האם עצרנו לרגע לחשוב על הילדים שאינם רואים בחג פורים הזדמנות מדהימה לשינוי זהותם ליום אחד? על הילדים שמתביישים להופיע בתחפושת לגן, לא כל שכן להשתתף בחגיגה הפורימית עם כל החברים – הכוללת שירים, ריקודים ורעש של רעשנים? על אלה שמפחדים מתחפושות שונות ולא רוצים להיפרד מההורים כשהגננת שהתחפשה לא ממש מוכרת להם?
בחג הפורים יש אווירה מיוחדת. רבים מאתנו מנצלים את החג כדי ללבוש זהות שונה, חלקנו מנסים להבליט תכונות שבדרך כלל לא באות לידי ביטוי או כאלה שהיינו מייחלים שיהיו לנו.
באופן טבעי, אנו מנסים לעשות את אותו דבר גם על ילדינו: מי מאיתנו שמאפשר לילד לבחור את התחפושת שלו בעצמו, ומי מאיתנו שבוחר בשבילו, בהתאם לאופן שבו אנחנו רוצים שיראו את הילד שלנו. פעמים רבות אנחנו לא מפספסים את ההזדמנות ודואגים לחפש גם את התינוק הקטן, ולו בשביל התמונה למזכרת בלבד.
אך מתי מתעורר הקושי?
כשאנחנו עומדים בערב החג מול הילד, אחרי שהתרוצצנו ומצאנו את התחפושת הרצויה, או אחרי שתפרנו והכנו לבד, והוא מצהיר שהוא לא רוצה להתחפש. אנו, ההורים, מתקשים לעמוד מול הילד שרוצה ללכת לגן בבגדי יומיום ולא להתחפש.
חלקנו חשים כעס גדול באותו רגע, חלקנו מתוסכלים, מנסים לשכנע או מבקשים מהילד לשתף פעולה. אנחנו רוצים שהילד יהנה וישמח עם החברים באותו יום בגן – ומבחינתנו אם לא יתחפש הוא יהיה יוצא דופן, ובפינה קטנה בלב גם שואלים את עצמנו כיצד אנחנו ניראה בעיני האחרים, אם נשלח את הילד ללא תחפושת.
אז מה לעשות כשהילד מסרב להתחפש בפורים?
הכנה מראש: לשתף את הילד בבחירת התחפושת, לעשות תרגולים בבית
בשלב ראשון, בין אם נראה לנו שלילד יהיה קושי להתחפש, ובין אם לא, ישנם צעדים שניתן לעשות טרם החג, כדי להתכונן. ניתן לדבר עם הילד על התחפושות, החגיגות, המסיבה שתהיה בגן.
רצוי לשתף את הילד בבחירת התחפושת ובקנייתה או בהכנתה – במידה ומכינים בבית. סביר להניח שילדים יבחרו בתחפושות שגורמות להם להרגיש טוב עם עצמם ומספקות להם ביטחון ולכן רצוי להשאיר לילד את זכות הבחירה.
רצוי שהתחפושת תהיה מוכנה לפני החג, כדי שהילד יוכל ללבוש אותה בבית ולהתרגל אליה, וכך גם ניתן לבצע בה תיקונים בהתאם לצורך.
בבוקר החג, כדאי לקום מוקדם יותר, כדי לאפשר לילד להתארגן בקצב שהוא רגיל אליו, וגם כדי להשאיר זמן במידה והילד מביע מחאה או חוסר שביעות רצון מהתחפושת.
להקשיב ולשאול את הילד מה מפריע לו
חשוב לשאול את הילד מה מפריע לו בתחפושת, ולהקשיב לדבריו. אם הילד עדיין לא מדבר, יש לקחת בחשבון שאולי אחד מהאביזרים של התחפושת מציק לו – אם זה הכובע או המחושים או כל דבר אחר. אולי הוא לא רוצה להתאפר כי התחושה לא נעימה לו.
כאשר מקשיבים לילד, ומנסים לראות את הדברים מנקודת המבט שלו, אפשר להגיע לפתרון שיתאים לשני הצדדים.
אל תתנו תחושה שהתנהגותו של הילד לא מקובלת או מכעיסה
חשוב לתת לילד לגיטימציה לרצונו, ולא לשפוט או לבקר אותו. לא חייבים ללכת לגן מחופשים. אפשר להגיע עם התחפושת בשקית, לעדכן את הגננת ש'יואב לא רוצה בינתיים להתחפש', ולהציע לו לעשות זאת בגן. אפשר עוד בבית להציע לו רק להתאפר או לבחור רק אחד מפריטי התחפושת ולא את הכל. ניתן להציע לו ללכת עם רעשן ביד או משהו אחר שיכניס אותו לאווירה.
