מצא מומחה לייעוץ אונליין

ד"ר אנאבלה שקד: הילד לא משתתף במסיבה? כך תחזקו אותו

שוב הוזמנו למסיבה בגן הילדים ושוב אנחנו מרגישים לא בנוח. שוב נזכה לראות איך כל הילדים משתתפים, שמחים ומאושרים ורק הילד שלנו יושב בצד, נדבק אלינו ולא משתתף בשמחה. למה זה קורה? האם זה בסדר? איך אנחנו צריכים להגיב?

ביקשנו מד"ר אנאבלה שקד, מומחית לפסיכולוגיה האינדבידואלית האדלריאנית, להתייחס להתמודדות הסוף-שנתית החוזרת הזו, להבין אם זה טבעי או חריג, מה לעשות ואיך.

מה לעשות כשהילד שלנו מסרב להצטרף לפעילות? האם צריך לדאוג? להתערב ולעשות משהו?

ד"ר אנאבלה שקד:

לעתים ילדים חווים בחשש ובמבוכה להצטרף ומרגישים בטוחים יותר להתבונן מהצד, לעתים עם תחושת פספוס ובדידות.

החוויה שונה מאוד מילד לילד, וחשוב להבין מה נוכל לעשות שיסייע וכמובן לא יעמיק עוד יותר את הקושי.

"לא נוכל להגן על הילדים והילדות שלנו מפני החיים ולכן כדאי שנכין אותם לחיים"  (רודולף דרייקורס, מפתח הגישה האדלריאנית)

הסיבות להימנעות מהשתתפות שונות מילד לילד.
יכול להיות שילד שגדל להורים שאפתנים, שביצוע לא טוב לא בא בחשבון מבחינתם, יחשוש כל כך מ'כישלון' שיעדיף להישאר בצד.

אבל  גם ילד שזוכה לפינוק וחסר גבולות יעדיף להימנע מהתמודדות וממאמץ, מכל מה ש'לא בא לו' לעשות באותו רגע. הוא לא מאומן עדיין להתחשב בצרכים של האחר ושל המצב, שמצפה לשיתוף הפעולה שלו.

שני הקצוות האלה מראים עד כמה חשוב לפתח בילד חוסן, אמון בעצמו וביכולת ההתמודדות שלו, יכולת חברתית, עצמאיות, נתינה.

אלו מיומנויות קריטיות לחיים שלמים. הימנעות מהשתתפות מסמנת להורים שדרוש לחזק את הכיוונים האלה. סיטואציות הילדות מספקות הזדמנות מצוינת לרכוש את מיומנויות החיים בסביבה מוגנת.

לא מועיל ללחוץ על הילד ולא מועיל לוותר לו, אז מה כן?

אפשר להיות שם בשביל הילד בלי לגונן ובלי לבקר. לשמש רשת ביטחון, ולאפשר לילד להתנסות. לעודד על השתתפות ולא להתרשם יותר מדי מהימנעות. באותו רגע להגיד "חבל", לא לתת תשומת לב יתרה, ולסמן לנו שכדאי להגביר את התכונות והמיומנויות אשר יתמחו בבחירה באקטיביות.

הקיפו את הילד בחום וקבלה. חבקו והביעו אהבה, אבל אל תמהרו להיענות לכל הגחמות שלו, אל תפטרו אותו מאחריות, אל תעשו דברים במקומו.

בילדות מותר לשחק, לטעות, אפילו להתפדח, זו הזדמנות נהדרת לפגוש את אתגרי החיים בלי להישבר ובלי להתייאש. לדעת לאסוף את השברים, לקום ולהמשיך בדרך. במילים אחרות – לבנות חוסן נפשי. החוסן שמאפשר לילדים להסתובב בעולם אופטימיים, חדורי אמון ואמונה, אומץ ואקטיביות.

אז איך מפתחים חוסן כזה? מה הורים צריכים להגיד או לעשות כשילד לא רוצה להשתתף? האם האינטואיציות שלנו כהורים מספיקות?

פיתוח חוסן נפשי הוא פרויקט הורי מרכזי.
החוסן נבנה מהרבה מרכיבים: תחושת שייכות, יכולת חברתית, יכולת לשתף פעולה, ביטחון עצמי, תושייה, היכולת לדחות סיפוקים, משמעת עצמית, היכולת לוויסות רגשי, אלו תכונות שנבנות בהדרגה ותוך כדי אימון והתמודדות עם מצבי חיים.

הילד יפלס את דרכו, כשההורים ברקע עם עמדה שאומרת: זה קשה, שווה לנסות, את/ה לא לבד.

בלי חוסן, נגדל ילדים וילדות עם ספק מתמיד ביכולותיהם, מאוימים, פוחדים, פאסימיים ופאסיביים.

מה מערער את החוסן הנפשי? ממה צריך להיזהר?

ביקורת וציפיות גבוהות מידי פוגעות ברצון לנסות, לסטות מהשביל המוכר והבטוח. זה משדר לילד ש- "אני, כפי שאני- לא בסדר, או לא מספיק/ה".

ד

כולנו מחוברים למכשיר שמודד את התנודות הקטנות ביותר בתחושת הערך. פגיעה בתחושת הערך היא כמו סתימה של דרכי הנשימה.
היא גורמת לכאב בלתי נסבל שחייבים להפיג ולכן, הדבר החשוב ביותר בתקשורת הוא המודעות לחשיבות של תחושת הערך והזהירות שלא לפגוע בה.

לא לזלזל, לא להתעלם, לשמור על תחושת השייכות של הילד בביתו ובעולם.

מה ההורה יכול לעשות כדי להקנות לילד תחושה כזו?

תפקיד ההורה: לתמוך ולעודד, לשאול אותו בעדינות אם הוא רוצה להשתתף עכשיו. במידה ולא, להמשיך להתרכז ב"הופעה". רק אחר כך שווה לנסות להבין מה עמד בינו לבין השתתפות. האם זה חשש? האם זה חוסר חשק?

ילד שחש חוסן נפשי, נכון לנסות ומאמין שידע להתגבר על אכזבה ודחייה. הוא מרגיש בטוח מספיק כדי להתבונן מהצד ולהבין את הסיטואציה, וגם 'לקחת סיכון' כשהוא מוכן לקפוץ למים.

להקיף את הילד בחום וקבלה. לחבק ולהביע אהבה, אבל לא למהר להיענות לכל הגחמות, לא לפטור אותו מאחריות, לא לעשות דברים במקומו.
פינוק יתר לא משרת את הילד. הוא מהווה קרקע פורייה לצמיחה של הימנעות.
פינוק מוגזם יוצר תחושת נחיתות ותלות, חוסר ביטחון עצמי, הימנעות מיוזמה, חוסר רצון לתרום ולשתף פעולה.

איך לעודד ילדים להעז (היכן שאפשר) ולא להימנע מראש?

ילד שחש חוסן נפשי, נכון לנסות ומאמין שידע להתגבר על אכזבה ודחייה. הוא מרגיש בטוח מספיק כדי להתבונן מהצד ולהבין את הסיטואציה, וגם 'לקחת סיכון' כשהוא מוכן לקפוץ למים.
חשוב לטעת בו הרגשה שבכל מקרה הכל בסדר ואנחנו שם בשבילו.

 למגוון הרצאות להורים של ד"ר אנאבלה שקד >>

 

 

אהבתם? שתפו:

עודכן בתאריך: 17 ביולי 2022