מצא מומחה לייעוץ אונליין

קשיי הסתגלות במעבר לחטיבת הביניים

המעבר מבית הספר היסודי לכיתה ז' בחטיבת הביניים מתאפיין בקשיים ייחודיים. כהורים, חשוב שתכירו את הקשיים האופייניים למעבר ותקחו אותם בחשבון תוך חשיבה על הקשיים האישיים של הילד שלכם. איך יוצרים ערוץ תקשורת פתוח עם מתבגר שנוטה להסגר? מה עושים כשהילד לא מצליח להסתגל חברתית? הפסיכולוגית אסנת גרתי מסבירה

אסנת גרתי

מאת: אסנת גרתי

פסיכולוגית קלינית מומחית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה

הלוואי שהיתה מנהרה כזו, שיכולה להעביר אותנו קדימה בזמן, רק כמה חודשים, ולחסוך לנו את תקופות ההסתגלות שהן לפעמים קשות כל כך.

ואולי בעצם טוב שאין מכונה כזו, כי דרך התקופות האלו אנחנו עוברים תהליכים משמעותיים שמגבשים את האישיות שלנו, מלמדים אותנו מהם הכוחות שלנו, ומעמתים אותנו עם מאפיינים שלנו שאנחנו רוצים או צריכים לעבוד עליהם

בכתבה זו אני רוצה להתמקד במעבר המיוחד הזה מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים, מעבר חשוב ומאתגר בעל מאפיינים ספציפיים שאינם אופייניים למעברים אחרים.

מאפייני המעבר לכיתה ז' בחטיבת ביניים

1. מסביבה אינטימית ומכילה למקום רועש

המעבר לכיתה ז' קורה אחרי שהילדים בילו 6 שנים עם כיתה מסויימת בבית ספר מסוים, ואחרי שהם רגילים מאוד לסביבה שבה היו עד כה. לרוב החטיבה גדולה יותר מבית הספר היסודי, מבחינת מספר התלמידים ושטח המבנה, וקשה יותר להתמצא בתוכה. מאפיין זה יוצר לפעמים תגובת "הלם" בימים הראשונים, שכן הילדים רגילים לסביבה יותר קטנה ומכילה ונדרשים להתמודד עם שינוי בתנאים החיצונים, עם רעש ובלאגן גדולים יותר בהפסקות ועם קשיי התמצאות.

2. קשיים רגשיים ושינויים הורמונליים

המעבר לחטיבה מתרחש אצל רוב הילדים בתחילתו של גיל ההתבגרות כשהילדים מתמודדים עם שינויים הורמונליים פיזיולוגיים ורגשיים, ואישיותם בתהליכי שינוי ועיצוב מואצים; מה שהופך את המעבר הזה לעיתים לסוער יותר מבחינה רגשית, ואת ההתמודדות למורכבת יותר.

3. לחץ לימודי

המעבר לחטיבה מעמת את הילדים, ברוב בתי הספר עם "קפיצה" בדרישות הלימודיות, וחלק מהילדים נדרשים פתאום להתאמץ כדי להצליח בלימודים, למרות שלא הרגישו כך בבית הספר היסודי, שם  נדרש מהם פחות מאמץ. הדבר עלול להגביר את הלחץ המופעל על הילדים.

4. שינויים ביחסי הכוחות החברתיים

הילדים שעולים לחטיבת הביניים נדרשים להתמודד עם כיתה חדשה עם יחסי כוחות שונים מבחינה חברתית. הם פוגשים ילדים מבתי ספר אחרים, ונדרשים להתמודד עם העובדה שחברים שהיו עימם בבית הספר היסודי יוצרים גם הם קשרים חדשים שמתאימים יותר למי שהם היום, ולא בהכרח נמשכים מאז הילדות המוקדמת יותר.

הדבר יוצר לעיתים תמהיל חברתי שונה ולא כל הילדים מצליחים "לזרום" עם השינוי. ישנם ילדים שמרגישים שהם מאבדים את חבריהם, ישנם ילדים שמתביישים או מהססים ליצור קשרים חדשים, וישנם ילדים שחשים משותקים ולא מצליחים להביא את עצמם לידי ביטוי בסיטואציה החדשה.

5. קושי לתקשר את הקשיים

במעבר לכיתה ז' לא לכל הילדים נוח לשוחח על הקשיים שלהם ולבקש עזרה, שכן בהיותם בגיל ההתבגרות לחלקם מנגנוני הגנה של הכחשת הקשיים, או חוסר רצון להכיר בקשיים, כדי לשמור על דימוי עצמי חיובי ולא להרגיש "חלשים" בעיני עצמם והסביבה.

איך לעזור למתבגרים להתמודד עם קשיי המעבר לחטיבה?

כדי לעזור לילדינו כהורים חשוב שנכיר את המאפיינים האמורים, שהם ייחודיים למעבר לחטיבה, וניקח אותם בחשבון בחשיבה על הילד שלנו.

