפסיכולוג את הקושי שלכם, את ההתמודדות שלכם והוא יוכל לתת לכם אבחון מקצועי, להמליץ לכם על דרך הטיפול שתתאים למקרה שלכם וגם לתת לכם כלים ראשונים להתמודדות.

לתיאום פגישת ייעוץ אונליין עם פסיכולוגים מומחים, לחצו כאן >>