על ידי שימוש בהשלכה והפנמה התינוק לומד להבחין בינו לבין אמו. בין מה שבא מבפנים לבין מה שיש מחוץ לעצמי. באותו הזמן התינוק אינו יכול לסבול את ההרגשה שהאם קיימת באופן עצמאי ומשתמש בהזדהות השלכתית באופן הגנתי בכדי להימנע מחוויית הפרידה. בהזדהות השלכתית ישנו פיצול של חלקים מהעצמי והשלכתם על אובייקט (למשל האם) או הפנמת חלקים מהאובייקט לעצמי. החלקים המפוצלים מהעצמי יכולים להיות שליליים, שרוצה להיפטר מהם, או, משהו טוב, שרוצה להשאיר בחיים אצל אחר בכדי להגן מפני חיסול.
כמו כן, הפקדת חלק מעצמי על אחר מאפשר שליטה בו ולפיכך טשטוש הגבולות בין העצמי לאובייקט. המשליך מרגיש כי המקבל חווה את רגשותיו, לא רק רגש כמו שלו, אלא, ממש, הרגש שלו נשתל באובייקט. המשליך מרגיש כאחד עם האדם עליו השליך. אין הזדהות השלכתית כשאין אינטראקציה בין משליך ואובייקט. זאת יכולה להיות אינטראקציה מאוד מוגבלת על בסיס אובייקט ועצמי חלקיים. רגשות מסוימים כמו קנאה או כעס שהסובייקט פוחד לגלות בעצמו, עשויים להיות מושלכים באחר, ולחץ גדול מופעל עליו להתנהג או לחוש על פיהם. הזהות של האובייקט מוכחשת והוא אנוס להתנהג באופן התואם לפנטזיה של המשליך. כך, האובייקט מאשר את ההשלכה, כמו נבואה המגשימה עצמה. מנגנון ההזדהות ההשלכתית מכחיש כל מציאות אשר אינה מאשרת את ההשלכה.
קליין טוענת כי השלכה, הפנמה ובעיקר הזדהות השלכתית, הם התהליכים דרכם האגו מתעצב. שלמות האגו תסייע לתינוק לפתח את היכולת לתפיסת אובייקט שלם, החלקים הטובים והרעים יחד באותה דמות. קליין שהתייחסה למושג הזדהות השלכתית דיברה על העברה של תכנים מנטאליים, בפנטזיה, כהגנה. הרחבת המושג מהתוך אישי לבין אישי (כלומר השלכה על אובייקט במציאות והשפעה עליו), נעשתה על ידי תיאורטיקנים מאוחרים יותר. ממשיכי הזרם של קליין, דיברו על הזדהות המטפל עם הייצוג העצמי או האובייקט שבפנטזיות המטופל, ועל השימוש בתגובת ההעברה הנגדית שלו כמקור מידע על המתרחש אצל המטופל. הרחבה נוספת של המושג נעשתה על ידי ביון, שלא הסתפק בהזדהות המטפל עם פנטזיות לא מודעות של המטופל, אלא דיבר על החצנה של חלקים של העצמי או של האובייקט הפנימי ישירות אל תוך האובייקט החיצוני. תפקיד האובייקט החיצוני הוא להיות מיכל וכן למתן ולשנות את החלק המושלך כך שיהיה נסבל ויוכל לעבור הפנמה מחודשת בצורתו החדשה. ביון לא טבע מושג מיוחד להתנהגות המיועדת להביא את האחר להתנהג בהתאם לפנטזיות המושלכות עליו, והשתמש במושג שבמקורו אצל קליין, נועד לתאר תהליך תוך נפשי. המושג הזדהות השלכתית עלפי מלאני קליין הוא פנטזיה של המטופל ולא התרחשות ממשית.
למושג הזדהות השלכתית כיום, יש משמעות מיוחדת בתוך הגישה הקלייניאנית, הן בתפיסת ההתפתחות והן משום תפקידו בהיווצרות היחסים בין המטפל ולמטופל ושימושו ככלי טיפולי. הקלייניאנים מייחסים חשיבות מרובה ליכולת המטפל להכיל את השלכות המטופל. יכולת ההכלה והשימוש בהשלכות לצורך הבנה ופירוש מכריעים, לדעתם בתהליך הפסיכואנליטי, וקובעים במידה בה את תוצאותיו