ילדים לא אוהבים כשמבקשים מהם לעשות דברים, זו לא הפתעה. אבל אם הילד שלכם מסרב שוב ושוב לעשות כל דבר שאתם מבקשים ממנו, אם הוא מתנגד ללא הפסקה, כועס, עצבני ואגרסיבי – יכול להיות שמדובר בהפרעת התנהגות ODD או בשמה המלא – Oppositional Defiant Disorder.
מדובר בבעיית התנהגות המופיעה לרוב אצל ילדים בגילאי 5 עד 8. על פי נתונים סטטיסטיים מההפרעה סובלים יותר בנים מבנות בגילאי הילדות, כשבגיל ההתבגרות לא קיים הבדל בשכיחות הופעת ההפרעה בין המינים. לא ידוע כמה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממנה, על פי ההערכות היא קיימת ב-1-16% מהאוכלוסייה.
*חשוב לדעת – אדם המראה תסמינים של הפרעת התנגדות אך גילו מעל 18 – לא סובל מהפרעת התנגדות.
איך מאבחנים הפרעת התנהגות ODD?
אבחון הפרעת ODD מבוצע אך ורק על ידי איש מקצוע (פסיכולוג או פסיכיאטר). האבחון מתבצע לאחר שהילד מציג לאורך תקופה מסוימת דפוס התנהגות החוזר על עצמו ומכיל תסמינים המאפיינים את ההפרעה.
הרבה ילדים ומתבגרים מראים תסמינים של הפרעת התנגדות, מכיוון שהם כולם לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות, נוטים להתווכח, מתקשים פעמים רבות להתמודד עם סמכות הורית וקשה להם לציית להוראות ולהקשיב בהרבה מאוד נסיבות.
ילדים הסובלים מהפרעת התנהגות סובלים מכל התסמינים האלה בעוצמה הרבה יותר גבוהה ובתדירות תכופה יותר.
"הפרעת התנהגות מרדנית מתנגדת" לרוב תאובחן אצל ילד הסובל לפחות מארבעה תסמינים של הפרעת ODD, הכוללים:
- התפרצויות זעם רבות.
- סירוב לבצע משימות והוראות באופן קבוע.
- וויכוחים רבים עם הורים, מורים ודמויות מבוגרות אחרות בחייהם.
- התנהגות אגרסיבית.
- יצר נקמנות.
- טון דיבור קשוח או/ו מזלזל.
- רצון לעצבן אחרים בכוונה, הצקה לאחרים.
- רגישות יתר ונטייה להיפגע בקלות מכל דבר ומכל אדם.
- האשמת אחרים בטעויות או בעיות שהם עצמם בצעו.
בנוסף, ילדים הסובלים מהפרעת התנגדות גם סובלים פעמים רבות מבעיות חברתיות בגלל אותן בעיות התנהגות קשות. במקרים מסוימים הדבר גורם גם לפגיעה בהישגים שלהם בלימודים ובתפקודם הכללי.
מה הגורמים להפרעת התנגדות אצל ילדים?
הגורמים לתופעה אינם ברורים וחד משמעיים, אבל הדעה המקצועית הרווחת היא שמדובר בגורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים ופסיכוסוציאליים. לפניכם גורמים העלולים לגרום להתפתחות ההפרעה:
- הסביבה בה חי הילד יכולה להשפיע על הופעת ההפרעה. אם הילד חי בסביבה אלימה, עניה, אם אין לו מסגרת והוא מתמודד עם קשיים במסגרת המשפחתית הקיימת – הדבר עלול להשפיע על הופעת ההפרעה.
- נראה כי קיים גם קשר בין תגובת ההורים והתנהגותם להפרעה. לדוגמה: הורים המחזקים התנהגות שלילית באמצעות מתן עודף תשומת לב, הורים המבטלים דרישות וכללים בגלל שהילד סובל מהתקף זעם ומוותרים לו, הורים המציבים גבולות אבל לא עומדים מאחוריהם והורים שלא מעורבים מספיק בחיי הילד – כולם מעודדים את התפתחות הפרעת ההתנגדות.
- ילדים הסובלים מקשיים בדיבור נמצאים בסיכון לסבול מההפרעה.
- ילדים בעלי מזג חם, שלא יודעים להתגמש ונוטים להיות מתוסכלים.
- מסגרת בית ספרית לא יציבה, המענישה מאוד, קשוחה ובעלת ציפיות לא הגיוניות.
- ילדים עם קשיי למידה.
- נראה כי אצל עוברים שנחשפו לניקוטין, רעלים וסבלו ממחסור בוויטמינים – היה קשר להתפתחות ההפרעה אצל אותם ילדים.
- אצל ילדים המתמודדים עם הפרעת התנגדות הם בעלי רמות קרוטיזול נמוכות, רמות טסטוסטרון גבוהות ובעלי אבנורמליות בקורטקס הפרה פרונטלי (אזור מסוים במוח).