תופעת החרם החברתי נפוצה במיוחד בקרב תלמידי בית הספר היסודי ומגיעה לשיאה בכיתות ה-ו. שיעור התלמידים הסובלים מנידוי חברתי יורד ככל שגיל התלמידים עולה והם מגיעים לתיכון (למרות שגם שם ניתן עדיין להיתקל בתופעה).
מחקר שנעשה במרכז טאוב בשנת 2015, בקרב תלמידי בית ספר, חשף תמונה מדאיגה: ב-60% מהכיתות בבתי הספר, התגלו מקרים של חרם חברתי, ברמה כזו או אחרת, כלפי אחד מהתלמידים. 5.6% מהתלמידים דיווחו שעברו חרם וכ-4% מהתלמידים דיווחו שקראו להחרים אותם ברשת.
מה זה חרם חברתי או נידוי חברתי אצל ילדים – ואיך הוא מתבטא?
חרם חברתי הוא מצב בו אחד מהילדים מורחק מהמעגל החברתי הכיתתי או מקבוצת חברים. פעמים רבות אותו ילד גם סובל מביוש (שיימינג), התנכלות, דחייה והשפלה. כל אותם מצבים שאיתם מתמודד ילד הסובל מתופעה של נידוי חברתי, גורמים לו לחוש שקוף, בודד ולא אהוב. תחושות אלה עלולות לפגוע בביטחון העצמי של הילד, לפגוע בדימוי העצמי שלו, דבר שעלול לפגוע בסיכוי שלו ליצור קשרים חברתיים נוספים בהווה ובעתיד.
ילדים שסובלים מחרם חברתי חווים בעצם התעלמות של הסובבים אותם, ממצב בו לילד היו חברים וחיי חברה, הוא מוצא את עצמו בודד כמעט לחלוטין. בחיי היום יום הדבר יבוא לידי ביטוי באופן הבא:
- הילד לא יוזמן למסיבות כיתה ואירועים חברתיים.
- ילדים לא ירצו לשמור איתו על קשר מחוץ למסגרת בית הספר.
- בהפסקות ילדים לא ירצו לשהות במחיצתו ולא יזמינו אותו לשחק איתם (כדורגל, גומי או סתם לשבת לדבר או לאכול ביחד).
- אף אחד לא ירצה לשבת לידו בכיתה.
- הילד עלול להרגיש שכולם מרכלים עליו וצוחקים עליו, פעמים רבות יחוש זאת בצדק.
- ילדים שבעבר היו חברים שלו, לפתע יתעלמו ממנו לחלוטין.
- יכול להיות שילדים יתחילו להפיץ על הילד מידע שקרי כדי להביך אותו ולהשפיל אותו.
- יהיו מקרים בהם יצחקו עליו וירכלו עליו בזמן שיעור, במיוחד כאשר ינסה לקחת חלק פעיל בשיעור ובכך יגרמו לו פחות ופחות להשתתף.
מה הגורמים לחרם חברתי?
מבוגרים תמיד אומרים שילדים הם אכזריים וזה נכון. מאחורי נידוי חברתי עומדת פעמים רבות פשוט אכזריות, שיימינג למטרת שיימינג. ילדים מתחילים לגלות תחושות של אושר, בזמן שהאחר סובל, כבר בגיל הרך. כך לדוגמה קורה שילדים בני 4-6 לוקחים בובות ונהנים לפרק אותן, להוריד להן את הראש, לגזור להן את השיער ולהתעלל בהן. הם גם נהנים לקבל תשומת לב על חשבון האח הגדול או הקטן, אוהבים להרגיש שהם מרכז העולם.
ילדים המנהיגים חרם חברתי, הם פעמים רבות ילדים החשים שנאה, שנאה עיוורת, שאין לה כל סיבה מוצדקת. שנאה מהסוג הזה עומדת לרוב במרכזם של מקרי חרם חברתי אצל ילדים. פסיכולוגים טוענים כי תחושת שנאה זו מגיעה מאזורים תת-קורקטיקליים, בה מעורבים מעט תהליכי חשיבה ופעולות מידיות ואוטומטיות.
כשילדים מחליטים לבצע חרם חברתי בבית הספר או בכל מקום אחר, פעמים רבות אין מאחורי בחירת האובייקט המוחרם היגיון אמיתי. ברוב המקרים מדובר פשוט בשעיר לעזאזל, פעמים רבות מדובר בילד או ילדה הנראים לחברה יוצאי דופן. לדוגמה:
- הם שונים בגלל שהם מתלבשים באופן שונה.
- מדברים אחרת (יש לו מבטא, הוא מגמגם ועוד).
- אולי קצת יותר מופנמים וביישנים.
- במקרים מסוימים אולי הם דווקא בעלי ביטחון עצמי מופרז וזה מעצבן אחרים.
- לעתים הילד המוחרם הוא ילד חכם בצורה יוצאת דופן.
- יש מקרים בהם הילד המוחרם הוא ילד המתקשה בלימודים.
- יש מצבים בהם יחרימו את הילדה הכי יפה בכיתה או דווקא את זו שהכי פחות אטרקטיבית.
- אולי יחרימו את הילד הכי עני או דווקא את הכי עשיר.
- ועוד.