גיל ההתבגרות הוא תקופה קשה, ליתר דיוק מבאסת. 4%-8% מבני הנוער מפתחים דיכאון בגיל ההתבגרות. מחקר שפורסם בכתב העת European Psychiatry בשנת 2012 חשף ששיעור הדיכאון בקרב בני נוער בישראל היה הגבוה ביותר מבין מדינות אירופה ועמד על 19%. נתון מדכא במיוחד.
תסמינים נפוצים לדיכאון אצל בני נוער
דיכאון היא הפרעה נפשית הבאה לידי במצב רוח ירוד מתמשך (הנמשך בדרך כלל מספר שבועות ואפילו חודשים או יותר) – אליו מתווספים לרוב תסמינים נוספים, כגון:
- הפרעות שינה (שינה מרובה או חוסר שינה).
- הערכה עצמית נמוכה.
- התבודדות והסתגרות.
- איבוד עניין בתחביבים.
- ביקורת ואפילו שנאה עצמית.
- חוסר משמעות ואפתיה, הכל נראה סתמי.
- מחשבות אובדניות.
- ירידה ביכולת הריכוז.
- תחושת חוסר מרץ.
- תחושת ריקנות.
- חוסר יכולת ליהנות מכל דבר, גם מדברים פשוטים בסיסיים ומהנים.
- מחשבות פסימיות.
- שינויים בתיאבון (חוסר תיאבון או תיאבון מוגבר).
- עצבות המלווה בבכי, ייאוש, תחושת מועקה, התפרצויות זעם.
- הילדים לעתים מתחילים להתלבש באופן שונה (בגדים שחורים לדוגמה).
- פעמים רבות הם מתחילים להתעניין במוות ובכל מה שסובב אותו (מוזיקה דיכאונית, סרטים, אתרים, ספרים ועוד).
- פעמים רבות הם יינטשו פעילויות ומסגרות חברתיות בהן נהגו לקחת חלק (חוגים, תנועות נוער, להקות ועוד).
מה הגורמים לדיכאון בגיל ההתבגרות?
הסיבות לדיכאון אצל מתבגרים יכולות להיות רבות ומגוונות, סיבות שעלולות להיראות למתבונן מבחוץ לא משמעותיות (כמו התמודדות עם בעיה חברתית קלה) ועד לסיבה משמעותית ברורה (כגון טראומה, כמו תקיפה מינית).
הגורמים הנפוצים העלולים לגרום לדיכאון אצל בני נוער הם:
- נטייה משפחתית לדיכאון, דיכאון העובר בתורשה.
- משברים אישיים שונים – גירושי הורים, מעבר דירה, מעבר בית ספר, ועוד.
- אובדן של אדם קרוב – אמא, אבא, חבר/ה, ועוד.
- פרידה כואבת מבן/בת זוג.
- מבנה אישיות בעייתי/גבולי.
- ילדות קשה – נער או נערה הגדלים בבית בו קיימת אלימות, בעיות כלכליות, התעללות רגשית ועוד.
- התמודדות עם טראומות שונות – תאונות דרכים, התעללות מינית, אונס, הטרדה מינית, ועוד.
- קשיים חברתיים – חוסר יכולת להשתלב בחברה, התמודדות עם שיימניג, הטרדות והצקות, חרם חברתי ועוד.
- בלבול לגבי הזהות המינית או תחושת בושה לגבי הנטייה המינית – קושי עם יציאה מהארון לדוגמה.
דיכאון אצל נערות
נערות נמצאות בסיכון גבוה פי שניים לפתח דיכאון בהשוואה לנערים. מחקר שנערך באוסטרליה בין השנים 1998 ועד 2008, בדק תלמידי תיכון בגילאי 15 והמשיך ללוות אותם עד שמלאו להם 29. במהלך אותה תקופה הם נבדקו שמונה פעמים על ידי החוקרים. מהמחקר עלה כי 54% מהבנות סבלו במהלך גיל ההתבגרות מדיכאון או חרדה בעוד שיעור הבנים שסבלו מאותן תופעות היה שליש.
מחקרים נוספים שנערכו במשך השנים מצאו כי ברוב הקבוצות האתניות שכיחות מקרי הדיכאון בכל הגילאים גדולה כפליים בקרב שנים מאשר בקרב גברים.