הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות עלולות לגרום לנזקים נפשיים ופיזיים חמורים, במקרים מסוימים הם עלולים להיות בלתי הפיכים. במקרים חמורים וקיצוניים, הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות עלולות גם לגרום למוות. בכל שנה, כ-1500 בני נוער בישראל מאובחנים כסובלים מהפרעת אכילה חמורה מאוד, הדורשת אשפוז לצורך הזנה, אשפוז במחלקה פסיכיאטרית או התערבות פסיכולוגית אחרת לצורך שיקום וטיפול בתופעה.

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות: הרקע לתופעה

בגיל ההתבגרות, בני הנוער מחדדים את המודעות שלהם למראה החיצוני בכלל ולמשקלם בפרט. אחת הסיבות לכך היא השפעתן של המדיות השונות על המתבגרים (אינטרנט, טלוויזיה, שלטי חוצות, קולנוע ועוד).

נערים ונערות נחשפים בכל יום, כל היום, ל"אידיאל יופי" לא ריאלי, הניבט אליהם מכל מקום. נערות לדוגמה, רואות בגופן הרזה, החטוב והמוצק של שחקניות, דוגמניות, זמרות ומפורסמות אחרות – גוף מושלם ושואפות להגיע למראה שלו. הנערות הרואות במראה זה מראה "נורמלי", לא יודעות שבעצם כ-70% מאותן נשים מפורסמות, הן בעלות מסת גוף נמוכה מאוד, זאת על פי מחקרים. הרצון להידמות לאותן מפורסמות, גורם לנערות רבות לפצוח בדיאטות קיצוניות, לשנות הרגלי אכילה, לבצע פעילות ספורטיבית אינטנסיבית וכך רבות מהן מתחילות לפתח הפרעות אכילה שונות ולפתח דימוי גוף נמוך ושלילי.

כ-85% מהסובלים מהפרעות אכילה הם בגילאי 12-20, עובדה זו מעידה על כך שגיל ההתבגרות הוא התקופה הרגישה והמסוכנת ביותר לפתח הפרעת אכילה.

מעבר לאידיאל היופי והרזון, בני נוער מתמודדים עם לחצים בלימודים, קשיים חברתיים, שינויים פיזיולוגיים רבים, מנסים לבנות ולמצוא את הזהות העצמית שלהם, דורשים לצאת לעצמאות, מנסים לשלוט בחייהם, רבים עם הוריהם, סובלים משינויים הורמונליים ועוד.

הפרעות אכילה נפוצות בגיל ההתבגרות

בולמוסי אכילה (אכילה זללנית) – מצב בו נערים או נערות אוכלים המון אוכל בפרק זמן קצר. מדובר בכמות גדולה מאוד של מזון, כמות שלרוב אדם רגיל לא יצליח לאכול. פעמים רבות האכילה לא נעשית עם תחושת רעב ולאחר האכילה המתבגרים חשים בושה, גועל עצמי ואפילו אשמה. האכילה הזללנית לרוב נעשית בסתר, יש נערים ונערות שיקפידו ויקנו לעצמם מזון כדי שההורים לא ישימו לב שנעלמה כמות גדולה של אוכל מהמקרר.

סכנות: נערות הסובלות מהפרעה זו יסבלו לרוב מהשמנת יתר, מחזור לא סדיר והן עלולות לסבול גם מלחץ דם גבוה, בעיות כבד, כליות, קוצר נשימה וסכרת.

אנורקסיה אצל נערות (אנורקסיה נרבוזה) – הפרעת אכילה מסוכנת הבאה לידי ביטוי בהגבלה של צריכת הקלוריות, הגורמת לירידה דרסטית במשקל. הנערה הסובלת מהפרעה זו פוחדת מאוד מהשמנה גם כשהיא מגיעה למשקל גוף נמוך. לנערות הסובלות מאנורקסיה קיים עיוות בכל הנוגע לתפיסת משקל הגוף והמראה החיצוני.

סכנות: זוהי הפרעת האכילה עם אחוזי התמותה הגבוהים ביותר (כ-10%). הפסקת מחזור, איבוד משקל עד לתת משקל, איבוד ויטמינים ומינרלים החיוניים לגוף, עייפות רבה, מחלות לב, צפיפות עצם נמוכה, דיכאון, קושי בריכוז, פגיעה בפוריות ועוד.

בולמיה נרבוזה – הפרעת אכילה הבאה לידי ביטוי באכילה זללנית של כמות גדולה של אוכל בפרק זמן קצר – ומיד אחריה פעולת ריקון. מדובר במעין טקס היטהרות של הגוף מהמזון, פעולת ההתרוקנות נעשית לרוב על ידי הקאה מידית של האוכל או על ידי שימוש בחומרים משלשלים או משתנים. בנוסף נערה הסובלת מהפרעת אכילה זו עלולה "לכפר" על התקפי האכילה בפעילות גופנית מרובה או ימים של צום, זאת בגלל רגשות אשמה שפוקדים אותה לאחר אותו התקף זלילה.

