כפי שניתן להבין משמה, מדובר בההפך מהדוניזם (הנאה). למרות שחוסר הנאה הוא מאפיין שכיח שכמעט כל אדם חווה אותו בשלב כזה או אחר בחייו, אנהדוניה היא מצב קיצוני של חוסר הנאה שנמשך במשך תקופת זמן ארוכה.
אנשים הסובלים מהתופעה מתארים אותה לעיתים כמצב בו שום דבר שהם עושים לא יוצר אצלם תחושה של תגמול או סיפוק.
הדעה הרווחת כיום היא שאנהדוניה קשורה למערכת החיזוק במוח ולמוליך העצבי דופמין, אך היא יכולה להיות גם תופעת לוואי של שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות או גמילה מחומרים מעוררים.
הקשר בין אנהדוניה וסכיזופרניה
אנהדוניה יכולה להיות חלק ממחלות נפש כגון סכיזופרניה, דיכאון מג'ורי או הפרעה דו קוטבית ("מאניה דיפרסיה") אצל ילדים או מבוגרים.
לפיכך, לעיתים (וכפי שיתואר בהמשך), הטיפול באנהדוניה ניתן במסגרת טיפול בסכיזופרניה ולא כטיפול ממוקד בפני עצמו. בנוסף, ייתכן כי בדומה לסכיזופרניה, קיים קשר גנטי המתבטא בנטייה לסבול מן התופעה.
איך מאבחנים אנהדוניה?
על מנת לזהות מצבים ברורים של אנהדוניה, הרופא המטפל שואל את המטופל שאלות אודות הסימפטומים שהוא חווה בחיי היום יום על מנת לקבל תמונת מצב טובה יותר על מצבו.
בנוסף, ייתכן כי הוא ירצה לקחת בדיקות דם על מנת לשלול מצבים של מחסור בוויטמינים או בעיה בתפקוד בלוטת יותרת התריס (תרואיד), משום שגם אלו עשויים להשפיע על מצבי רוח.
טיפול באנהדוניה
כיום לא קיים טיפול תרופתי ממוקד ולכן הטיפול באנהדוניה נעשה במסגרת טיפול במצב הדיכאוני הכללי. לדוגמה, באמצעות תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין. למרות זאת, לפעמים מושג האפקט ההפוך והמצב מחמיר, במיוחד בכל מה שקשור למיניות, אך גם בגלל שאחת מתופעות הלוואי של התרופות הללו היא קהות חושים.
הסיבה לכך עשויה להיות קשורה לכך שעליה ברמת הסרוטונין במוח מעכבת את שחרור הדופמין ובכך מפריעה למחזור הקשור להנאה ומוטיבציה.
יחד עם זאת, נמצא כי הסם הסינתטי קטמין עשוי לעזור במצבים של אנהדוניה, במיוחד כאשר היא מהווה חלק מדיכאון קליני או הפרעה דו קוטבית. על פי ממצאים שפורסמו בכתב העת Nature ב-2014, השימוש בחומר הביא להפחתה באנהדוניה כבר לאחר 40 דקות, והשפעתו נמשכה כשבועיים.
הקטמין חוסם את הקולטנים מסוג NDMA, אשר קולטים גלוטמט ואספרטט. הגלוטמט הוא חומר מעורר וייתכן כי יש לו קשר לאנהדוניה. עם זאת, חשוב לזכור שקטמין הוא בסופו של דבר סם מרדים ומעורר הזיות, כך שהטיפול בו צריך להתבצע באופן זהיר. בארה"ב, ישראל ומדינות נוספות הוא אף כלול בפקודת הסמים המסוכנים.
טיפול נוסף שעשוי לעזור במצבים בהם טיפולים אחרים לא נמצאו כיעילים הוא טיפול בנזעי חשמל (ECT) הגורם לפרכוס מבוקר ועשוי לעזור למצבים של דיכאון.
קיים גם טיפול דומה בשם TMS (גרייה מגנטית – מוחית) עם פחות תופעות לוואי.
מעבר לטיפול פיזי או תרופתי, רצוי שהסובלים מהתופעה יפגשו באופן קבוע עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט על מנת שיוכלו לנתח את התחושות והרגשות הנלווים לאנהדוניה.