הרבה ילדים ומבוגרים מפתחים תלות במציצת אצבע. חלק נגמלים מכך בגיל צעיר, חלק במהלך שנות ילדותם וחלקם ממשיכים להיות צמודים להרגל גם בבגרותם. הבעיה העיקרית בגמילה ממציצת אצבע, טמונה בכך שבניגוד למוצץ, אצבע לא ניתן פשוט לזרוק – ולכן גם יותר קשה להיפרד ממנה.
מתי ולמה תינוקות מתחילים למצוץ אצבע?
בדיקות אולטרסאונד מוכיחות כי תינוק מתחיל למצוץ אצבע עוד בעודו ברחם, מה שמוכיח שמוצץ, חיתול בד, יניקה מבקבוק, שד ועוד – הם בעצם כלים להרגעה וחפצי מעבר שאנו ההורים מלמדים אותם להסתגל אליהם – בעוד מציצת האצבע היא הדרך הטבעית שלהם להגיע לתחושת ביטחון ורוגע.
בשנה הראשונה לחייו התינוק שואב הרבה נחמה, רוגע ושלווה מפעולה זו, רק בהמשך לומד כיצד לזכות באותה התחושה באמצעות ביצוע פעולות אחרות, כגון: חיבוק של אדם קרוב, שכיבה במיטה נעימה, משחק עם חברים, קריאת ספר ועוד.
אז בתור התחלה, כאשר התינוק עוד קטן, מומלץ לנסות להרגיל אותו למוצץ, בכל פעם כאשר מכניס אצבע לפה הציעו לו מוצץ. לעתים יש צורך לרכוש מספר מוצצים עד שמוצאים את זה שמתאים לו. זה שווה את השקעה מכיוון שגם הגמילה תהיה קלה יותר.
מה הגיל המתאים לגמילה ממציצת אצבע?
מומחים ממליצים לגמול את הילד עד הגיעו לגיל ארבע שנים. בגיל זה רוב הילדים כבר מספיק בשלים ובוגרים כדי להתמודד עם העולם מבלי להיות תלויים בפעולה כגון מציצת אצבע, מוצץ או תלות אחרת בחפץ מעבר. בגיל זה הילד לומד להירגע באמצעות שיחה, קרבה לאדם קרוב והבנה טובה יותר של העולם בו הוא חי והסיטואציות השונות.
מה הנזק שיכול להיגרם לתינוק מהכנסת ידיים לפה או מציצת אצבע?
תינוקות אשר לומדים לדבר כאשר אצבע או מוצץ בפיהם רוב שעות היום, עלולות לפתח לקויות שונות בשפתן. אבל הנזק העיקרי טמון בעיקר לשיניו של התינוק, כאשר מציצת אצבע עד שלב מאוחר עלולה לגרום להצרתה של הלסת העליונה, השיניים העליונות בולטות מעל התחתונות ובמידה והילד לא נגמל מהפעולה עד השלב בו יצאו כבר השיניים הקבועות שלו – הוא עלול להזדקק לטיפול אורתודנטי. במידה וייגמל לפני השלב בו התחלפו שיניו, סביר להניח שלא יגרם נזק.
גמילה נכונה ממציצת אצבע: טיפים חשובים
- לפני שתתחילו בגמילה כדאי להכין את הילד, לשוחח איתו על הגמילה, להסביר לו את היתרונות של הגמילה, את חשיבותה ומנגד חשוב מאוד שלא לצחוק על הילד, לא להגיד לו שהוא תינוק, לזלזל בחשיבות הפעולה עבורו, בנחמה שהיא מספקת לו ובקושי שלו להיפרד. חשוב להסביר לו כיצד ניתן להגיע לאותה תחושת הנאה מבלי למצוץ אצבע, להזכיר לו כיצד נקלע לכל מיני מצבים קשים בבית או בגן והתמודד איתם מבלי למצוץ אצבע.
- כדאי להחליט על תאריך יעד לגמילה, כך לילד יהיה זמן להיפרד מההנאה הקטנה שלו ויחד עם זאת גם להתכונן לשלב הגמילה. תאריך טוב יכול להיות היום הראשון לחופש הגדול, יום הולדתו של הילד, ערב חג או כל תאריך חשוב אחר שיכול לשלב בין הגמילה לבין חגיגה קטנה.
- כדאי לשלב את רעיון הגמילה ביומיום באמצעות קריאת ספרים בנושא, צפייה בסרטים, ציור ציורים ועוד.
- כאשר הילד נתקל במצב בו הוא רגיל למצוץ אצבע, נסו ללמד אותו כיצד להתמודד עם הסיטואציה באופן אחר. אם זה בשעת שינה שבו קצת לידו עד שיירדם, ספרו לו עוד סיפור אחד, אולי אפילו תעניקו לו במקום מתנה של ילד בוגר – שעון, ספר מיוחד או כל דבר אחר שיוכל לקחת אתו ולזכור שהוא כבר ילד גדול. כאשר בוכה חבקו, התייחסו ונחמו והראו לו שאפשר גם אחרת.
- ניתן לתת לילד חפץ כלשהו שיעזור לו לפרוק מתח ולחץ – כמו כדור קטן שקל למעוך, בובה אהובה או כל חפץ מרגיע ואהוב אחר שעלול להסית ולהרגיע אותו בעת משבר.
- כפי שכבר ציינו, גמילה ממציצת אצבע קשה יותר מגמילה ממציצת מוצץ, מכיוון שהאצבע ממשיכה ללוות את הילד בכל שעות היום, לכן לעתים כדאי לבצע את הגמילה בהדרגה – ראשית רק אחה"צ בבית, אחר כך גם בגן ולאחר מכן בלילה. תנו לילד את הקצב שלו ואת הזמן שלו להתמודד עם החיים החדשים בלי האצבע. אצל ילדים רבים התהליך יעבור בקלות וחלקם יצטרכו לעבור תקופה ארוכה בטרם ייפרדו מהאצבע לתמיד. העיקר המגמה והנכונות.
- שימו לב שהילד לא מפתח הרגל אחר כמו כסיסת ציפורניים, אכילה מוגזמת או כל דבר אחר שעלול להזיק לו. לעתים כן כדאי לאפשר לו ללעוס ולמצוץ בעדינות חפץ כלשהו (שרוול בגד וכו') רק בכדי לאפשר לו להסתגל לשינוי.