סכנות: בעיות לב, חולשה, התפוצצות של כלי דם, שיניים בעלות מראה פגום (בגלל הקאות וחומצות הקיבה), דיכאון ועוד.

איך מזהים הפרעות אכילה או אנורקסיה אצל נערות? סימני אזהרה להורים

פעמים רבות הורים נוטים לפספס את סימני האזהרה המעידים על כך שהילדה שלהם, שהפכה לנערה, סובלת מהפרעת אכילה. בגיל ההתבגרות חלים הרבה שינויים פיזיים אצל נערות, הן יורדות ועולות במשקל, הן פחות משתפות את ההורים במה שעובר עליהן, הרגלי האכילה שלהן משתנים לעתים גם ללא קשר לדיאטה או הפרעת אכילה (היום היא צמחונית, מחר טבעונית, התיאבון עולה בתקופת המחזור ועוד).

לכם, כהורים, חשוב מאוד לשים לב כאשר מתחוללים שינויים לא תקינים, כמו לדוגמה:

• שינוי קיצוני במראה הפיזי – אם הנערה ירדה מאוד במשקל, עלתה מאוד במשקל, אם המחזור שלה הפסיק, אם היא סובלת מנשירת שיער או מריח מוזר/רע מהפה.
• הרגלי אכילה חדשים – נערות הסובלות מהפרעות אכילה שונות עלולות להתחמק מארוחות ולומר שאכלו כבר עם חברות או כשלא הייתם בבית. הן אולי יתחילו לאכול בצלחות קטנות יותר, יאכלו פחות או ירוצו לשירותים להקיא לאחר הארוחה. יש נערות שיסבלו מבולמוסי אכילה בשעות הלילה או בזמני לחץ, יש שיהפכו למאוד בררניות באוכל.
• הסתגרות והתבודדות – האם הנערה מסתגרת זמן רב במקלחת או בשירותים? האם זה קורה גם לאחר אוכל? מבלה זמן רב לבד בחדר? בניגוד לעבר, שבילתה איתכם יותר.
• מצבי רוח משתנים וקיצוניים – שימו לב האם היא בוכה יותר, עצבנית יותר, עצובה ואפילו דיכאונית לעתים.
• עיסוק אובססיבי באוכל – כשהנערה מדברת הרבה מאוד על אוכל, אפילו אם נדמה שפתאום היא מבשלת, מתעניינת במה כולם אוכלים, בקניות מזון הביתה, אבל לא אוכלת כמעט או בכלל בעצמה.
• שינויים נוספים – ירידה בלימודים, ישנה המון שעות או מנגד מתקשה לישון, מאבדת עניין בתחביבים, בחברות, חברים, עיסוק אובססיבי בפעילות גופנית, ילבשו בגדים גדולים כדי להסתיר את הגוף או בגדים צמודים כדי להראות כמה רזו, שקילה רבה, דיאטות רבות, עיסוק בלתי פוסק במראה החיצוני שלהן ושל אחרים ועוד.

הפרעות אכילה אצל נערים – גם זה קורה

גם נערים מפתחים הפרעות אכילה, זאת למרות שהתופעה נחשבת לשכיחה יותר בקרב נערות. גיל ההתבגרות מהווה שלב בחייהם של גברים, שבו קיים סיכון להופעתן של אותן הפרעות גם אצל נערים.

הסיבה העיקרית לכך נובעת מזה שמבחינה התפתחותית קיים פער גדול בין ההתפתחות המנטאלית שלהם לבין התפתחות המינית והגופנית שלהם. אותו פער מוביל למצבים בהם נערים מסוימים מתקשים לגבש בגרות נפשית ולא מסופקים מהמראה החיצוני שלהם. מצבים אלה עלולים לגרום להופעתה של הפרעת אכילה אצל נערים.

איך אפשר למנוע הפרעות אכילה אצל בני נוער?

נסו לא לדבר על דיאטה – נשים רבות, חשות מתוסכלות מהשינויים שחלים בגופן, לאחר לידה ובכלל. כך, מבלי לשים לב, הן נאבקות במשקלן, לעתים במשך שנים, והילדים שלהן גדלים אל תוך מציאות בה אמא עסוקה באובססיביות במשקלה. הילדה לומדת שאמא לא אוכלת הרבה כדי לרדת במשקל ומבינה שזה בסדר. לא מפתיע שהיום ניתן גם לשמוע על ילדות בכיתה א' שמחליטות לפצוח בדיאטה. אז אל תדברו על דיאטה ואל תחשפו ילדים למושג הזה בגיל צעיר. על אחת כמה וכמה אל תציעו לילדה לעשות דיאטה.

