טיפול בחרדות

חרדה היא תגובה טבעית של הגוף ללחץ. זאת הרגשת פחד וחשש מהעתיד לקרות. היום הראשון בבית הספר, הליכה לראיון עבודה, לקראת מתן נאום בפני קהל, כל אלו עשויים להוביל את רוב האנשים לחוש פחד או עצבנות. אך אם תחושות החרדה הם קיצוניים, נמשכים יותר מחצי שנה, ומפריעים לתפקוד התקין של החיים, יתכן ומדובר בהפרעת חרדה.

כאשר מטפלים עם מטפל מקצועי, מטפלים בלב הבעיה, ולא רק בסימפטומים שלה. בטיפול צצות ועולות כל הסיבות שבעטיין אתם חרדים, מודאגים או חוששים. המטפל יספק לכם דרכים להגיע לרגיעה, לפתח כישורי התמודדות ופתרונות מיטביים, ואף יסייע בידכם להסתכל על בעיות בכל מיני דרכים שונות ופחות מבעיתות.

מהי הפרעת חרדה?

זה נורמלי להיות מוטרד לקראת מעבר למקום חדש, להתחיל עבודה חדשה, או לקראת מבחן. חרדה זאת מטרידה אך היא חיובית בכך שהיא מעוררת מוטיבציה ומאפשרת להתאמץ יותר לקבלת הישגים. חרדה רגילה וטבעית באה והולכת ואינה פוגעת בתפקוד בחיים.

במקרה של הפרעת חרדה, תחושת הפחד נמצאת כל הזמן. החרדה היא אינטנסיבית ומגבילה.

סוג זה של חרדה עשויה לגרום הפסקה של דברים אשר הסבו הנאה בעבר. במקרים קיצוניים אנשים שסובלים מחרדה ימנעו מכניסה למעלית, חצית כביש, או אף לצאת מהבית. במידה ואינה מטופלת החרדה תמשיך ותחמיר.

הפרעת חרדה היא הפרעת מצב הרוח הנפוצה ביותר ויכולה להופיע אצל כל אדם בכל גיל. לפי ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי DSM-5, נשים יותר מאובחנות כסובלות מהפרעת חרדה מאשר גברים.

סוגים של הפרעת חרדה

• הפרעת פאניקה – מצב בו חווים התקפי חרדה חוזרים בזמנים ומצבים לא צפויים. אדם הסובל מהפרעת פאניקה נמצא בפחד תמידי שמאי יופיע התקף.
• פוביות – פחד קיצוני מאובייקט, סיטואציה או פעילות  ספציפית.
• הפרעת חרדה חברתית – פחד קיצוני להיות תחת ביקורת של אחרים במצבים חברתיים.
• הפרעה אובססיבית קומפולסיבית – מחשבות טורדניות חוזרות שמובילה להתנהגויות ספציפיות חוזרות.
• חרדת נטישה – פחד להיות מרוחק מהבית או מאדם אהוב.
• חרדת בריאות – חרדה לגבי הבריאות ופחד קיצוני ממחלות.
• הפרעת דחק בתר חבלתית (הפרעה לחץ פוסט טראומטית) – חרדה בעקבות אירוע טראומטי.

הסימפטומים לחרדה

הרבה מטופלים, שמגיעים לכדי טיפול בחרדה בחדרה, חשים תחושות של דאגות ושל פחדים, או חששות לפני אירועים מכוננים, כמו החגים למשל. כאשר מדברים על תסמינים של חרדה כללית, כי אז יש להתייחס ברצינות באם אתם סובלים מהתסמינים שלהלן

• קשיים להירדם בלילה, או שינה טרופה.
• עלייה בקצב הלב.
• בעיות ניכרות של ריכוז.
• כאשר נושמים מהר מדי.
• חוסר שקט.

חרדה נחווית אחרת בהתאם לאדם שחווה אותה. ההרגשה נעה על רצף בין תחושת פרפרים בבטן עד דפיקות לב מואצות. אתה עשוי לחוש לא בשליטה על עצמך ועל הגוף שלך, כמו שאין קשר בין השכל לגוף.

