מעבר לכיתה א' הוא מעבר ממסגרת יותר זורמת ומשחקית של גן, אל מסגרת יותר מובנית ודידקטית (במידה ומדובר במערכת החינוך הקונבנציונלית); ופוגש את הילדים בשלב התפתחותי שבו נצפה לראות אצל הילדים יותר נפרדות רגשית מההורים, יותר עניין בבני הגיל, ורמת ויסות רגשי גבוהה יותר ממה שאפיינה אותם בשנות הילדות המוקדמות.
בשלות לכיתה א'
ישנו טווח רחב של רמות בשלות ותפקוד אצל ילדים שעולים לכיתה א' ובין הילדים נראה גם ילדים שבשלותם הרגשית נמוכה יותר או שמתמודדים עם קשיים בויסות החושי או הרגשי, או עם קשיי קשב וריכוז- והם מתקשים יותר מילדים אחרים לעשות את התנועה לעבר תפקוד שתואם את הנדרש בבית הספר.
בין הילדים נראה גם כאלה שמעדיפים "להישאר קטנים" ומגלים התנגדות ברמה הרגשית להיענות לדרישות המסגרת.
לעיתים נראה פער בין הרמה הקוגניטיבית של הילד לבין הבשלות הרגשית מאחר ואלה הם שני מישורים שונים ונפרדים. פער כזה יכול ליצור ציפיות שהילד יתפקד היטב בכיתה א' שכן הוא מבין את הדרישות ואת החומר הנלמד מבחינה קוגניטיבית; אך בפועל ילד כזה עלול להתקשות להתאים את עצמו מבחינה רגשית למערכת החדשה ולדרישותיה.
אילו התמודדות צפויות לילדים עם כניסתם לבית הספר?
המעבר לכיתה א' דורש מהילדים אוריאנטציה במרחבים חדשים, התמודדות עם רעש וריבוי ילדים, התמודדות עם החוויה שהם הכי קטנים וסביבם כל הזמן נמצאים גם ילדים גדולים יותר, יצירת קשר עם דמויות חינוכיות חדשות ומתן אמון, ריכוז ויכולת לשבת בכיתה לפרקי זמן ארוכים ללא תנועתיות רבה, הסתגלות חברתית מחודשת, וכן קליטה ועיבוד לימודיים.
אלה הן דרישות רבות ומורכבות.
על ההורים לקחת בחשבון שלכל ילד קצב בשלותי משלו, וילדים יכולים להתפתח מאוד במהלך שנת הלימודים הראשונה שלהם. האופן שבו ילד מתחיל את השנה הראשונה אינו מנבא את ההמשך כיוון שבגילאים האמורים ילדים מתפתחים במהירות ורוכשים כל הזמן מיומנויות חדשות, ולכן דברים יכולים להשתנות לטובה אם נותנים לילד את הזמן להסתגל ואת התמיכה הנדרשת.
איך נסייע לילד בהכנה הרגשית ובהסתגלות?
יש להתאזר בסבלנות ולתעדף את ההיבטים הרגשיים והחברתיים על פני הלימודיים כיוון שילד עם בסיס רגשי רגוע וטוב יצליח להסתדר לרוב גם עם הדרישות הלימודיות.
במקרה שילד מתקשה להסתגל יש לגייס מערכת תמיכתית קודם כל בבית הספר (מחנכת, יועצת, מנהלת) ולנסות להסביר לצוות החינוכי מה קשה לילד ולמה הוא זקוק מהם. ילד שיקבל חום, קבלה ותמיכה בתוך המערכת יוכל לעבור את משבר ההסתגלות בקלות רבה יותר. התקשורת בין ההורים לצוות החינוכי חשובה מאוד.
מומלץ להוריד לחץ מבחינה לימודית, ולתת בתקופה זאת הרבה תמיכה לילד בבית ללא ענישה, משמעת מוגזמת וללא הגדרת ציפיות והפעלת לחץ מצד ההורים.
הדבר החשוב ביותר בתקופה כזאת הוא לטפח את הדימוי העצמי של הילד ולתת לו תחושה טובה לגבי עצמו, כדי שקשייו לא ישפיעו על האופן בו הוא חווה ותופס את עצמו.
ההורים יכולים לנסות להבין בעצמם או בליווי מקצועי מה מקשה על הילד להסתגל:
האם הקושי נובע מלקות למידה או קשיי קשב וריכוז? האם מחסרים במיומנויות חברתיות? האם הילד עוד לא בשל לשינוי? או מגיב על משהו שקורה באותו זמן בבית?
כשההורים מבינים מה עומד בבסיס הקושי של ילדם, קל יותר להושיט לו את העזרה הממוקדת והמתאימה.
מתי לפנות לטיפול רגשי והדרכת הורים?
כאשר ישנו צפי לקושי במעבר, או רמת לחץ גבוהה של הילד, ניתן ללוות את הילד בתקופה זאת בטיפול פסיכולוגי או טיפול רגשי תומך כדי לעבד את תחושות הלחץ, לתת לילד ולהוריו כלים להתמודדות עם השינויים הצפויים ולהוות מסגרת מכילה ותומכת שבה ניתן להעצים את הילד.
כאן באתר תוכלו לקבוע פגישת ייעוץ הורי ראשונית. בפגישה אסייע לכם בהכנה הרגשית למעבר וההסתגלות. יחד ננסה להבין את הקשיים איתם מתמודד ילדכם וכיצד לפעול כדי לחזק אותו לקראת ההתמודדויות הצפויות לו בבית הספר.