סכיזופרניה פרנואידית

סכיזופרניה פראנואידית היא סיווג משני של סכיזופרניה המלווה במחשבות שווא פרנואידיות. תופעה נוספת המקושרת לתופעה היא עיוות תפיסה (הלוצינציות) הקשורה לשמיעה או ראייה

למרות המאפיינים הייחודים שלה, בספר ה-DSM המאבחן הפרעות נפשיות, היא כבר אינה נחשבת למחלה נפרדת, אלא נמצאת תחת ההגדרה הכללית של סכיזופרניה.

מהם התסמינים?

לרוב הסובלים מסכיזופרניה פרנואידית יהיו בעלי היסטוריה של יחסים בינאישיים בלתי תקינים המאופיינים בחשדנות. מחשבות השווא אינן בהכרח רק מחשבות רדיפה, אלא עשויות להיות גם מחשבות גדלות גרנדיוזיות, לדוגמה, כאשר אדם בטוח כי הוטלה עליו שליחות מיוחדת אותה הוא חייב למלא.

מרבית המחשבות מתרכזות סביב נושא אחד מסוים. לעיתים יתווספו אל המחשבות גם הלוצינציות. למשל, אדם עשוי לשמוע קול המאיים עליו או מצווה עליו לעשות דבר מסוים.

חלק מהחולים במחלה מפגינים התנהגות אגרסיבית ואלימה אשר עשויה להיראות בלתי נורמלית לסביבה החיצונית או מאבדים את היכולת לבקרה עצמית. לעומת זאת, אחרים מצליחים לנהל חיים עצמאיים הכוללים מערכות קשרים זוגיות ומשפחתיות, חיי עבודה מקצועיים וכו'.

קיימת הנחה כי במדינות בהן מקובל להפגין חשד וקשה לרכוש את אמונם של אחרים קיים שיעור גבוה יותר של אנשים המפגינים את הסימפטומים של המחלה, ולכן הרקע למחלה עשוי להיות גם תלוי תרבות.

סיבוכי התופעה

כאשר המחלה מחמירה, ייתכנו גם הפרעות בחשיבה, אך עדיין ניתן יהיה לבודד באופן ברור את מחשבות השווא או ההזיות.

מורכבותה של סכיזופרניה פרנואידית והאופי הבלתי צפוי שלה, עלולים לגרום לחולים לחשוש מפני חזרה אל מעגל העבודה וניהול חיים עצמאיים (לדוגמה, לאחר תקופת אשפוז ממושכת), למרות שההמלצה היא כן לנסות ולחזור לשגרת החיים, אפילו אם בהדרגה תחת מסגרת תומכת.

לעיתים קרובות הסובלים מסכיזופרניה סובלים גם ממצבים נפשיים אקוטיים אחרים כמו דיכאון, הפרעה פוסט-טראומתית והפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

יש לשים לב בעיקר לדיכאון הנמשך תקופה ארוכה, מכיוון שביחד עם מחשבות השווא הפראנואידיות, הוא עלול להוביל להתנהגות אובדנית. במקרה וקיימים סימנים מחשידים כמו למשל דיבורים או רמיזות על הנושא, פגיעה עצמית או אפילו שינוי פתאומי וחד במצב הרוח, יש להרחיק אמצעים מסוכנים מן החולה ולהפנות אותו לגורם מטפל ומוסמך באופן מיידי.

טיפול והחלמה מסכיזופרניה פרנואידית

הטיפול בסכיזופרניה מתבטא במישור הפסיכודינמי, התרופתי ולעיתים גם הקוגניטיבי-התנהגותי.

במסגרת הטיפול התרופתי מותאמות לכל חולה תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות אחרות המטפלות בסימפטומים אחרים כגון דיכאון או חרדה.

ההתאמה המדויקת של התרופות והמינונים השונים עשויה לקחת זמן. חשוב לדעת שגם אחרי שיפור במצב עקב נטילת התרופות, אסור בשום פנים ואופן להפסיק לקחת אותן מכיוון שהדבר עשוי לדרדר את החולה ואף להביא להתפרצות נוספת.

טיפול פסיכולוגי או פסיכודינמי אצל מי שסובל ממחשבות פרנואידיות עשוי להיות מאתגר מכיוון שקשה לזכות באמונו של מי שמגלה נטייה חשדנית ומתקשה לתת אמון באנשים. לפיכך, הטיפול צריך להיות ישיר ופתוח ללא שיפוט של המטופל או מעשיו.

על פי הגישה הפסיכודינמית המסורתית, תפקיד הפרנויות הוא להפחית חרדה ולארגן את המציאות באופן נוח יותר עבור החולה, כך שהמטרה בטיפול היא לנסות ולהבין ביחד עם החולה מה מפעיל את המחשבות ועל ידי כך לנסות ולמתן אותן.

מכיוון שטיפול אפקטיבי עשוי לדרוש שינויים משמעותיים באורח חייו של המטופל והתנהגותו, לעיתים ההמלצה היא לפנות אל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בו המטפל מגלה מעורבות רבה יותר. באמצעות טיפול כמו CBT ניתן לשנות את האופן בו המטופל בוחן את המציאות ולגרום לה לראות אותה באופן אובייקטיבי, תוך כדי אימוץ הנחות ייסוד אלטרנטיביות וראליסטיות יותר.

בנוסף לטיפולים הפרטניים, היום גוברת המגמה לערב גם את המשפחה הקרובה ולערוך טיפולים משפחתיים על מנת להעניק למטופל סביבה תומכת ולמנוע מצבים בהם הוא נדחה על ידי משפחתו והסביבה הקרובה, דבר העשוי להקצין את המחלה ולהחריף את הסימפטומים.

עודכן בתאריך: 20 בספטמבר 2021

דילוג לתוכן