אופנים נוספים בהם אנשים חווים חרדה כוללים סיוטי לילה, התקפי חרדה, מחשבות או זיכרונות כואבים שבהם אינך יכול לשלוט. תיתכן תחושה כללית של פחד או דאגה. כמוכן יכול להיות פחד ספציפי ממקום או אירוע.

כל אחד, שסובל מחרדות, עשוי לסבול מתסמינים אחרים. אבל אלו הם התסמינים העיקריים. במידה וחוויתם אותם, כדאי שתקבעו פגישת ייעוץ עם הגורם המטפל.

אבחנה של חרדה

מומלץ להתחיל אצל רופא המשפחה בכדי לברר האם החרדה קשורה למצב פיזיולוגי בגוף. הרופא יבדוק אם ישנן סיבות רפואיות לתסמינים של החרדה.

במידה של חרדה חמורה כדאי לגשת לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש. פסיכיאטר הוא רופא המומחה באבחנה ובטיפול בקשיים נפשיים. פסיכולוג או פסיכותרפיסט יכולים לאבחן חרדה ולהעניק טיפול באמצעות שיחות.

בכדי לעזור לאבחן הפרעת חרדה איש המקצוע של בריאות הנפש עשוי לערוך אבחון פסיכולוגי. הכוונה שבאמצעות שיתוף שלך במחשבות, רגשות ודרכי התנהגות ניתן לדייק את האבחנה לבדוק את המורכבות של בעיית החרדה. לעיתים הפרעת החרדה מופיעה יחד עם בעיות נפשיות נוספות – כמו דיכאון או שימוש לרעה בחומרים ממכרים.

בהערכה הפסיכולוגית משווים את הסימפטומים לקריטריונים של האבחנה להפרעת חרדה. למשל כפי שמופיע בספר האבחון DSM.

האם קיימות בדיקות לאבחון חרדות, לפני שמחליטים על הטיפול?

בוודאי שכן. יש להוסיף, כי ביצוע של בדיקה אחת אינו מספיק לאבחון חרדות, ובדיקה אחת אינה תומכת באבחנה של חרדה. על מנת לאבחן חרדות יש להקפיד על תהליך ארוך של שאלונים פסיכולוגיים, בדיקות גופניות, לרבות בדיקות שתן ובדיקות דם, על מנת לשלול מחלות רפואיות שונות, שעשויות להיות חלק מהגורמים לסימפטומים שהמטופל חווה, ואף הערכה של בריאות הנפש.

נהוג לעשות כמה מבחנים לחרדות, אשר מסייעים בידי המאבחן חרדה להעריך את רמת החרדות שהמטופל חווה. כל המבדקים הללו חשובים מאוד, להערכה כמה שיותר מדויקת של מצב החרדה שלכם. הקפידו לערוך את כולן, בלי יוצא מן הכלל.

האם לחרדה יכולה להיות השפעה חיובית?

זה בוודאי נשמע לכם תמוה למדי – איך אפשר לסבול כהוגן מחרדות, ובאותה הנשימה לומר כי יש להן השפעות חיוביות? ובכן, אכן כן. התסמינים של החרדות מהווים בעיה שכיחה אצל המון בני אדם, אשר אובחנו כסובלים מחרדה, ולא משנה מאיזו. על פי דברי מדענים, נמצא כי בקנה מידה מועט של חרדות או של סטרס לא בוודאות מעידים על אירוע שלילי, על משהו נורא.

מבולבלים? מיד נסביר לכם. ובכן, מתחים או חרדות עשויים לשמור על המוטיבציה שלכם, כחלק אינטגרלי מההתלהבות של החיים. הן יכולות להחדיר בכם מרץ ואנרגיות להתנהלות שלכם. "ללכת על כל הקופה", להיות יצירתיים, דווקא ברגעים הכי פחות טובים שלכם. אם בכל זאת החרדות מכריעות אתכם, כנראה שאתם חייבים לעבור טיפול בחרדה.

