חרדה חברתית אצל ילדים היא מצב שבו הצורך לתקשר עם ילדים ומבוגרים נתפס כמאיים ביותר. בבסיס הפחד נמצא חשש מלעג, השפלה ומכך שדבריו של הילד או התנהגותו יעוררו גיחוך או ביקורת אצל האחר
ניתן בקלות לזהות חרדה חברתית אצל ילדים, שכן ילדים הסובלים ממנה ינסו בכל כוחם להימנע ממצבים כמו – לקרוא בקול רם, לכתוב על הלוח, להרצות בפני הכיתה, או כל פעילות בה הם חייבים להשמיע את קולם אל מול קבוצה.
ילדים אלו יפעילו משאבים רבים על מנת לא לעמוד בפני הסיטואציה שכל כך מלחיצה אותם. בעבודה טיפולית משולבת עם עבודה הורית תומכת, אנו עוזרים לילד להבין את הפחד שלו ולהתגבר עליו צעד אחר צעד, עד לקבלת ביטחון בהתנהלותו החברתית.
חרדה חברתית אצל ילדים עומדת בניגוד לצורך הבסיסי והמולד של ילדים להיות בחברה ולקחת חלק בקבוצה. חשוב לזכור שגם לילדים עם חרדה חברתית יש צורך עז להיות בקרבת ילדים אחרים ולהשתתף בפעילויות.
חרדה זו, בדומה לשאר החרדות אצל ילדים, מכניעה את הצורך הבסיסי והחיוני הזה, וגורמת לסבל ולחלל רגשי אצל הילד. בגילאים הבוגרים יותר, כאשר היכולת הורבלית טובה, הילדים מתארים את הסבל שיוצר ניצחונה של החרדה על הצורך להיות יצור חברתי.
כאשר ילד עם חרדה חברתית נמצא בסיטואציה מאיימת או מרגיש שהוא עומד בפני סיטואצייה שכזו – גופו מפעיל את המערכת הסימפטטית, שהיא מערכת ההגנה לזמן חרום וכתוצאה מכך, מופיעות תופעות פיזיולוגיות שונות כגון: הזעה, רעד, הסמקה, דפיקות לב חזקות, צורך לשירותים ועוד.
התופעות האלו לכשעצמן מביכות, וגם אותן הילד מנסה להסתיר. במצב כזה כל ילד פועל בצורה שונה. ישנם ילדים שיישתקו, יבלעו מילים, או יסתגרו, ישנם ילדים שיבכו כתוצאה מהצפת החרדה וישנם ילדים שתגובתם תהא בהתקף זעם וכעס.
איכות החיים של ילד הסובל מחרדה חברתית נפגעת, שכן הוא במצב פנימי דרוך, כאשר הפחד העז צף בסיטואציות יומיומיות שחוזרות על עצמן, כמו לדוגמא: במפגש בגן, במשחקי חברה, בשיעורים, במבחנים, ובשאר מקרים שבהם אין לו בחירה אם להיות נוכח או לא.
קל למדי לזהות את אלו הסובלים מחרדה חברתית אצל ילדים, כיוון שניתן לראות שהתנהגותם משתנה בכל פעם שהם עומדים בפני סיטואצייה שכזו. במהלך הסיטואציה, רוב המשאבים יופנו כלפי הימנעות מן הסיטואציה, באופן ישיר או עקיף, גם אם מדובר בסיטואצייה עם קבוצת השווים (ילדים) או עם מבוגרים.
חלק מהילדים נראים כ"מאוד ביישנים" והופכים להיות שקטים ו"שקופים" והם יעשו הכל על מנת שתשומת הלב ואור הזרקורים לא יופנו כלפיהם. חלק מהילדים אף יגיבו בבכי גדול עם סערת רגשות עזה.
אלו הילדים שעוד לפני האירוע נראה אותם יוצאים מאיזון, מתקשים להתארגן, בוכים ולחוצים מכל דבר קטן וחלק מהילדים יפתחו זעם וכעס שמופנה אל הסיבה שאינה מגינה עליהם מפני הצפת החרדה הגדולה הזו ומעמידה אותם במצבים בלתי אפשריים עבורם.
כמו ברוב החרדות, תגובה הורית תומכת היא תגובה שמקבלת את הקושי ומביעה אמפתיה וחום אך לא מזדהה עימו. ילד עם חרדה חברתית יוצר מגבלה מסויימת, שכן הוא לא רוצה להשתתף באירועים שמאיימים עליו, לא תמיד הקשרים החברתיים שלו נרקמים וסיטואציות חדשות מאיימות עליו.
הדבר עלול להשפיע על ההתנהלות המשפחתית, על מפגשים עם משפחות אחרות ועל ההורים, להיות בעמדה אוהבת ותומכת. לא נכון להימנע מהשתתפות באירועים משפחתיים או לא לפתח קשרים חברתיים משפחתיים אך, גם לא נכון להכריח את הילד להיות להתמודד בכל רגע נתון.
יש לדעת כיצד למצוא את נקודת האמצע בה המשפחה יכולה להתנהל על פי הצרכים שלה כמשפחה כאשר היא מהווה עוגן תמיכה עבור מי שקשה לו.
בגילאי הילדות המוקדמים ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי לילדים ואף בטיפול דיאדי, כאשר הדרכת הורים היא מוקד מרכזי בטיפול. הטיפול בילדים יעשה בשילוב עם ההורים ועד כמה שאפשר בשיתוף פעולה עם דמויות מרכזיות במסגרות החינוך ומסגרות נוספות בחייו של הילד.
גיוס של אנשים בחייו של הילד, חשוב כיוון ששם נמצא האתגר החברתי ולכן לסביבה יש משמעות מכרעת. בגילאים גדולים יותר, הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT, שמטרתו להפחית את החרדה ולתת כלים טובים להתמודדות עם החרדה בחיי היומיום.
בחלק גדול מהמקרים, השתתפות בקבוצות ייעודיות לילדים או מתבגרים המתמקדות בהקניית מיומנויות חברתיות, מסייעת לילד להתמודד עם הקושי. בקבוצה זו אפשר גם להכיר ילדים נוספים המתמודדים עם אותם הקשיים ובנוסף, לקבל כלים לשיפור הכישורים החברתיים, שיעזרו להם להשתלב טוב יותר מבחינה חברתית. הטיפול בקבוצה יספק לכל נער או נערה מרחב בטוח ותומך לחיזוק הערך העצמי וליצירת שינוי.
למידע ולהרשמה לקבוצות מיומנויות חברתיות לילדים ולנוער – לחצו כאן >>
חלק קוגניטיבי – בו מזהים אמונות, מחשבות קיצוניות ודפוסי חשיבה לא יעילים המזינים את החרדה החברתית, כאשר המטרה היא לפתח מודעות אליהם, להגמישם ולהחליפם במחשבות חיוביות ובונות.
חלק התנהגותי – לאחר רכישת כלים אסטרטגיים להרגעה, הילד מתרגל בפועל תגובה למצבים חברתיים מלחיצים ומקבל התנסויות לתרגול משבוע לשבוע, כאשר שיטת ההתקדמות נעשית צעד אחר צעד. במצב זה, הילד לומד לנהל את החרדה במקום שהיא תנהל אותו.
חשוב לציין כי טיפולים פסיכולוגיים לחרדה חברתית עוזרים מאוד. יש לזכור כי השלכות החרדה אינן גזירת גורל. ילדים עם חרדה חברתית עושים שינוי שמאפשר להם להתנהל באופן חופשי יותר, להתמודד עם סיטואציות שלא צלחו אותם לפני התהליך הטיפולי ובעקבות כך להרגיש ביטחון רב יותר לקראת המשך החיים.
עודכן בתאריך: 15 בספטמבר 2024
