אנחנו בוחרים בן זוג, אנחנו מביאים ילדים לעולם, עובדים, עמלים, וכל רצוננו הוא: שהמשפחה שלנו תהיה "משפחה מאושרת".
משפחתו של אדם היא מבצרו. אנחנו רוצים שהבית שלנו יהיה המקור לכוח שלנו, שאנחנו ניטען באנרגיות חיוביות ובכוחות מהחוויה במשפחה שלנו, מהאווירה.
האם זה קורה לנו?
ובכן, כל אחד חש שהוא נמצא במקום מסוים על הרצף. יש כאלו שמרגישים תחושת פספוס ואכזבה מהבית אותו בנו. יש מאידך כאלו שמרגישים שהגשימו את תקוותיהם ומצליחים ליצור משפחה חזקה תומכת, שנעים להיות בה.
הדבר עליו אני רוצה לכתוב כאן הוא הדבר שמביא אותנו לאזורים שאנחנו נוכל להרגיש יותר, שטוב לנו בבית עם המשפחה שלנו. שמחזק אותנו להיות עם זה שהתחתנו ועם אלה שיילדנו.
מהוא הדבר הזה? זה לא עושר! למרות שיש בינינו רבים שמתבלבלים וחושבים שאם רק היה עוד כסף הכול היה מסתדר. זה לא האמא של הבעל! למרות שיש בינינו שחושבים שאם רק היא הייתה שונה הכל היה מסתדר. זה גם לא הילד! שחלקנו חושבים שאם רק היה הולך לישון בשמונה בערב וישן לילה שלם במיטה שלו, הכל היה בסדר.
לדבר הזה קוראים: "סביבה רגשית בריאה במשפחה" .
סביבה רגשית בריאה במשפחה מורכבת ממספר מרכיבים, שאת חמשת המשמעותיים אפרט:
ראשית, באיזה מידה אני ובת הזוג שלי מחוברים? עד כמה יש בינינו אינטימיות. עד כמה אני יכול לדבר איתה על הדברים שמציקים לי, ועד כמה אני יכול להקשיב לדברים שמציקים לה. עד כמה אנחנו תומכים אחד בשני מול כל החוויות שלנו במהלך היום. זוגיות טובה היא הלב של משפחה בריאה.
שנית, ראיית החיובי והתמקדות בכוחות. עד כמה יש לנו את היכולת לראות את הדברים הטובים בבני המשפחה שלנו. ככל שאנחנו רואים יותר את החיובי בבני המשפחה שלנו, כך טוב לנו יותר בבית. זה נשמע פשוט, אבל זה כל כך משמעותי. אני רוצה לאתגר אתכם, ולבקש שב – 4 הימים הקרובים, תנהלו יומן, על מי מבני המשפחה המעסיק אתכם ביותר. ביומן תרשמו אך ורק דברים ואירועים חיובים שראיתם בו. תופתעו לגלות שבתום ארבעת הימים תבחינו שיותר טוב לכם בבית.
שלישית, גבולות וכללים מכבדים. עד כמה אנחנו מכבדים את הזכויות של האחר במשפחה ושומרים על הזכויות שלנו. עד כמה אנחנו שומרים שבבית יהיו שני קומות. קומת הורים, וקומת ילדים. ההורים מכוונים, מובילים, קובעים את סדר היום. הילדים יכולים להתרכז במשימות ההתפתחות שלהם.
רביעית, אמפתיה. עד כמה חברי המשפחה יכולים לבטא רגשות קשים ויש להם מקום. האם מותר להיות, עצוב, מתוסכל, מקנא. האם ההורים יכולים להכיל את הרגשות המורכבים האלו, או שהם נדחים ואינם מותרים לביטוי.
חמישית, מקורות תמיכה מחוץ למשפחה. המשפחה המורחבת, חברים טובים, מקום עבודה מפרגן וגורמים מחוץ למשפחה, הם אלו שיכולים לחזק אותנו, כמשפחה. פעמים רבות אנחנו צריכים לדעת להיעזר ולהישען. לעיתים הדבר תלוי לחלוטין בנו. עד כמה אנחנו דואגים לעצמנו. רבים מאיתנו חושבים: "אנחנו נחרוק שיניים, נעבוד קשה, נסבול ובעתיד יהיה יותר טוב". חלקנו חושבים שבפנסיה, נוכל לנוח. ובכן, אני טוען שצריך לקחת קצת פנסיה, כול יום, כל שבוע, כל חודש. אם אני דואג לעצמי, ולא עובד שעות ארוכות, עושה ספורט, לוקח חוג, יוצא לפגוש חברים – אני יכול יותר ליהנות. אדם שמתרכז בצרכים שלו ודואג לרווחה שלו, טוב לו גם במשפחתו.
שיהיה לנו סביבה רגשית בריאה במשפחה ויום משפחה שמח.