הסיבה המדוייקת להתפתחות הפרעות אכילה אינה ידועה וסביר להניח שגורמים רבים מעורבים בכך. מקובל לחשוב שיש השפעה גנטית מסויימת והשפעה הורמונלית על התפתחות ההפרעה, כמו כן, יש הטוענים כי גם גורמים חברתיים ותרבותיים המבליטים את מיניות האישה ואת גופה הרזה כאובייקט מיני משפיעים על היווצרות הפרעות אכילה.
הפרעות אכילה נפוצות יותר אצל נשים, בעיקר בטווח הגילאים 12-41, ועלולות להופיע לרוב אצל נערות מתבגרות, אך גם גברים מושפעים מהפרעות אלו. הפרעות האכילה השכיחות ביותר הן: בולימיה נרבוזה, אנורקסיה נרבוזה ואכילה כפייתית.
הערה: רבים מאיתנו מוצאים נחמה באוכל ותקופות קשות עבורנו מתבטאות גם בהרגלי האכילה שלנו. לא מעט נשים מתייסרות מנקיפות מצפון אחרי שנהנו מארוחה טובה ודשנה ורבים מתקשים בהנהגת הרגלי אכילה בריאים. עם זאת, דברים אלו הם נורמליים ואינם נחשבים כהפרעות אכילה.
הפרעת אכילה – בולימיה נרבוזה
בולימיה נרבוזה מאופיינת בהתקפי זלילה חסרי שליטה, אשר אחריהם האדם הסובל מההפרעה מנסה לרוקן עצמו, לרוב על-ידי הקאות או שימוש בחומרים משלשלים, כדי למנוע עליה במשקל. רוב האנשים הסובלים מבולימיה סובלים גם מאנרוקסיה (אך לא כולם).
הפרעת אכילה – אנורקסיה נרבוזה
אנרוקסיה נרבוזה מאופיינת מחשש קיצוני מהשמנה ובשל כך האנשים הלוקים בה מדכאים את תאבונם ומרעיבים עצמם עד לכדי איבוד משקל רב יותר ממה שנחשב בריא ביחס לגילם ולגובהם. הלוקים באנורקסיה רואים עצמם כשמנים, גם כשהם רזים מאוד, וינסו שיטות שונות להוריד במשקלם. אנרוקסיה הינה הפרעת אכילה מסוכנת מאוד משום שהיא גורמת למוות בכ- 5% מהמקרים.
הפרעת אכילה – אכילה כפייתית
הפרעת אכילה כפייתית מאופיינת בזלילה בלתי נשלטת המביאה לעלייה במשקל. אנשים הלוקים בהפרעת אכילה כפייתית צורכים כמויות גדולות של מזון, תוך תחושת חוסר שליטה על הרגלי האכילה שלהם והתעלמות מתחושת השובע.