הפרעת קשב וריכוז ADHD – תסמינים וטיפול

ADHD – מה זה?

הפרעות קשב וריכוז, המוכרות בשם ADHD, מתייחסות לקשת של סימפטומים הקשורים לבעיות של ליקויי קשב, היפראקטיביות והתנהגות אימפולסיבית. אין הכרח כי בעיות קשב וריכוז אלו יופיעו בצוותא, ועל כן נחלקת ההפרעה לשלושה תתי-סוגים:

• הפרעת קשב וריכוז בדגש על ליקוי קשב (ADHD-I)
• הפרעת קשב וריכוז בדגש על היפראקטיביות ואימפולסיביות (ADHD-H)
• הפרעת קשב וריכוז משולבת (ADHD-C).

רוב הילדים המאובחנים כסובלים מ-ADHD משתייכים לסוג המשולב.

הפרעות קשב וריכוז הן מן הבעיות המאובחנות בשכיחות הגבוהה ביותר, בעיקר בקרב ילדים, וכתוצאה מכך הן גם מן ההפרעת הנתונות במחלוקת במידה הרבה ביותר. המחלוקת נוגעת הן לאותנטיות של ההפרעה עצמה, כאשר הטענה היא שהאבחנה ניתנת בקלות רבה מדי וללא קריטריונים מספקים, והן לאופן הטיפול התרופתי הנפוץ להפרעה, שיוזכר בהמשך.

עם זאת, על פי רוב מוכרת ההפרעה כבעיה אותנטית של קשב וריכוז והטיפול התרופתי מוערך כמסייע לסובלים ממנה.

התסמינים להפרעת קשב וריכוז: איך לזהות אותה?

אחת הסיבות למחלוקת סביב ההפרעה היא שההתנהגויות הכלולות בה הינן, במידה מסוימת, נחלתם של מרבית הילדים. ילדים רבים עשויים להיראות למבוגרים חסרי מנוחה, בעלי כושר ריכוז מוגבל ונוהגים באופן אימפולסיבי. אלא שבעוד מרבית הילדים הללו אינם חריגים בכך ביחס לבני גילם, ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז מגלים רמה קיצונית של התנהגויות אלו, הן בבית והן בבית הספר.

ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז בדרך כלל מציגים את התסמינים האלה:

• מתקשים להתמקד בפעילות או במטלה מסוימת לאורך זמן ודעתם מוסחת בקלות
• בפעילותם הם נוטים להיות שכחנים, בלתי מאורגנים ונעדרי תשומת לב לפרטים
• מתקשים לעקוב אחר הנחיות ולסיים מטלות עד תום
• לעתים קרובות הם נותנים את הרושם שהם אינם מקשיבים, גם כאשר מדברים עמם ישירות

סימפטומים הקשורים להיפראקטיביות-אימפולסיביות כוללים:

• קושי להיות בשקט או לשבת ללא תזוזה
• תנועתיות מוגזמת שאינה הולמת את הסיטואציה
• דברנות מופרזת וקושי להמתין בתור, שמתבטא גם בהפרעה לדבריהם או פעילותם של אחרים

כתוצאה מן ההתנהגויות שהוזכרו לעיל, ילדים הסובלים מ-ADHD ירגישו במקרים רבים דחויים על ידי חבריהם.

איך מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?

אבחון קשב וריכוז נועד לאבחן את הפרעות הקשב והריכוז, תוך התייחסות הן להיבטים הרגשיים והן להיבטים הקליניים של ההפרעה, ולהציע המלצות אופרטיביות לטיפול אשר יפחית במידה ניכרת את המצוקה הנגרמת בעקבות ההפרעה ויסייע לסובל ממנה להשתלב במסגרות לימודיות רגילות.

לא קיימת שיטה אחידה המאפיינת באופן מדוייק הפרעות קשב וריכוז, אולם אחת השיטות המקובלות לאבחון קשב וריכוז נעשית באמצעות מבחן TOVA – טובה (TEST OF VARIABLES OF ATTENTION). זהו מבחן ממוחשב שאורך כ-20 דקות ומטרתו, מעבר לאבחון קשב וריכוז, היא בדיקת היעילות של טיפול תרופתי.

המבחן הוצע על מנת לאתר הפרעות קשב וריכוז שאינן מלוות בהיפראקטיביות והוא בודק את רמת הדיוק, המהירות, היעילות והאימפולסיביות בביצוע מטלה שגרתית ופשוטה. בנוסף ישנם מבחנים שונים, ביניהם כאלו המודדים התמדה בקשב.

האם יש הבדל בסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז אצל בנים לעומת בנות?

הסימפטומים שמאפיינים הפרעת קשב וריכוז אצל בנות שונים משל בנים. כך לדוגמה היפראקטיביות, שעלולה לגרום לשובבות, היא סממן שמופיע יותר בקרב בנים שסובלים מבעיות קשב וריכוז, ופחות אצל בנות.

