קשיים חברתיים בגיל ההתבגרות: לעבור את הסערה בשלום

"אני לא מבינה בפסיכולוגיה לילדים, אני מודאגת מאוד, הבן שלי נראה לי גם דיכאוני. חשוב שיהיה פסיכולוג מומלץ, אני מבינה שיש כזה דבר פסיכולוג חברתי".

"פסיכולוג חברתי עוסק בתופעות חברתיות והיישומים הטיפוליים של הידע והמחקר בפסיכולוגיה חברתית קשורים לעולם העסקים ולקבוצות. לא שייך לבעיה חברתית של בנך אשר את מציגה."

"אז אתה אומר שאני צריכה פסיכולוג קליני לילדים, או שעדיף פסיכולוגית לילדים, יש אצלכם פסיכולוגית לילדים מומלצת?"

"לפני שכבר את קובעת פגישה עם פסיכולוג קליני או פסיכולוגית, אני רוצה שתספרי לי יותר פרטים. בן כמה הבן שלך?"

"בן ארבע עשרה".

"ממתי את שמת לב שיש לו קשיים חברתיים?"

"מאז בית הספר היסודי, היה לו חבר אחד או שניים, אבל חשבתי שהוא ביישן. היום אין לו שום קשרים. הוא כל היום בתוך המחשב, לא יוצא לאכול אתנו לרגע?"

"את יודעת מה קורה איתו בבית הספר? גם הצוות החינוכי רואה שיש לו קשיים חברתיים?"

"האמת לא דיברתי עם המורים שלו על כך, הוא תלמיד טוב ויש לו ציונים טובים. גם הוא אומר לי ׳אימא מה את רוצה ממני. תניחי לי. אני עושה שיעורים, יש לי חברים באינטרנט. הכול טוב, תניחי לי׳".

"אני מבין שהוא בעצם לא רואה כל בעיה. האם דיברת איתו על כך שאת מבררת על טיפול פסיכולוגי לבעיות חברתיות?".

"לא אמרתי לו כלום".

"אוקיי. ראשית, אני חושב שהדאגה שלך במקומה. אם הוא לא מקיים קשרים חברתיים כלל אחרי שעות בית הספר והחברים שלו וירטואליים בלבד, יתכן והוא נמנע מקשרים חברתיים ויחסי גומלין ממשיים מול מתבגרים בני גילו בפועל אלא רק דרך האינטרנט. יתכן ויש בעיה של דימוי עצמי, יתכן ויש מצוקה אחרת והעולם הווירטואלי משמש כמקום מפלט ממחשבות ותחושות. בכל אופן אפשר שפסיכותרפיסט, פסיכולוג לגיל ההתבגרות יפגוש אותו ויעריך."

"מה ההבדל? מה זה פסיכותרפיסט? אני צריכה פסיכולוג ילדים מומלץ בחדרה או בשרון, אני יכולה להביא אותו? אנחנו גרים בחדרה, יש אצלכם פסיכולוגים בשרון? היכן הקליניקה נמצאת?"

"מרכז אתרוג נמצא בעיר חדרה. לפני שאתם מביאים אותו. צריך לדבר איתו. לומר שאתם מודאגים. יתכן שיסרב להגיע. צריך את שיתוף הפעולה שלו, ראשית לעזור לו להכיר בכך שיש בעיה. מתבגרים רבים מתקשים להכיר בכך שהם זקוקים לטיפול רגשי.

בכל אופן, התהליך מתחיל בכך שאתם ההורים מגיעים להדרכת הורים ראשונה, עוד לפני שהנער מגיע. במידה ותשוחחו איתו ויש הסכמה, אז נוכל לקבוע אחרי המפגש עם ההורים פגישה איתו. במידה והוא מסרב, נוכל בפגישת ההדרכה לחשוב יחד על כלים שיעזרו לו להיכנס לפסיכותרפיה".

"לא הבנתי, מתוך כל אנשי המקצוע חברתי, פסיכולוג, קליני, פיזיותרפיה, מה ההבדל?"

"לא פיזיותרפיה, פסיכותרפיה. שזה מילה כוללת לטיפול באמצעות שיחות. חשוב שיעבוד איתו ואיתכם איש מקצוע שהוא או פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי פסיכותרפיסט מומלץ ובעל ניסיון בעבודה טיפולית עם בני נוער והוריהם."

הורים למתבגרים: אתם לא לבד

שיחה זאת התקיימה בגרסה כזו או אחרת עשרות פעמים בשנים האחרונות אצלנו במרכז אתרוג. הורים מודאגים, לעיתים בצדק מהסתגרות של ילדיהם מול המחשב, מקלט הטלוויזיה או הטלפון הנייד. במקביל, לעיתים יש קשיים חברתיים. פעמים רבות מדובר במתבגרים.

חשוב לקיים עם הנער או הנערה שיחה מלב אל לב, לא שיפוטית ולא ביקורתית. כאשר הם יזהו שההורים באים ממקום מבין ומכיל יש סיכוי טוב שישתפו פעולה.

גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב, מתחילה התפתחות מינית פיזית, המח עובר שינויים ויש להם יכולת חשיבה עמוקה מהעבר. אין הדבר אומר שהם בשלים לקיים יחסי מין או להכיל את מה שמתחולל בקרבם. הם זקוקים לעזרה ותיווך של מבוגר מכיל כדי לחצות את הסערה בבטחה.

ההתפתחות המינית יכולה להחוות כמאיימת, ישנם שינויים גופניים מהירים ואינם הולמים לקצב של ההכלה הרגשית של המתבגר או המתבגרת.

התפתחות החשיבה עשויה לעורר מצוקה כאשר התפיסה הילדותית של מצב משפחתי או אירועים עם גוון טראומטי מקבלים משמעות עמוקה יותר.

בנוסף לכך הנושא הפסיכולוגי של מעבר מילדות לבגרות נושא בקרבו פוטנציאל לעומס נוסף. היכולת לקבל אחריות ולהפגין עצמאות עלולה להיתקל בביקורתיות אל מול כישלונות.

פעמים רבות העומס בבית הספר גובר בתקופה זאת, האיום של מבחני הבגרות והדרישה למצוינות מההורים וצוות המורים פעמים רבות אינה רגישה לאדם שנמצא מאחורי התלמיד.

בנוסף לכל זאת, הזירה החברתית הופכת למשמעותית. עצמאות של גיל ההתבגרות אומרת יציאה מהתא המשפחתי הגרעיני אל החברים והזירה החברתית. ישנו לחץ חברתי ונורמות של התנהגות וקוד לבוש אשר יוצרים לחץ נוסף בקרב המתבגרים.

הבריחה למשחקי המחשב כתחליף לאינטראקציה חברתית

בני נוער אשר הגיעו לגיל ההתבגרות לעיתים לא מצוידים בדימוי עצמי איתן וחווית עצמי חזקה, עלולים לחוש מאוימים וייסוגו מהמאמץ להיות חלק מהאינטראקציה החברתית.

על רקע זאת, עולם האינטרנט, היו-טיוב, משחקי המחשב, סרטים וסדרות במקלט הטלוויזיה יכולים להיות מפלט לכל העומס הזה.

בתוך משחק מחשב הנער או הנערה יכולים ללבוש דמות של חייל חזק גדול ויפה שמצליח ולא נכשל. אפשר שם למצוא חברה שבא אין סיכון לדחייה והיא ברת החלפה בקלות.

סדרות הטלוויזיה יכולות לרתק וליצור עניין שעות ארוכות ללא צורך לחשוב ולהרגיש את המצוקות שכל מהרכיבים של גיל ההתבגרות יוצרים.

רק גישה מכילה ומבינה של המבוגרים יכולה לתת למתבגר או למתבגרת את התחושה שזה בטוח לשתף. הפחד לאכזב או להיתקל בביקורת גורם לבני הנוער לא לשתף ולא לרצות בתקשורת עם ההורים.

הורים בגישה בריאה יכולים לעזור מאוד, אולם לעיתים קרובות ההורים עסוקים בטרדות הפרנסה והקריירה. לעיתים ההורים מתמודדים עם לחצים וקשיים רגשיים שלהם ואינם פנויים להכיל את הנערה או הנערה שלהם בבית. לעיתים מערכת יחסים זוגית בה קיימת דיסהרמוניות וזוגית רווית מתחים ומריבות יוצרים עומס נוסף על ההורים והמתבגר. ישנם משפחות בהם המתבגר או המתבגרת משולבים בתוך הקונפליקט הזוגי.

במקרים אלו כדאי וצריך להשתמש באיש מקצוע, פסיכותרפיסט. אדם שמנוסה בהתערבויות מהסוג הזה, בעבודה עם מתבגרים ובהדרכת ההורים.

במהלך העבודה של הפסיכולוג או הפסיכולוגית, הוא יוצר יחסי אמון עם הנער או הנערה. מסייע לבטא את הקשים , את התחושות המאיימות בתנאים בטוחים. המתבגר או המתבגרת רוכשים יכולת להכיל את הרגשות שלהם. פעמים רבות, יש צורך בעבודה משמעותית עם ההורים. ההורים לומדים לתקשר עם הנער או הנערה באופן של דיאלוג ללא שיפוט וביקורת אלא בגובה העניים.

אין הדבר אומר שההורים לא מציבים גבולות או אוכפים חוקים, אלא, לצד ההגבלות מכבדים את המתבגר או המתבגרת ואת הצרכים שלהם. לפעמים ההורים עצמם צריכים לעבור תהליך שיעזור להם להיות במקום מאפשר. פעמים רבות יש צורך ללמד את ההורים כי הדינמיקה המשפחתית, בין ההורים ועם האחים והאחיות מקשה על המתבגר וצריכה להשתנות.