מה זה אגורפוביה ואיך מטפלים?

מה זה אגורפוביה?

אגורפוביה היא הפרעה נפשית הנכנסת תחת מטריית הפרעות החרדה, ומשמעותה פחד והימנעות ממקומות או מסיטואציות שעלולים לעורר באדם תגובת פחד וחרדה. לרוב מדובר על מקומות שהאדם מאמין שיהיה לו קשה להיחלץ מהם או לקבל בהם עזרה במקרה שבו יחווה התקף חרדה/פאניקה, ולכן הוא נמנע מהגעה אליהם. למעשה, אגורפוביה יכולה להיות מוגדרת כפחד מהחרדה או פחד מהפחד. במקרים קיצוניים, עלולה אגורפוביה להגיע עד לכדי התבצרות של האדם בביתו מאחר ורק שם הוא חש מוגן ובטוח.

אבחון

הפרעת אגורפוביה תאובחן במצבים בהם אדם מפתח תגובת פחד וחרדה קיצונית כתוצאה מהאמונה שלא יוכל להיחלץ או לקבל עזרה במקומות פתוחים ו/או סגורים:חוף ים, שווקים, תחבורה ציבורית, קולנוע, מעליות, עמידה בתור או בקהל וכו') ולכן הוא נמנע מהגעה אליהם בכלל, או שמסכים להגיע אליהם רק בליווי של אדם קרוב אליו.

לפעמים רק המחשבה על הגעה למקומות אלו תעורר בו תגובת פאניקה או חרדה שעשוייה להיות מלווה בדופק לב מוגבר, סחרחורות, כאבי בטן, רעידות, קשיי נשימה, כאבי חזה וכו'.

על מנת לקבל אבחנה מלאה של אגורפוביה, תסמינים אלו צריכים להימשך חצי שנה לכל הפחות ולגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי והאישי של האדם.

כמו כן, בתהליך האבחון ייעשה מאמץ לשלול הפרעות נפשיות אחרות כמו למשל פוביה או חרדה ספציפית, חרדת נטישה וכדומה. יחד עם זאת, חשוב לציין כי פעמים רבות ישנה חפיפיה בין אגורפוביה והפרעות פוביה ו/או חרדה ספציפיות יותר.

לרשימת הפסיכולוגים והמטפלים בחרדות אצל מבוגרים >>

לרשימת הפסיכולוגים והמטפלים בחרדות אצל מתבגרים >>

מה בין אגורפוביה והתקפי חרדה או פאניקה?

לרוב, אגורפוביה מתפתחת כתוצאה מהתקפי חרדה ו/או פאניקה קודמים שקרו במקומות או בסיטואציות מעוררות לחץ ופחד, כמו למשל נסיעה באוטובוס צפוף.

האדם חווה אימה כה גדולה, עד כי  הוא מנסה להימנע ככל יכולתו מכל דבר שעלול לעורר בו התקף נוסף.

למשל: אם אדם חווה התקף חרדה באוטובוס, נוצר אצלו קישור אסוציאטיבי בין המיקום (האוטובוס) ובין תחושות שליליות של פחד, חרדה ואיבוד שליטה. הציפייה להתקף נוסף מעוררת בו חרדה רבה ולכן הוא מפסיק לעלות על אוטובוסים כדרך לשמור על עצמו. כאשר ההימנעות "מצליחה" להעניק לאדם תחושת ביטחון, הוא לומד שדרך התמודדות זו יעילה עבורו ולכן הוא עלול להתחיל להימנע מעוד ועוד מקומות וסיטואציות בחייו שמעוררות בו לחץ וחרדה.

שכיחות ומאפיינים של אגורפוביה

אגורפוביה היא הפרעה די נדירה (בישראל אחוז המאובחנים בהפרעה עומד על פחות מ-1%) שמאובחנת לרוב בתקופת הבגרות המוקדמת, כאשר במרבית הפעמים היא מתפתחת סביב גיל ההתבגרות.

ההפרעה שכיחה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים (נשים מאובחנות פי שתיים מאשר גברים).

אם לא מטופלת, מהלך ההפרעה עלול להיות כרוני ולפגוע באופן ניכר ברווחה הנפשית של הסובלים ממנה.

יחד עם זאת, לעיתים הסובלים מההפרעה יתקשו לוותר על תחושת הביטחון וההגנה שבהימנעות, גם אם במחיר של נסיגה חברתית ותעסוקתית.

ההימנעות יוצרת חיזוק שלילי בכך שהיא מפחיתה את התחושות הלא נעימות והמפחידות האלו ולכן האדם מאמץ אותה כדרך התמודדות לגיטימית.

הגורמים לאגורפוביה

לצערנו, רב הנסתר על הגלוי והגורמים לאגורפוביה אינם ידועים במלואם. מקובל כיום לחשוב על אינטראקציה בין גורמים אישיותיים, סביבתיים וגנטיים התורמים להתפתחות ההפרעה:

גורמים אישיותיים: תכונות של עכבה חברתית, חרדתיות, קושי עם שינויים ודאגנות נמצאו כקשורים לאגורפוביה ולהפרעות חרדה אחרות.

גורמים גנטיים וביולוגיים: ממצאים מראים כי נטייה גנטית וביולוגית לרגישות יתר של מערכת העצבים המרכזית קשורה גם היא לאגורפוביה.

גורמים סביבתיים: גורמים סביבתיים כמו טראומה, התעללות והזנחה הורית, מוות של הורה, גירושין, היעדר חום רגשי וכדומה.

אגורפוביה ומגיפת קורונה

בשנות הקורונה כולנו חווינו במידה כזו או אחרת חרדות אגורפוביות מחשש שמא יציאה מהבית בכלל או יציאה למקומות הומי אדם בפרט תגרור אחריה הדבקה.

ישנם בוודאי גם אנשים שעדיין חרדים לצאת מהבית ונמנעים מכך.

אצל הסובלים מאגורפוביה סכנת ההידבקות היא סיבה נוספת להימנעות ואף עלולה להוביל להחמרתה.

חשוב לזכור שהחזרה לשגרה תקינה היא קשה לכולנו וטומנת בחובה אתגרים רבים של הסתגלות למציאות חדשה שלא הכרנו קודם. על כך גם עלולה להקשות חשיפה מוגברת לאמצעי התקשורת אשר נוטים להבליט את הסכנות הקיימות או עיסוק אינטנסיבי באיומים הפוטנציאליים בדרכים אחרות (למשל שיחות עם אנשים).

טיפול באגורפוביה

כיום נהוג לחשוב על טיפול תרופתי המשולב עם פסיכותרפיה (טיפול בשיחות) כטיפול יעיל בהתמודדות עם אגורפוביה.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי באגורפוביה יכלול תרופות נוגדות חרדה ו/או דיכאון המיועדות לוויסות העוררות הגופנית המוגברת ומצב הרוח.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול CBT נמצא כיעיל במיוחד בהפרעות חרדה ופוביות ספציפיות. באגורפוביה הטיפול יתמקד בזיהוי ושינוי של דפוסי חשיבה לא רציונאליים ומזיקים באשר לפחד מהחרדה, ובו זמנית חשיפת המטופל לגורמי הפחד שלו לצורך הכחדת ההימנעויות ויצירת מערך התנהגויות חדש ביחס אליהן.

אם אתם סובלים מאגורפוביה ומתקשים לצאת לטיפול בקליניקה, טיפול אונליין עשוי להיות אופציה טובה עבורכם, אך מומלץ שהוא יישאר כפתרון ביניים ויתמקד בלסייע לכם להרגיש בטוח יותר לצאת מהבית ולהגיע פיזית לטיפול.

במקרה ויש לכם מספיק כוחות לצאת מהבית, הגעה לקליניקה כבר מראשית הטיפול היא עדיפה במקרים של אגורפוביה.

לרשימת הפסיכולוגים והמטפלים בחרדות אצל מבוגרים >>

לרשימת הפסיכולוגים והמטפלים בחרדות אצל מתבגרים >>