אחד מכל שלושה זוגות במדינת ישראל מתגרש – מדובר בנתון מרשים או מפחיד, תלוי איך מסתכלים על זה. אם בעבר זוגות התחתנו כדי לחיות ביחד באושר ועושר עד עצם היום הזה, כיום הם לא חושבים פעמיים וממהרים לפרק את החבילה עוד לפני שהם ארזו אותה. אולי זה טוב, אולי זה רע, אבל מה שבטוח זה שמי שהכי סובל בדרך כלל מהפרידה – הם הילדים.
בשנים האחרונות רואים יותר ויותר זוגות שמחליטים להיפרד ומנסים לאמץ גישה של הורות משותפת או כל גישה אחרת ששמה את טובת הילד לפני הכל – ומנסים לפרק את החבילה בצורה נעימה, מכובדת, מכבדת ושוויונית. ברור כיום להורים רבים, שאם יצליחו להיפרד בצורה ידידותית ולשים את המשקעים בצד, המרוויח הגדול יהיה הילד, שימשיך ליהנות ממשפחה שלמה שפשוט שינתה צורה.
לעומת זאת, ניתן גם לראות משפחות שמתפרקות ומתנפצות לרסיסים, בהן ההורים שוברים את הכלים, לא רואים בעיניים, לא אחד את השני ולא את הילדים והפרידה שלהם הופכת לשדה קרב של ממש. בדרך כלל פרידות קשות מהסוג הזה מתרחשות על רקע בגידה של אחד הצדדים, הונאה כלשהי או מריבה בלתי ניתנת לגישור. הדבר המסוכן בפרידות האלה הוא כאשר ההורה הפגוע שם את הילד במרכז המריבה, מסית אותו נגד ההורה השני ואז נגרם ניכור הורי.
איך נוצר ניכור הורי: מה גורם להורה להסית את הילד?
בדרך כלל מדובר במצב בו ההורה צבר כל כך הרבה כעס בעת הפרידה עד שהוא שכח שהוא צריך להגן על הילד ולשים אותו במקום הראשון. הוא שוכח שהילד זקוק לשני הוריו ושזה הדבר הכי נכון וטוב עבורו.
ניכור הורי מתרחש כשמתקיימים כמה מהמצבים הבאים בו זמנית:
- כשלהורה יש רצון לנקום בבן/בת הזוג והוא מחליט להשתמש בילד כדי לעשות זאת.
- כשהילד מעורב ביותר מדי פרטים הקשורים לפרידה ובמיוחד בתהליך המשפטי שלה, בגלל שאותו הורה מערב אותו (כמו מריבות על סכום המזונות, משמורת ועוד).
- כשלאותו הורה יש הפרעת אישיות נרקיסיסטית, שגורמת לו לראות רק את עצמו ואת טובתו.
- כשההורה המסית מבצע שטיפות מוח בלתי פוסקות נגד ההורה השני.
חלק מהמצבים האלה, או שילוב של כולם יחד, עלולים ליצור מצב שבו הילד יחליט וגם יבין שהוא צריך לבחור צד ולנתק קשר עם ההורה שעליו הוא שומע רק דברים נוראיים.