למידה מרחוק הפכה לאחד הנושאים הנפיצים ביותר בבתים שיש בהם הורים וילדים. יש המון קונפליקטים סביב הלמידה מרחוק, אי חשק של הילדים ללמוד, חוסר מוטיבציה והמון קשיים שהילדים מתמודדים עמם מול הסיטואציה המורכבת של למידה מהבית ולא בתוך מרחב כיתתי.
ההורים מפרשים פעמים רבות את הקושי של הילדים כעצלנות, לעתים קשה להורים להחזיק את כל הדבר הזה של למידה מרחוק, שהפכה אותם גם למורים, אבל הם עדיין נאלצים לתפקד כהורים שצריכים גם לעבוד ולפרנס. המצב החדש הזה יוצר מריבות וחוסר הבנה, שניתן למנוע.
אסנת גרתי, פסיכולוגית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה, עונה על כמה משאלות ההורים הנפוצות ביותר במציאות הזום החדשה.
האם הלמידה מרחוק מתאימה לכל הילדים?
לא. חשוב שכל הורה יעשה הפרדה ויביט בילד שלו. כל הורה מכיר הכי טוב את הילד שלו, את המאפיינים שלו ועליו לחשוב באופן הגיוני ורגשי מה מתאים לאותו ילד.
ישנם ילדים שיותר מתקשים בלמידה מרחוק ולכן קשה להם יותר להתחבר לסוג זה של למידה. לדוגמה:
- ילדים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז.
- ילדים בעלי קשיי ויסות חושי – אלה ילדים שזקוקים לקשר עין ומגע במרחב כיתתי ולא קל להם לתפקד בלמידה מרחוק.
לעומתם, יש ילדים, שקל להם מאוד להתנהל בסוג זה של למידה. הם מתעוררים בבוקר, מתלבשים, מתיישבים מול המחשב, מצליחים לתקשר, להצטלם והם ילדים שקל להם יותר.
יש גם דברים רגשיים שיכולים להשפיע על היכולת של ילד ללמוד מרחוק. לדוגמה:
- ילד שסובל מחרדה חברתית.
- ילד שלא רוצה שישמעו את הקול שלו או לא רוצה להצטלם.
- ילדה שנלחצת כשהמורה פונה אליה או כשהיא רואה את עצמה בין כל הריבועים עם תמונות התלמידים על גבי המסך.
יש כל מיני דברים שעלולים להקשות על הילדים. כשאנחנו מנסים לחשוב מה מתאים לכל ילד, חשוב שניקח בחשבון את כל הדברים ונחשוב באופן יצירתי מה ניתן לעשות אם הילד הספציפי שלנו לא מעוניין לקחת חלק בשיעור בזום. כדאי לשאול את הילד מה קשה לו? מה הוא כן מוכן לעשות? מה הרעיונות שלו?
- ישנם ילדים שעובדים נהדר עם משימות כתובות.
- יש ילדים שאם ההורה יישב איתם, במשך חצי שעה ביום, זה יסגור להם את הפינה למקצוע מסוים ויחליף זומים ארוכים של מנהלות שלא רלוונטיים לילד.
- לפעמים אח יכול לעזור לילד ללמוד לפעמים גם מורה פרטי.
- יש ילדים שמגיבים נהדר ללמידה חווייתית, כאשר יוצאים החוצה ולמידה מהסוג הזה, כשהוא מדבר עם מישהו שמתמחה בנושא מסוים.
למידה מסוג זה, אולי תתאים יותר בתקופה הזו למאפיינים ולקשיים של הילד שלנו, לכן מאוד חשוב שנחשוב על כל ילד, "נתפור" עבורו את התוכנית שתתאים לו – ולא נלך עם העדר ונחליט שחייבים להיכנס לזום הזה ולזום הזה, דבר שיגרום לילד להרגיש חנוק, עצבני ואף אחד לא ירוויח מכך דבר.
מה הדבר הכי חשוב עבור הילדים בתקופה הזו?
הרווחה האישית של הילדים, מכיוון שאלו הדברים שיהיה לנו הכי קשה לתקן אחר כך כהורים. עניינים לימודיים תמיד יהיה ניתן להשלים. חשוב מאוד לשמור לילדים על מסגרת, לבצע את המטלות הלימודיות – אבל חשוב לעשות הכל ברגוע, עם הרגשה טובה, לתת להם זמן איכות ביחד ובעיקר – לשמור עליהם מבחינה רגשית כדי שהתקופה הזו תעבור עליהם בשלום.
מה עושים כשהילד מתלונן שהוא משתעמם בזום ומבקש ללמוד באופן עצמאי?
כשילד משתעמם בזום צריך ראשית להיות אמפתיים לתחושה. זה אכן קשה להיות מרוכז במערך שיעור שמועבר דרך המחשב, בעיקר אם אתה ילד צעיר או בעל קשיים בויסות הרגשי/חושי או בקשב. אני ממליצה לא להתעקש עם הילדים, ולא לדאוג שזה יעביר לילדים מסר של ויתור או אי התמדה. אני חושבת שהמסר המרכזי שמועבר לילד במקרה כזה הוא שהוריו קשובים אליו ואל הצרכים שלו.
האם ויתורים בזום (כמו "אל תכנס לשיעור") יכולים לשדר מסר בטווח הרחוק לגבי ויתורים בבית הספר?
אפשר לסכם עם הילדים, שבמידה ומוותרים על שיעור מקוון מחליפים זאת בפעילות לימודית אחרת באותו תחום, לדוגמה: האזנה לפודקסט, מענה על טקסט עם שאלות, למידה חווייתית של הנושא עם ההורה או עם אח גדול – או כל דרך אחרת ללמוד שמתאימה יותר לילד.
צריך לקחת בחשבון שישנם ילדים שסוג כזה של למידה כלל לא מתאים ליכולות שלהם, לגילם מבחינת מאפייני קשב, ליכולת לדחות סיפוקים ויכולת ללמוד ללא קשר עין ומגע. חבל לקלקל את היחסים עם הילדים סביב נושאים לימודיים ולהעכיר את האווירה בבית בתקופה שהילדים צריכים הרבה תמיכה רגשית.
אם משחררים את ה"חוקים" היבשים שחייבים להיכנס לזום, אפשר כמעט עם כל ילד למצוא את הפתרון שיתאים לאופיו ולצרכיו של הילד. לא צריך לפחד לצאת מהקופסה ולא לעשות בדיוק את מה שנדרש או מה שכולם עושים. מומלץ במקרים כאלה להסביר למחנכת את הקשיים של הילד ולרתום גם אותה למאמץ לסייע לו בדרכים אחרות.