טיפול ברגישות חושית אצל ילדים: הצצה לקליניקה

מה הקשר בין צמות וחרוזים לקושי בויסות חושי? שושי טאו, מומחית בהתפתחות הילד, מציגה סיפור מקרה של טיפול ברגישות חושית אצל שתי ילדות

שושי טאו מרפאה בעיסוק

שושי טאו

מרפאה בעיסוק התפתחותית M.Sc

ילדים שסובלים מקשיים בוויסות חושי, מתחלקים לרוב לשני קצוות:

בקצה האחד נמצאת תת רגישות (תת תחושתיות)

ילדים שזקוקים לגרייה חזקה בעוצמה משתנה על מנת להגיב לסביבה. חלקם מרגישים שקצב האירועים מסביבם הוא מהיר מדי, וזקוקים ליותר זמן כדי לקלוט את המידע ו״לרשום״ אותו במוח.

ישנם ילדים שיחפשו תחושה חזקה: חלקם יהיו ילדים שמחבקים חזק, דוחפים או נוגעים בילדים סביבם, גם כאשר התחושה אינה תמיד נעימה לאחרים.

בקצה השני נמצאים ילדים עם רגישות יתר

ילדים עם רגישות יתר חווים את הגירויים בסביבה בעוצמה גבוהה, כאשר גם משימות פשוטות כמו גזיזת ציפורניים, סירוק שיער, מגע של גרביים, נעליים או טיקט בחולצה עלולים להתפרש כגירוי לא נעים ולגרום להם להימנעות מהשתתפות בפעילויות יומיומיות וליצור להורים התמודדות מאתגרת גם במשימות ״פשוטות״ בחיי היומיום.

הטיפול ברגישות חושית: סיפור מקרה

ניתן לטפל בוויסות חושי בעזרת הדרכות הורים ותיווך לסביבה כיצד להבין ולטפל בקושי החושי, וכן לטפל באופן ישיר בילד בהרכב של טיפול פרטני או קבוצתי.

שתי ילדות מקסימות, שהגיעו אליי לטיפול בריפוי בעיסוק בשל קושי בעיבוד חושי, הביעו קשיים שונים סביב הנושא, אך בשיחה עימן נקבעה מטרה תפקודית: לשפר את היכולת להתארגנות בוקר ולהגיע לתחושת הצלחה בזמן סירוק השיער בבוקר לפני היציאה לבית הספר – תהליך שכיום גורם למריבות רבות בבוקר, מעכב את היציאה מהבית ויוצר תחושת תסכול סביב ההתמודדות.

בתחילת התהליך, הילדה משתפת על התחושות והרגישות התחושתית שלה, ובהמשך קיבלה את תפקיד ה״מסרקת״. לאורך הפעילות אני משלבת שאלות מתווכות: מה נעים או לא נעים לה מבחינה חושית, ויסות הכוח והעוצמה בזמן הסירוק, והכי חשוב – היא שואלת את חברתה ואותי איזו תסרוקת אנו רוצות.

בעזרת אסטרטגיות ושיח המעלה למודעות את מרכיבי הפעילות היא מצליחה לזהות את דרישות המשימה, לדעת איך לסרק – מתי ללחוץ ולשחרר, איך לגלות אמפתיה לקשיים של האחרת, ולחשוב על אסטרטגיות יעילות להקל על התחושה.

התמודדות עם המשימה

בשלב השני, אותה ילדה התבקשה לבחור מי תסרק אותה, ולומר איזו תסרוקת היא רוצה. חלק מהפתרונות שבחרו הבנות בכדי להקל על תחושת אי-הנעימות היו התאמות סביבתיות כמו שימוש ב״סרקל״ לרכך את הקשרים, סירוק של השיער באיזורים ספציפיים ולא את כל השיער ביחד, שימוש במברשות מסוגים שונים ועוד. בשלב הזה, בכל פעם שמישהי סירקה אותה, היא הרגישה פחות שליטה ולכן התקשתה לשאת את התחושה הלא-נעימה למגע הסירוק. המסקנה שלה היתה שהיא תסרק את עצמה: פיתוח מודעות עצמית להתמודדות עם הקושי.

כדי להגביר את היכולת שלה להתמודד עם המשימה, ולעודד אותה לא להימנע מהמשך הסירוק, הצעתי לה שעל כל חלק בשיער שנסרק, נקלע צמה ונוסיף חרוזים – מה שגרם לה לרצות להתמיד במשימה. הכנסת המשמעות הנוספת לפעילות גרמה לבנות מוטיבציה גבוהה להמשיך את הפעילות ולאמן את התחושה, שעד כה נמנעה ממנה.

הכנסת אלמנטים טיפוליים מאפשרת להגביר את המוטיבציה לפעילות, באמצעות קישוט שאיפשר לה לשאת את התחושה הלא נעימה ולהתגייס למטלה. בסוף הטיפול היא יצאה מאושרת שהצליחה, ואפילו ביקשה לעשות זאת שוב בשבוע הבא.

מטרתו של הטיפול בוויסות חושי להרחיב את החשיפה החושית, להגביר השתתפות במשימות שונות בחיי היומיום ולאפשר השתתפות מיטבית גם בפעילויות שנחשבו ״קשות״ בגלל הרגישות החושית – חלק פיזיולוגי שאינו בשליטתו של הילד.

הטיפול עורר הצלחה בהתגברות על הקושי באמצעות חלופות כמו התאמות סביבה, גרייה הדרגתית, יצירת תחושת שליטה והנאה בפעילות – ועל ידי כך מאפשר התנסויות חושיות מגוונות ומעודד התמודדות עם אתגרים נוספים.

שושי טאו מרפאה בעיסוק
מרפאה בעיסוק התפתחותית M.Sc
מומחית בהתפתחות הילד, בעלת כ-15 שנות ניסיון בטיפול בקושי בוויסות חושי, מיומנויות מוטוריות או סרבול פיזי וקשיים גרפו-מוטוריים כגון קושי בכתיבה, ציור, גזירה או אחיזת עיפרון.

עודכן בתאריך: 27 ביולי 2022

דילוג לתוכן