טיפול בחרדות לאחר הערכה פסיכולוגית

טיפול בחרדות לא נעשה במחי יד. לפני כל טיפול צריך להבין את הלך הרוחות. מטפל טוב לא "ירוץ" ויספק לכם תרופות, ולא ימהר לשלוח אתכם לאשפוז פסיכיאטרי. קודם כל, לפני כל אבחון החרדות כבעיה נפשית, יש להגיע לרופא המשפחה. רופא המשפחה צריך להבין אם מקור החרדות קשור לבעיה פיזית שלכם.

יכול להיות שאתם פשוט סובלים מלקות פיזית כזאת או אחרת, והחרדה היא רק תופעת לוואי, תגובה לבעיה הגופנית. אז קודם כל יתבצע האבחון הפיסי הראשוני, שכולל, קרוב לוודאי, בדיקות דם ובדיקות פיסיות כאלו ואחרות. במידה והחרדה שלכם שללה כל מצב בריאותי, והמצב הנפשי שלכם מאוד קשה, רצוי שתפקדו את הקליניקה של הפסיכיאטר.

מדובר ברופא שמומחה לאבחון ולטיפול בכל המחלות והמצבים שמתקשרים לבריאות הנפש. אם המצב אינו חמור מדי, התחנה הבאה שלכם, עם שלילת מחלה פיסית, היא ביקור אצל הפסיכולוג. הפסיכולוג הוא גם איש מקצוע, כאשר ההבדל מתבטא בכך שהוא לא יספק לכם מרשמים לתרופות. שיטת הטיפול שלו ייחודית באופן של אבחון החרדה, ניהול שיחות וייעוץ, לרוב בדמות של פסיכותרפיה.

ההערכה הפסיכולוגית מתמקדת בדיון בהתנהגות, ברגשות ובמחשבות שלכם. זאת על מנת לסייע לגורם המאבחן את המצב שלכם למצוא את האבחנה המתאימה ביותר ולבחון עד כמה קשה המצב, או לאו. ככלל, מכיוון שהפרעות חרדה חלות לפעמים במקביל לבעיות נפשיות שונות, לרבות – התמכרות לסמים או דיכאון, האבחנה של המטפל עשויה להיות מאתגרת למדי, ולא תמיד בהתחלה מצליחים להגיע לאבחנה המדויקת. מה שמחייב היערכות מתאימה, תצפיות ובעיקר זמן וסבלנות.

מהו הטיפול המומלץ לחרדות?

כאמור לעיל, ביצוע של אבחון החרדה הוא השלב המקדים, וחשוב ביותר. לא כולם חייבים לקבל טיפול תרופתי, תלוי במצב ובראייה שלכם. אבל נסייג את האמירה, בכך שיש מקרים, בעיקר קשים, שבהם הטיפול התרופתי מחויב המציאות. הטיפול התרופתי עשוי לסייע לכם להתגבר על התסמינים, תוך כדי ניהול שגרת חיים אופטימלית למדי.

מאידך, לעתים די בשינוי של אורח חיים, על מנת להתמודד נכונה עם המחלה. כאשר דנים בטיפול בחרדות, כי אז, כאמור לעיל, ישנן שתי אפשרויות – קבלת תרופות, או שמא פסיכותרפיה. הטיפול התרופתי משמש לרוב כטיפול בחרדות שבו ניתנות תרופות הרגעה ותרופות שנוגדות מצבי דיכאון.

תרופות אלו פועלות לשם האיזון של הכימיה במוח, הגנה על סימפטומים קשים מאוד של החרדה, כמו גם מניעה של פרקי חרדה. ובאמירתנו פסיכותרפיה אנו מתכוונים לסוג של טיפול עם פסיכולוג, אשר יעזור לכם לקבל כלים לשימוש ולאסטרטגיות שנועדו להתמודד טוב יותר כאשר החרדות תוקפות אתכם. במקרים רבים ניתן לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי.