ביישנות אצל ילדים: איך מתגברים?

מכירים את זה שהילד לא רוצה לדבר בכיתה? לא לוקח חלק במשחק בהפסקה? יושב בצד בגן? כשאתם מגיעים למקום חדש הוא נצמד אליכם ולא מוכן לזוז? ככל הנראה מדובר בביישנות.

ביישנות היא מצב בו בני אדם חשים לא בנוח בנוכחות אנשים אחרים, כאלה שלא מוכרים להם, אבל לפעמים הם חשים ביישנות גם בקרבת אנשים שהם מכירים היטב.

איך מתפתחת ביישנות אצל ילדים?

יש המון סוגים של ילדים, חלקם מסתגלים במהירות לאנשים חדשים בכלל וילדים בפרט, הם תמיד מרגישים בנוח, מפגינים ביטחון עצמי ולא משנה לאן יגיעו הם מרגישים בבית.

לעומתם, ישנם ילדים שמתקשים להסתגל לאנשים חדשים, לא חשים בנוח, סובלים מביישנות וחוסר ביטחון לכל מקום אליו יגיעו ובכל סיטואציה חברתית בה ישהו.

אז מה בעצם הופך ילד לביישן?

• ביישנות אצל ילדים יכולה להתפתח בשל נטייה גנטית.
• היא יכולה גם להתפתח בגלל הסביבה בה הוא גדל (אם הוריו ביישנים הוא מסגל לעצמו את התנהגותם).
• ביישנות יכולה להופיע פתאום במהלך שלבי ההתפתחות של הילד.
• היא יכולה להיווצר גם בגלל טראומה חברתית מסוימת, אם חווה אירוע מביך שגרם לו להרגיש לא בנוח וגרם לו לחוסר ביטחון ומאותו הרגע הוא הפך לביישן (לדוגמה ילד שצחקו עליו בפני כל הכיתה, ילד שהשפילו אותו ועוד).
• ילד שלא מקבל מספיק חיזוקים בשלבי ההתפתחות יכול לסבול מחוסר ביטחון עצמי וביישנות היא חלק מאותה תחושה וזו הדרך שלו להפגין אותה כלפי חוץ.
• ילד שהוריו מגוננים עליו יתר על המידה, לא מאפשרים לו ליצור מספיק אינטראקציות חברתיות מילדות, יכול גם הוא להפוך לביישן עם הזמן.

הורים לילדים ביישנים: 7 טעויות שאתם תמיד עושים

הורים לילדים ביישנים נוטים מאוד לדאוג לעתיד ילדיהם, באופן טבעי. הם חוששים שלילד לא יהיו חברים, שהוא יהיה בודד, שלא יסתגל אף פעם לעולם – ומבלי לשים לב הם מפעילים עליו לחץ נוסף מעבר לזה שהוא כבר מתמודד עמו, מבלי כוונה לפגוע בו כמובן. לדוגמה:

• הם מכריחים אותו לקחת חלק בחוגים שהוא לא מעוניין להשתתף בהם.
• הם מכריחים אותו ללכת למסיבות ואירועים שאין לו עניין להיות בהם.
• הם מזמינים הביתה חברים כל הזמן ומאלצים אותו לשחק איתם ולא לוקחים בחשבון שאולי אין התאמה בין הילד לבין החברים שהזמינו או שאולי הזמינו יותר מדי חברים וזה מלחיץ את הילד.
• הם מנהלים איתו המון שיחות על כך שהוא חייב להתמודד ולהיפתח, דבר שמעורר אצלו פחדים וחרדות נוספות.
• הם מאלצים אותו ללכת לישון אצל חבר, סיטואציה שמאוד קשה עבור ילדים מסוימים, לישון בבית זר, בלי אנשים מוכרים, בחברת זרים.
• הם משווים אותו לילדים אחרים, כאלה שאינם ביישנים ולא לוקחים בחשבון שהוא אחר, שכל ילד הוא אחר ושונה.
• הם משווים אותו לילדים אחרים בפניו ובכך גורמים לו להרגיש שמשהו לא בסדר אצלו.

כל המצבים האלה, יכולים להפוך ילד ביישן לילד עם ביישנות יתר וחרדה חברתית, כי מצב של ביישנות רגילה יכול ברגע להפוך למצב נפשי עמוק יותר כאשר הילד שגם ככה מתמודד עם קושי מרגיש גם שהוא מאכזב את הוריו ושמצופה ממנו לבצע משימות שהוא מתקשה לעמוד בהן.

איך עוזרים לילד ביישן להתמודד עם ביישנות? 8 טיפים להורים

1. הקפידו לחזק את הביטחון העצמי של הילד שלכם, זכרו שאתם הראשונים שיכולים לגרום לו להרגיש מוערך, חזק ובעל יכולות. אם הילד סובל מחוסר ביטחון עצמי אתם יכולים להראות לו שאתם מעריכים אותו ומאמינים בו. לדוגמה:
   – תנו לו משימות בבית ושבחו אותו על כך כשהוא מבצע אותן.
   – פרגנו לו כשהוא מקבל ציון טוב.
   – התייחסו לציורים שצייר בגן ודברו איתו עליהם.
   – אל תחכו לאירוע מיוחד כדי לומר לו מילה טובה, ומנגד אל תגזימו כדי שזה לא יראה מזויף.
2. אל תבקרו אותו יותר מדי. להורים יש נטייה לבקר את הילדים כל הזמן מבלי לשים לב וביקורת היא דבר שהרבה מאוד פעמים נתפס כמשהו שלילי. עליכם ללמוד להעביר ביקורת בדרך חיובית, ביקורת בונה, להדגיש את החיובי ביחד עם השלילי וגם לחשוב פעמיים בטרם מבקרים.
3. תנו לילד לבחור את החברים שלו, את החוגים שלו ואת כל הפעילויות החברתיות שהוא רוצה לקחת בהם חלק, אל תחליטו עבורו מה טוב עבורו. לדוגמה:
   – אם אתם רוצים שהוא ייפגש עם חבר תנו לו לבחור מתוך רשימת החברים כדי שיבחר בחבר שיש להם דברים במשותף ושהוא מרגיש איתו בטוח.
   – אם אתם רוצים לרשום אותו לחוג כדי שיכיר חברים חדשים, אפשרו לו לבחור בחוג שמעניין אותו, כדי שיוכל להכיר שם חברים שיש להם את אותם תחומי עניין. זהו גם מצב בו ירגיש טוב יותר עם עצמו כי אולי מדובר בתחום שהוא חזק בו ולכן הביטחון העצמי שלו יהיה גבוה יותר. לדוגמה ילד שלא אוהב כדורסל לא יחוש בנוח בחוג כדורסל, אבל אם הוא שחיין טוב אולי ירצה להצטרף לחוג שחייה.
   – הציעו לו ללכת למסיבת כיתה או לאירוע חברתי כזה או אחר אבל אל תכריחו אותו, אם הוא לא רוצה יש לו את הסיבות שלו. אתם כן יכולים לדבר על החששות שלו ולנסות להפיג אותן ביחד.
4. תהיו אתם מודל לחיקוי עבור הילד, הראו לו כיצד אתם מתקשרים עם חברים, מתנהלים בחברה, מדברים, צוחקים, מתנהגים עם אנשים אחרים, עשו זאת מגיל צעיר.
5. אם הילד לא חש בנוח באירועים המוניים הציעו לו ללכת לאירועים מצומצמים יותר עד שיחוש בטוח יותר בעצמו. ילד ביישן יכול להרגיש מאויים באירוע חברתי של 30 ילדים, אבל יכול להרגיש נינוח יותר עם 5 ילדים.
6. בעת מפגש עם חברים או אירועים חברתיים נסו לזהות את הרגעים בהם הילד נסגר, מבוהל והביישנות באה לידי ביטוי, לאחר מכן בבית נסו לשוחח על כך ברוגע ולהבין מה גרם לכך, מה הרגיש ונסו לעזור לו ולתת לו כלים כדי שיוכל להתמודד בפעם הבאה.
7. כשמדובר בילדים קטנים תמיד טוב להקריא להם סיפור על ילדים ביישנים אחרים, על הדרך בה התמודדו וגם לדבר עם הילד על הסיפור ועל הילד האחר.
8. חשוב מאוד לשוחח עם המורה או הגננת על מצבו העדין של הילד, כדי שהיא תהיה שם עבורו, לא תביך אותו ותבקש ממנו לעמוד בפני הכיתה אם זה קשה לו – אבל מצד שני שכן תקפיד לערב אותו במה שקורה מבחינה חברתית, שתושיב אותו לצד ילדים שמתאימים לו, שתחזק אותו, שלא תשאיר אותו בצד ושתהיה ערנית.

ביישנות יתר אצל ילדים: מתי לפנות לטיפול?

אם כלום לא עוזר, כדאי לשקול לפנות לטיפול אצל איש מקצוע. במצבים חמורים ילדים עלולים לסבול מתסמינים פיזיים וחרדה של ממש, כגון:

• הזעה.
• הסמקה.
• כאבי בטן.
• בכי.
• נשימות מהירות.
• קשיי נשימה.
• רעידות בקול.

כאשר ביישנות הופכת לביישנות יתר וחרדה חברתית, הילד עלול להסתגר, להתבודד, לסרב ללכת לגן או לבית הספר, לא לצאת לטיול שנתי, לא לדבר בכיתה, לומר כל הזמן שהוא חולה, לסבול מפוביות ולהיכנס למצבי מצוקה של ממש.

במקרים מהסוג הזה מומלץ לבצע אבחון אצל פסיכולוג ילדים. כיום ניתן לאבחן אם הילד סובל מביישנות או מביישנות יתר וחרדה חברתית כבר בגיל חמש – במידה ועושים זאת בזמן ומטפלים בכך בגיל צעיר זה יכול לחסוך לילד הרבה מאוד שנים של תסכול וכאב.

טיפול התנהגותי-קוגנטיבי (טיפול CBT) יכול לסייע מאוד לילדים במקרים מהסוג הזה. מדובר בטיפול יחסית קצר וממוקד שמטפל בבעיה, נותן לילד כלים, משנה דפוסי מחשבה ועוזר לילד להתמודד עם מצבים מהם חשש באופן הדרגתי. לפעמים נעשה גם שימוש בטכניקות של הרפייה ודימיון מודרך כדי לסייע לילד להרגיע את עצמו במצבים בהם הוא חש חרד ולא נינוח.

טיפול קבוצתי במסגרת קבוצת מיומנויות חברתיות יאפשר לילד לקבל כלים לשיפור הכישורים החברתיים, שיעזרו לו להשתלב טוב יותר מבחינה חברתית, ואף לפגוש ילדים נוספים שחווים קשיים דומים. הטיפול בקבוצה יספק לכל ילד מרחב בטוח ותומך לחיזוק הערך העצמי וליצירת שינוי.