פתיחת שנה בגן: ייעוץ והדרכה להורים

תהליך מתמשך של קליטה והסתגלות

בראש ובראשונה חשוב שנבין את הילדים, שעוברים מסביבה בטוחה ומוכרת, למקום חדש, לידיים מטפלות חדשות, לריחות מראות וקולות חדשים. הרבה מהנכונות של הילד להשתלב בגן תלויה בהתנהלות ההורה בתקופת ההסתגלות.

כפי שהילדים שלנו שונים באופיים, כך הם גם ביכולתם להסתגל ובאופן בו הם מבטאים את הקושי. ישנם ילדים שיעברו את תקופת ההסתגלות "בדילוגים", ישתלבו מיד בגן וללא כל קושי, אחרים יגלו קשיים בפרידה כבר ביום הראשון, בעוד אצל אחרים יעבור פרק זמן עד ש"ייפול האסימון" ורק אז יצוצו הקשיים.

יתכן גם מצב בו לא יהיו כלל קשיים בגן, אך בבית נראה נסיגה או שינוי בהתנהגות (זאת מכיוון שהילד מגייס את כל כוחותיו בגן, ומבטא את הקושי במקום שהוא חש בו בטוח ביותר).

חשוב לזכור שהקליטה בגן היא תהליך מתמשך ולא יום או יומיים של שהייה מקוצרת בגן ופרידה מוצלחת מההורה, יש להיערך לתקופה זו בהתאם, להיות זמינים לטלפון או לקריאה של הגננת, ולהצטייד בשק של סבלנות.

כמה כללי עשו ואל תעשו – בתקופת ההסתגלות:

• לשדר מסר חיובי – ככל שההורה ישדר לילד מסרים חיוביים (אמיתיים וכנים) לגבי גן הילדים, כך יפנים הילד שזהו מקום שכיף להיות בו, והביטחון שלו בגן ובצוות יגבר. ולהפך – הורה שאומר או אפילו משדר בהתנהגותו חרדה – מעביר לילד מסר שיש לו סיבה לחשוש מהשהות בגן. זכרו – הילדים רגישים ביותר לתחושותינו, הם קולטים הכול!
• לאפשר הכרות מוקדמת של הילד עם הגן – ככל שסביבת הגן, הילדים בו והצוות יהיו מוכרים לילד, כך יהיה לו יותר בטחון בהגיעו לשם. לכן במידת האפשר, הגיעו איתו לגן לפני תחילת השנה, הפגישו אותו עם ילדים מהגן, ושננו עמו את שמות אנשי הצוות, את סדר היום בגן, המשחקים וכו'.
• לאפשר הכרות מוקדמת לצוות הגן עם הילד – ספרו לצוות על מנהגים וטקסים שאתם מקיימים עם ילדכם, על מנת שיוכלו עד כמה שאפשר לחזור עליהם בגן, ספרו מה מרגיע אותו, מהם המשחקים/השירים האהובים עליו – הצוות יכול להיעזר רבות במידע זה.
•  להביא חפץ מוכר ואהוב מהבית – בגילאים צעירים חפץ שכזה מהווה עוגן בטחון, בגילאים בוגרים יותר הצגת חפץ מהבית לפני הגננות והחברים בגן היא שמקנה בטחון ומעודדת את הילד.
• לשמור על טקסים קבועים שהיו נהוגים בבית קודם לכן – בזמן של שינוי, שמירה על טקסים ושגרה משרה בטחון. כמו כן אין זה הזמן לגמילה או שינוי הרגלים מכל סוג (חכו מעט, או הקדימו שינויים כאלה). עם זאת חשוב לנסות להרגיל את הילד לסדר יום קבוע, מסגרת שכזו תקל עליו להשתלב בסדר היום בגן.

ברגעי הפרידה:

• כדאי להגיע מוקדם לגן, כשלא לחוצים לצאת לעבודה, כך אפשר לשחק עם הילד משחק משותף, ובהדרגה לאפשר לו לעבור למשחק עם חבר או עם אחד מאנשי הצוות בגן.
• חשוב להיפרד מהילד ולא להיעלם פתאום. גם אם הפרידה מעוררת בכי, היא חשובה כיוון שבלעדיה נפגע האמון של הילד בנוכחותכם כהורים (מבחינתו אתם יכולים להעלם בכל רגע).
• חשוב שהפרידה תהיה קצרה (אם אפשר – כדאי לחבר טקס קבוע) וחשוב עוד יותר לא להיענות לבכי ולחזור לגן. דבר זה משדר כי "הבכי עובד על אמא/אבא" והתופעה תתגבר.
• כשאתם עוזבים, תמיד בדקו שאחד מאנשי הצוות מודע לעזיבה וקולט את הילד. אפשרו לצוות הגן לעטוף את הילד ולעזור לו להירגע – בכך אתם מעבירים מסר שאתם סומכים על הצוות וכן מאפשרים יצירת קשר בין הילד לצוות הגן.
• בלי משחקי מחבואים בחלון או מאחורי הדלת – זכרו, הילדים קולטים הכול והשארות בסביבת הגן משדרת חוסר אמון. קבעו עם צוות הגן מועד בו ניתן שיתקשרו אליכם או אתם לגן, וכך תוכלו להתחיל את היום בצורה רגועה.

וזכרו – זהו הגן שבחרתם עבור ילדכם, הוא צפוי לחוות בו חוויות, לרכוש חברים וידע ובעיקר ליהנות. דעו שהוא בידיים בטוחות וצאו בחיוך להמשך היום.

שתהיה לכולנו שנת לימודים פורייה ומוצלחת,
עדי כהן גוברין, יועצת חינוכית לגיל הרך. מרכז אתרוג – הדרכה להורים ולפעוטונים.