מתי להתמקד בהדרכת הורים ולא בטיפול רגשי לילד?

צורת הטיפול ה"קלאסית" בילדים כוללת פגישה טיפולית שבועית לילד ביום ושעה קבועים, ובנוסף – הדרכת הורים אחת לשבועיים עד חודש, בהתאם לצורכי המשפחה. צורת עבודה כזאת מאפשרת למטפל להכיר את הילד ואישיותו, ליצור עימו קשר, ומתוך הקשר שנוצר וההבנות הטיפוליות של המטפל אודות הילד – לתת להורים כיוונים להתנהלות בבית שתתאים למאפייניו הרגשיים וצרכיו של הילד.

בצורת טיפול כזאת רוב המשקל, מבחינת הזמן שמוקדש למשפחה על ידי המטפל – ממוקד בילד, ולא בהוריו; אך נעשים חיבורים בין הטיפול לבין ההתנהלות בבית על ידי הדרכת הורים דירקטיבית ופרקטית שמרחיבה את ההסתכלות ודרכי הפעולה של ההורים.

עם זאת, הפורמט ה"קלאסי" לא מתאים לכל המשפחות, ולא תמיד עובד.

באילו מקרים מומלצת הדרכת הורים על בסיס שבועי, שהיא עצמה המוקד לטיפול ואמורה לחולל את השינוי בבית, ולא טיפול בילד עצמו?

1. כשהילד מסרב להגיע לטיפול רגשי אצל פסיכולוג

ישנם ילדים שמאופיינים במנגנוני הגנה שאינם מאפשרים להם להכיר בקשיים שלהם ולהסכים לקבל עזרה. עבור ילדים כאלה כל איזכור של הקושי גורם להם לחוש חלשים וחסרי ערך ועלול גם לעורר תגובה של עלבון או זעם. קשה עד בלתי אפשרי לעבוד עם ילדים שלא רוצים להיות בטיפול.

כמובן שלעיתים ההתנגדות מתמוססת תוך כדי הפגישות וכשנוצר קשר מיטיב עם המטפל, אך לא פעם רמת ההתנגדות ההתחלתית כל כך גבוהה, שאין אפשרות להגיע למצב של שיח ועבודה משותפת.

במקרים כאלה עדיף לפתוח ערוץ תקשורת אחר כדי לחתור לשינוי בבית – דרך הדרכת ההורים. המטפל נפגש עם ההורים אחת לשבוע ומנתח ביחד איתם סיטואציות שקרו בשבוע החולף ודרכי פעולה אפשריות שיכולות להוביל לשינוי המצב בבית.

2. קשיים התנהגותיים אקוטים של הילד בבית, או קשיים בתפקוד ההורי

במצבים כמו התפרצויות זעם ואלימות פיזית או מילולית של ילד כלפי ההורים או האחים, חרדות קיצוניות המובילות להימנעות מהליכה לבית הספר ומיציאה מהבית, סרבנות קיצונית של הילד שפוגעת בתפקודו; או קשיים בתפקודם של ההורים כמו זעם כלפי הילדים, חרדות או דיכאון אצל ההורים המשפיעים על התפקוד ההורי, ועל מצבם הרגשי של הילדים – מומלץ לשקול בשלב הראשוני הדרכת הורים ולא טיפול בילד.

במצבים אלה, הדרכת ההורים יכולה לתת מענה כדי לייצב את הקשיים האקוטיים, להחזיר איזון מסויים לבית, ולהכין את הקרקע לטיפול המשכי שבו גם הילד ייקח חלק. הדרכת הורים כזאת לרוב תתמקד בהקניית כלים להורים כיצד להציב לילד גבולות ברורים ומתאימים שיפסיקו את התנהגותו הכוחנית או האלימה, ביחד עם תמיכה והכלה של הילד; או לחילופין המלצות איך לשפר את התפקוד ההורי כך שהילדים יקבלו את מה שהם זקוקים לו מבחינה רגשית.

3. ילדים צעירים עד גיל 4-5

ילדים בגיל הרך יכולים לעבוד בפורמט של טיפול דיאדי שבו ההורה, הילד והמטפל נמצאים יחד בחדר למשחק משותף והתערבות טיפולית, ונערכות גם פגישות של המטפל רק עם ההורים. פורמט זה יכול להיות יעיל ומלמד, אך אינו מתאים לכל ההורים מסיבות מגוונות שלא ארחיב עליהן במאמר זה. אופציה מומלצת נוספת עבור הורים לילדים בגילאי גן היא הדרכת הורים.

כיוון שילדים צעירים מגיבים במהירות יחסית לשינויים שקורים בסביבה, דרך הדרכת ההורים לשינויים התנהגותיים ברמה ההורית בבית ניתן להשיג שינויים יחסית מהירים אצל הילד.

לסיכום, הדרכת הורים היא אופציה יעילה, ממוקדת ובעלת תוצאות טובות לטיפול באתגרים במשפחה ובקשיים עם הילדים.

בגלל שמדובר בהורים, שהם אנשים מבוגרים ולרוב מודעים יותר ביחס לילדים, היא מאפשרת עבודה יותר ישירה ומכוונת, ולכן תוצאותיה יעילות.

ניתן להביא להדרכת הורים גם נושאים שקשורים לכלל המשפחה ומשפיעים בעקיפין על חייו של הילד, וכך להרחיב את היריעה מעבר לקשייו הספציפיים של הילד. עבודה דרך הדרכת הורים עוזרת גם במקרים של ילדים שמתנגדים, לא בשלים לטיפול, או מרגישים "מתוייגים" כשהם במסגרת טיפולית.