1. רק ילדים היפראקטיביים הם בעלי הפרעת קשב וריכוז
היפראקטיביות הוא אחד המאפיינים המזוהים ביותר עם הפרעת קשב וריכוז, אך היא יכולה להתרחש גם בלעדיו. למעשה, עד לשנים האחרונות, הפרעות קשב וריכוז התחלקו ל-2: ADD – הפרעת קשב וריכוז, ו-ADHD – הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות, ורק לאחרונה נכנסו כולם תחת קטגורית ה-ADHD.
אבחון קשב וריכוז מתבסס בעיקר על הקושי לשמור על קשב וריכוז לנוכח הפרעות אחרות, קושי לעקוב במדויק אחר הוראות, נטיה לאבד ולשכוח דברים, חוסר מנוחה רגשי ותנועתי, וכו'.
2. הפרעות קשב וריכוז הן תירוץ לטיפשות ועצלנות
יש המאמינים שהפרעות קשב הן תירוץ רפואי לתכונות שליליות כמו טיפשות ועצלנות, אך מחקרי אינטליגנציה שנערכו על סובלים מהפרעות קשב וריכוז מצאו אצלם רמות משכל גבוהות מהממוצע.
גם הטענה לגבי עצלנות הופרכה, בעיקר לאור ההספקים של אמנים מפורסמים שסבלו ככל הנראה מהפרעות קשב וריכוז, כמו למשל סלוודור דאלי, מוצארט ועוד.
3. חינוך גרוע מצד ההורים גורם לילדים לפתח הפרעות קשב וריכוז
ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז מתקשים לפרש סיטואציות חברתיות, לשמור על כללי המותר והאסור ולהתנהג כמו שצריך, לא בגלל שהחינוך שלהם רע, אלא משום שהמנגנונים המוחיים שלהם פועלים אחרת מבחינה כימית.
אם היה מדובר בחינוך גרוע, טיפול תרופתי לא היה יכול לסייע לילדים להתנהג אחרת וליישר קו עם חבריהם לכתה.
4. הפרעות קשב וריכוז עוברות גם אם לא מטפלים בהן
אמונה זו נובעת מדרך חשיבה לפיה הפרעות קשב וריכוז אינן הפרעות אמיתיות, אלא סטיגמה לטיפול בשובבות, "רחפנות" ועצלות, אך היא שגויה מהיסוד.
כמעט כל ילד שני שסובל מבעיות קשב וריכוז ימשיך איתן גם לבגרותו. גם כיום שיעור המבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז גדול משמעותית משיעור המאובחנים מקרבם, ורק אחוזים בודדים פונים לטיפול בגיל מאוחר.
לא רק שהפרעות קשב וריכוז לא חולפות בבגרות, אלא שהן עלולות להתפתח למגוון בעיות נפשיות ורגשיות, החל מהפרעת התנהגות וכלה בדיכאון, הפרעות חרדה, הפרעת התמכרות ועוד.
5. ריטלין משנה את האישיות של נוטל התרופה
ריטלין הוא טיפול תרופתי נפוץ להפרעות קשב וריכוז, אשר הוכח כמסייע משמעותית ליכולות הריכוז של הלוקחים אותו. בזמן ההשפעה שלו, הנוטל הופך למרוכז יותר וחולמני פחות, ולכן יתכן שהוא יראה למסתכל מהצד כמשנה אישיות.
עם זאת, מכיוון שמדובר בתרופה שטווח ההשפעה שלה הוא על פני מספר שעות, אפשר לומר בבטחה כי היא אינה משנה את האישיות של הנוטל, אלא רק את הסימפטומים השליליים של הפרעת הקשב שלו, שמפריעים לו להתמודד עם המשימות היומיומיות שלו.
אם קיים שינוי התנהגות לאחר נטילת ריטלין, מומלץ להתייעץ עם פסיכיאטר מוסמך בכדי לבחון מעבר למינונים אחרים או לתרופות דומות בעלות הרכב והשפעה אחרים במקצת.
6. ההקלות שניתנות לבעלי הפרעות קשב וריכוז נותנות להן יתרון לא הוגן
בעלי הפרעות קשב וריכוז זוכים להארכת זמנים במבחנים ולשלל הטבות נוספות, שנראות למסתכלים מבחוץ כלא הוגנים.
חשוב להבין שבעלי הפרעות קשב וריכוז נדרשים ליותר זמן ומשאבים כדי לבצע את אותה הפעילות שיבצע אדם ללא הפרעות.
ללא ההקלות וההטבות, הן נמצאים בפיגור אחרי השאר, ומרגישים כמו ילד שצריך לרוץ באותו מקצה עם אצנים בוגרים. ההטבות מסייעות להן ליישר קו ולהגיע לרמת קושי דומה לזו שהאחרים חווים.
7. ילדים שנוטלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז מועדים יותר להתמכרויות בבגרותם
ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז הם ילדים שנוטים באופן טבעי ללקיחת סיכונים והתמכרות, ואחת הבעיות המקושרות עם הפרעות קשב וריכוז היא אכן התמכרות.
אך מכיוון שתרופות נגד מקטינות את האימפולסיביות בקרב הלוקח, הן למעשה מקטינות את הסיכוי להתמכרויות.
בנוסף, תרופות כמו ריטלין אינן ממכרות מטבען, כך שאפילו לא קיימת סכנה של התמכרות לתרופה עצמה.