הפרעה דו קוטבית (המכונה גם מאניה דיפרסיה) היא הפרעה נפשית הבאה לידי ביטוי במצבי רוח קיצוניים משתנים, הנעים משמחה קיצונית (מאניה) ועד לעצבות קשה (דיפרסיה). הפרעה דו קוטבית אצל ילדים מתבטאת גם היא בהתקפים של מצבי רוח קיצוניים, שינויים ברמת האנרגיה של הילד ובהתנהגות קיצונית. מאניה דיפרסיה אצל ילדים נפוצה יותר בגיל ההתבגרות, אבל היא יכולה להתקיים גם לפני תקופה זאת, בשנות הילדות.
הגורמים להפרעה דו קוטבית אצל ילדים
- הגורם הראשי להפרעה אצל ילדים הוא גורם גנטי, כאשר יש הורה הלוקה גם הוא בהפרעה. מחקר שנערך בעבר מצא כי כרבע מהילדים להורים הסובלים מהפרעה דו קוטבית, היו גם הם בעלי נטייה לפתח את ההפרעה. במידה וההפרעה מתפרצת אצל ההורה לפני שמלאו לו 21, והילד עצמו מראה סימנים של דיכאון, מצבי רוח ותסמינים של מאניה – הסיכון שהוא יסבול ממאניה דיפרסיה יכול להגיע לכ-50%. במידה ושני ההורים לוקים בהפרעה הסיכון של הילד לסבול ממנה כמובן גדל.
- שינויים הורמונליים עלולים גם הם לגרום להתקפי מאניה, אבל סיבה זו נפוצה בעיקר אצל מבוגרים, כמו נשים לאחר לידה.
- שינויים במבנה של המוח ובתפקודו יכולים גם לגרום להתפרצות. לדוגמה שינויים בנוירוטרנסמיטורים, אותם חומרים כימיים המעבירים את המסרים בין תאי העצב.
- קיימים גם גורמים חברתיים ופסיכולוגיים שיכולים לגרום למאניה דיפרסיה, כמו חשיפה לסטרס, אירועים טראומטיים ושיבוש של השעונים הביולוגיים המשפיעים על העייפות, התיאבון והשינה.