גם התנהגות בריונית מאפיינת יותר את התקשורת החברתית של בנים. בעוד שהם נוטים להגיב באופן פיזי, בנות נוטות להשתמש באלימות מילולית או עקיפה, כמו למשל בחרמות, שקשה לזהות ללא מעקב צמוד. מכיוון שבנות לא מפגינות את הסימפטומים המזוהים עם היפראקטיביות, קשה יותר לאבחן אותן כבעלות הפרעת קשב וריכוז.

בנות הסובלות מהפרעת קשב וריכוז נוטות להיות חולמניות, שכחניות ואפילו מפוזרות. מכיוון שהתכונות הללו לא יוצרות בעיות בכיתה, הן ״חומקות מהרדאר״ של המורה. הבעיה היא שגם כאשר המורים כבר מגלים את הסימפטומים, הם נוטים לייחס אותם למקורות אחרים כמו למשל חוסר בגרות, קשיי לימודים או אפילו ביישנות. כתוצאה מכך, בעוד שבנים נשלחים לאבחון הפרעת קשב וריכוז בממוצע סביב גיל 7, הבנות נשלחות לאבחון בממוצע רק סביב גיל 12.

התסמינים הבולטים להפרעת קשב וריכוז אצל בנות יכללו: 

• קושי בשמירה על ריכוז לאורך זמן, נטייה לבלבול בפרטים קטנים וקושי להתמודד עם גירויים חיצוניים בזמן ביצוע משימה.
• רגשנות יתר – בעוד שאצל בנים הקושי לשלוט על דחפים מתבטא בחוסר יכולת להמנע ממעשה, אצל בנות קושי זה מתבטא בחוסר שליטה על רגשות.
• בעיות חברתיות – הנטייה שלא לשים לב לפרטים ולרמזים חברתיים עלולה להיות בעוכריהן והן עלולות להפוך לאגרסיביות מבחינה פיזית או מילולית כלפי בנות אחרות בכיתה.
• קושי לסיים משימות – אם נדמה שהילדה יודעת את החומר, אבל הציונים שלה לא משקפים זאת משום שהיא לא מספיקה לסיים מבחנים או להכין שיעורים.
• בעיות ארגון ובלגאן – אם התיק, המחברות, והחדר של הילדה נוטה להיות מבולגן באופן תמידי, אם היא מאבדת כל הזמן דברים, לא זוכרת לרשום את כל השיעורים להיום, ולא מארגנת נכון את הזמן שלה.
• חששות משינויים – בנות הסובלות מהפרעת קשב וריכוז לומדות שדברים חדשים מביאים עמם קושי, ולכן הן נכנסות לתסכול וחרדות כאשר הן נדרשות לבצע משימות חדשות.

קראו גם: מיתוסים על הפרעות קשב וריכוז שלא הכרתם >>

טיפול בהפרעת קשב וריכוז

לעתים הסימפטומים של בעיות קשב וריכוז מתמתנים מאוד במהלך ההתבגרות. עם זאת, רוב הילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מראים סימפטומים של ההפרעה גם בבגרותם, וברבים מהם מטפלים עוד בהיותם ילדים.

הטיפול התרופתי המוכר והנפוץ ביותר הוא חומר ממריץ בשם methylphenidate, הידוע בשמו המסחרי ריטלין. תרופה זו ודומותיה מפחיתות את חומרת הסימפטומים של בעיות הקשב והריכוז ומקלות על המטופל להתרכז ולווסת את רמת פעילותו ואת התנהגותו.

עם זאת, לריטלין יש תופעות לוואי הכוללות בחילות, כאבי ראש ונדודי שינה. בנוסף, אין עדות מספקת להשפעה ארוכת טווח של טיפול תרופתי בהפרעת קשב וריכוז.

את הטיפול התרופתי ניתן לשלב או להמיר בטיפול פסיכולוגי. ישנם סוגים רבים של טיפול פסיכולוגי שהוכחו כיעילים, דוגמת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), תרפיה בין אישית (IPT), אימון במיומנויות חברתיות, הדרכת הורים ועוד. השילוב בין טיפול התנהגותי לבין טיפול תרופתי עשוי להיות החלופה היעילה ביותר.

ייעוץ פסיכולוגי והדרכה הורית

התמודדות עם הפרעות קשב וריכוז עלולה להיות קשה ומבלבלת – לא תמיד ברור אם מדובר בשלב התפתחותי נורמלי או במצב שדורש התערבות מקצועית.

אתם מוזמנים לקבוע פגישת ייעוץ ראשוני אונליין, ב-ZOOM, עם מדריכת הורים או פסיכולוגית מומחית. בפגישה, המיועדת להורים, תוכלו לתאר את הקושי שעמו אתם והילד מתמודדים, לקבל כלים מיטיבים להתמודדות ולהבין מהי הדרך הנכונה לטפל בהפרעת קשב וריכוז.