הילד שוב נשבע שהחבר הדמיוני שלו הוא זה שקשקש על הקיר. הילדה אמרה לכל הילדות בגן שאמא שלה עובדת במפעל שוקולד אבל האמא בכלל שיננית. גיליתם בחדר צעצוע לא מוכר שהילד אמר שחבר נתן לו אותו, אבל האמא של החבר טוענת שהילד המתוק שלכם גנב אותו.
שקרים אצל ילדים הם תופעה מאוד נפוצה, למעשה זהו שלב התפתחותי כמו כל שלבי ההתפתחות. קיים שלב התפתחות מוסרית בחייו של הילד, בו הילד לומד שהוא לא תמיד חייב לציית להוריו, שאם לא אומרים להם את האמת לא בהכרח קורה לך כלום. שלב בו ילדים מבינים שלא תמיד חייבים ללכת אחר דמויות מבוגרות וסמכותיות בעיניים עצומות.
רוב המומחים טוענים כי ילדים מתחילים לשקר בגיל 4-5, אבל בשנים האחרונות נעשו מחקרים שהוכיחו שילדים מתחילים לשקר כבר בגיל שנתיים. השלב בו ילדים מתחילים לשקר, הוא שלב בו הם מצד אחד מתחילים לבצע משהו פסול (לשקר) מצד שני עצם זה שהם משקרים, מעיד על כך שהם מבינים שעשו משהו לא בסדר. הרגע בו הם מתחילים לשקר מראה שהם מבחינים בין אמת לשקר.
שקרנות אצל ילדים קטנים
שקרים היא תופעה נפוצה אצל ילדים, וגם מתבגרים משקרים, אבל אצל פעוטות וילדים קטנים היא מתאפיינת בשקרים שמטרתם לחקור את עצמאותם ואת הגבולות שהמבוגרים מציבים להם. אצל ילדים קטנים, השקרים שלהם מנסים לשכנע אותנו להאמין במחשבות שלהם, ברצונות.
בגיל מאוחר יותר, השקרים שלהם מנסים לחפות על המעשים שלהם. הם יודעים שעשו משהו לא בסדר ולא רוצים שיכעסו עליהם – לכן הם משקרים.
שקרים נוספים שמאוד נפוצים אצל ילדים קטנים הם שקרים דמיוניים, כמו המצאת חבר דמיוני, כזה שיכול לשחק איתם אבל כזה שניתן גם להאשים אותו במעשים אסורים שהם עצמם עשו.
סוג נוסף של שקר הוא שקר מעצים, כאשר ילדים מספרים לחברים שלהם שקרים אודות חייהם הפרטיים, כמו:
- מידע שקרי אודות מקום העבודה של הוריהם – מספרים שהוריהם עובדים במשרה נחשקת או במקום עבודה דמיוני.
- מספרים שהם גרים בבית מפואר יותר מזה שהם מתגוררים בו.
- ממציאים סיפורים שמעולם לא קרו אודות חייהם, מקורות שהיו בהם או ביקרו בהם ואפילו אנשים שפגשו – כדי שילדים אחרים יקנאו ובעיקר כדי לזכות בתשומת לב.
יש ילדים המשקרים כדי לקרוא לעזרה, להראות לנו שמשהו מציק להם, שהם במצוקה. לדוגמה: ילד שאומר שכל הילדים לא רוצים לשחק איתו ושאין לו חברים (כשהאמת היא שהוא סתם רב עם חבר בגן או מתקשה להסתגל למסגרת חדשה) בעצם רוצה שנעזור לו לחזק את הדימוי העצמי.