שימו לב לשפה שלכם – אנשים רבים נוטים להתייחס לאוכל כאל משהו שלילי, לעתים לא במודע. כשאנו אוכלים יותר מדי אנו משתמשים במשפטים קשים כמו "אכלתי כמו בהמה", "אכלתי כל כך הרבה שאני עומדת להתפוצץ", "אכלתי המון – מחר אני לא מכניסה כלום לפה" וכן הלאה. נערות ונערים הגדלים בבית בו המשפטים האלה נאמרים על ידי ההורים על בסיס קבוע, עלולים עם הזמן לראות באוכל משהו רע – משהו שגורם לך להרגיש רע, משהו שלאחר שאתה עושה אותו אתה צריך להעניש את עצמך. לכן, הקפידו על מה שיוצא לכם מהפה ולא רק על מה שנכנס לפה של הילדים.

אל תגורו בבית דיאטטי – אם תחזיקו במקרר שלכם רק גבינות עם 3% שומן, תשתו חלב של 1%, תאכלו רק לחם קל, תשתו קפה רק עם סוכרזית, תנשנשו לידו עוגיות ללא סוכר ובאופן כללי כל המקרר שלכם יהיה נטול סוכר, טעם וריח – איזו מן דוגמה תתנו לילדים? הקפידו שהמקרר שלכם יהיה מגוון, בריא, עשיר ומאוזן. אם בחרתם להיות בדיאטה כל החיים, אין זה אומר שיתר בני המשפחה חייבים גם הם להיות.

אל תעירו או תחמיאו לילד על משקלו – אל תגידו לנערה שלכם "את נראית מקסים, ירדת מאוד יפה במשקל", כך היא לומדת שכאשר היא רזה – היא יפה. אל תגידו לילד "תראה איך אתה נראה, הכל קטן עליך" או "תאכל לאט, בביסים קטנים" או "אכלת מספיק, אתה מגזים". משקלו של אדם לא מעיד על אופיו, על החיים שמצפים לו או על הפוטנציאל שלו להצליח. לכן מי שירדה במשקל לא מובטחים לה חיי אושר ומי ששמן לא בהכרח ימצא את עצמו חי חיים עצובים ואומללים. אל תהפכו את המשקל למחמאה, אם אתם רוצים להחמיא לילדים שלכם על המראה אמרו להם: "אתם נראים נהדר, השיער שלך מחמיא לך, הבגד מחמיא לך לעיניים, הצבע יפה לך" ועוד. אבל אל תהפכו את המשקל הנמוך ליעד שכולנו רוצים וצריכים להגיע אליו כדי להיות מאושרים.

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות: איך מטפלים?

כל סוג של הפרעת אכילה לרוב ידרוש התערבות של איש מקצוע. טיפול פסיכולוגי הוא האמצעי היעיל והבטוח ביותר להתמודדות עם תופעה כל כך רגישה ומסוכנת. חשוב להבין שהפרעת אכילה עלולה להיות גם איתות למצוקה גדולה יותר, כגון: אלימות במשפחה, חרם חברתי, התעללות רגשית או מינית, דימוי עצמי נמוך, דיכאון, חרדה וקשיים נוספים.

באמצעות טיפול רגשי לנערות ומתבגרים, יוכל הפסיכולוג לברר מהו מקור הקושי. הטיפול לרוב יהיה משולב ביחד עם הדרכת הורים, כדי לספק להם כלים להתמודדות עם המצב הרגיש של הנער/ה בבית וגם ישולב בטיפול ליווי של דיאטנית או רופא משפחה, שיפקחו על המצב הפיזי של המתבגר/ת הסובל מההפרעה (יוודאו שהם עולים במשקל, אוכלים נכון ומאוזן ולא סובלים מבעיות בריאותיות כתוצאה מההפרעה).

כאן באתר, תוכלו להיפגש עם פסיכולוג לפגישת ייעוץ ראשונית אונליין, הנערכת מרחוק ב-ZOOM, מתי ומאיפה שנוח לכם. אם אתם לא בטוחים שלנערה שלכם יש הפרעת אכילה, אם אתם חושבים שכן אבל לא יודעים איך לסווג אותה, אם אתם לא יודעים מאיפה להתחיל לטפל בקושי, מודאגים וחוששים – פגישת ייעוץ אונליין יכולה להיות שלב ראשון בתהליך הטיפולי שלכם. תוכלו לספר על המקרה שלכם לפסיכולוג, לקבל חוות דעת מקצועית, כלים ראשונים להתמודדות וכמובן המלצה להמשך טיפול בהתאם לאבחנה.

בואו להתייעץ עם פסיכולוג נוער מומחה – לחצו כאן >>