 

תקופות הסתגלותיות יכולות להיות בסופו של דבר כאלה שמעצימות את הילד ומלמדות אותו דברים חשובים על עצמו ועל הסביבה, ולכן צריך לקחת את הזמן ולעזור לילד לשהות בתקופת ההסתגלות בלי לשדר לחץ ובהלה שלנו ההורים.

קשה כהורים לראות את ילדינו כשהם חשים אבודים, עצובים או בודדים, אך יש לזכור שלוקח זמן להרגיש בבית ולמצוא חברים, ושהילדים זקוקים לנו כעוגן יציב. כך, חשוב לא לתת לילדים תחושה שאנחנו מזדהים איתם יתר על המידה, נשאבים לרחמים או מוותרים להם על ההתמודדות כדי לא להחליש את כוחותיהם להתמודד.

חשוב לדרוש מהם ללכת לבית הספר כל יום ולהיות פעילים ואקטיביים מבחינת חוגים ופעילויות. לא נוכל להכריח אותם לעשות דברים שאינם רוצים אחר הצהריים, אך חשוב שיהיה מסר הורי שמעודד להצטרף לחוגים, לעסוק בספורט ולהיות מעורבים באינטראקציות חברתיות; כל זאת כחלק משיח תומך ובלי להפעיל לחץ.

חשוב ליצור ערוצי תקשורת פתוחים עם הילדים, להתעניין במצב, להקשיב להם, ולחכות רגע לפני שמנסים להניע אותם לפעולה או לייעץ להם.

הילדים שלנו זקוקים בעיקר לאוזן קשבת, לתמיכה ועידוד, ופחות לעצות, שכן לעיתים אנחנו מייעצים להם דברים שאינם עולים בקנה אחד עם המציאות של בית הספר או אינם ניתנים ליישום.

הילדים חשים לעיתים בציפיות שלנו שיסתגלו במהירות וללא קשיים, וחוששים לאכזב אותנו וכל אלה מהווים חסמים לתקשורת אותנטית ופתוחה.

נוכל לעזור להם אם ניתן להם שקט כשהם בבית ולא נלחץ עליהם לעשות "דברים מועילים", ואם נעשה איתם ביחד דברים מהנים כמו לבשל יחד, לצפות בסדרה אהובה או לעשות יחד הליכה.

למרות שהם כבר גדולים ועצמאים, חשוב שנהיה נוכחים ושהם לא יהיו הרבה שעות לבד בבית. בתחילת גיל ההתבגרות ילדינו נמצאים על התפר שבין הזדקקות לנוכחות הורית יציבה ומכילה, לבין רצון לעצמאות ואוטונומיה ונצטרך להיות מודעים לכך ולתת להם קצת מכל דבר.

 

אם אחרי כמה חודשים נשים לב שאין שיפור במצב רוחו של הילד, שהוא לא רכש חברים ושהמוטיבציה שלו ללכת למסגרת החינוכית נמוכה זה אולי זמן טוב לשקול שיחה עם הצוות החינוכי או עם איש מקצוע מתחום הטיפול

בגיל ההתבגרות ישנה נטייה לראות דברים באופן דיכוטומי או "שחור-לבן" ולא להצליח להביט על הדברים בפרופורציה ועם פרספקטיבה שזוכרת מקרים כאלה בעבר, או שמאמינה שהדברים יסתדרו בהדרגה. חשוב לשים לב שהילדים אינם נתפסים לחשיבה פאסימית או לייאוש ולנסות להזכיר להם הסתגלויות מוצלחות בעבר, וכן לשדר אופטימיות לגבי העתיד.

לעיתים שמירה על קשר עם חברים מהעבר, או עם חברי משפחה בני אותו גיל או עם בני משפחה כמו בני דודים או חברים שהילדים רכשו במסגרת חוגים ופעילויות פנאי, עוזרת לשמור על מצב רוח תקין ולא לחוש בדידות בתקופות מעבר והסתגלות.

כשההסתגלות לחטיבה אינה טובה, זה זמן טוב לעודד את הילדים להיות אקטיביים, להצטרף לתנועת נוער, למשלחת כלשהי, או  לחוג שהוא עם אופי חברתי כדי ליצור מעגלי חברים נוספים ושונים מאלה שיש בבית הספר.

לתיאום פגישת ייעוץ הורי, טיפול רגשי או קבוצה חברתית לילדי חטיבה צרו איתי קשר >>

אהבתם? שתפו:

עודכן בתאריך: 21 בספטמבר 2022

אסנת גרתי

אסנת גרתי

פסיכולוגית קלינית מומחית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי ברעננה
פסיכולוגית קלינית מומחית לילדים ונוער ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי בילדים ונוער ברעננה. במרכז גרתי טיפולים רגשיים מגוונים ומטפלים מנוסים ואיכותיים, וכן אבחונים והדרכות הורים
דילוג לתוכן