בכל מקרה, רצוי להימנע מלהגיע עם פנים אשמות ולתת לילד תחושה שהתנהגותו לא מקובלת או מכעיסה. עלינו לזכור ולהזכיר לילד כי יוכל להשתתף בכל פעילויות הגן, גם מבלי להתחפש.
לאפשר זמן להסתגלות
ילדים שמתקשים להגיע לגן מחופשים ייתרמו גם כאשר ההורה יישאר איתם קצת יותר באותו בוקר. לפעמים אף כדאי להגיע לגן יותר מוקדם, ולפני שמגיעים כל שאר הילדים, וכך הילד מרוויח יותר זמן בהסתגלות לאותו יום – הקישוטים, הגננת המחופשת, החברים שמגיעים לגן.
בנוסף, במידה והילד זקוק לכך, עלינו לעזור לו מול הילדים האחרים שישאלו אותו 'למה לא התחפשת?', ובמידה והילד לא עונה, נוכל לומר 'יונתן בחר היום לא להתחפש. ככה יותר נעים לו'. עם זאת, מתפקידנו לתווך עבורו את הסביבה ולהכניס אותו לעניינים: כשמגיעים לגן לשבת איתו ולהסתכל יחד על הילדים האחרים – 'תראה את דני, הוא התחפש לסופרמן. איזו גלימה ארוכה יש לו… ולילך התחפשה לנסיכה עם שמלה נוצצת'. אפשר לשאול אותו איזו תחפושת הכי מוצלחת לדעתו, לחפש את החברים הטובים יותר של הילד ולהתמקד בהם.
היבט נוסף הוא התייחסות הצוות החינוכי אל הילד שמגיע לא מחופש. יש גננות שיעשו עניין סביב הילד וינסו לשכנע אותו להצטרף אל החברים ולהתחפש. יש גננות שיניחו לילד לנפשו, תאפשרנה לו להתרגל לרעיון, מתוך מחשבה שבסוף ירצה להתחפש כמו שאר החברים. יש גננות שלאחר שתקבלנה בברכה את הילד, הן תאפשרנה לו 'להתחמם' כשהוא יושב בצד עם ההורה.
חשוב שהילד יקבל התייחסות בהתאם לגילו. בגילאים הקטנים יותר, יש משמעות רבה למצבם הרגשי של הילדים, ולהתאמתה של הגננת למצבם זה. ילדים בני שנה ופחות אשר יגיעו לגן, למשפחתון או אל המטפלת שתיראה שונה לגמרי ממה שהם מכירים, עלולים להיבהל ממנה. במקרה כזה, היא יכולה להוריד את אחד האביזרים של התחפושת ולהראות את פניה, כפי שהילדים מכירים, או שהיא יכולה לשאול אם הילד מעוניין לשים אותו על עצמו. באפשרותה גם לשחק איתו ב 'קוקו' לזמן קצר, וכך להחזיר את מימד המשחקיות לתחפושת.
בגילאים גדולים יותר, הילדים כבר מצפים שהגננת תהיה מחופשת כשהם מגיעים לגן, ויותר משתפים פעולה עם האווירה הפורימית.
לא כל הילדים אוהבים את פורים – וזה בסדר
בתחומי חיים רבים, ישנם הבדלים בין הורים ומטפלים בגיל הרך לבין הילדים עצמם, בהתייחסות לחגים, מסיבות ואירועים חברתיים אחרים. עלינו לזכור כי גם כאשר הגישה הרווחת היא כפי שמתאר השיר "יום טוב לנו, חג פורים הוא חג גדול, יחד כולנו, נצאה במחול…", לא כל הילדים מרגישים כך.
עלינו לקבל בהבנה את רצונו של הילד ולכבד את בחירתו, גם כאשר הדבר קשה לנו.
משום שבחג פורים ההילולה והשמחה בולטות לעין, הילדים שלא רוצים להתחפש בולטים מאוד בשונותם ולכן קשה לנו להניח לילד שממאן להתחפש.
כמבוגרים, כאן עלינו להציג בפני הילד את ההיבטים שכן מדברים אליו בחג הפורים, לצייד אותו ברעשן ובמשלוח מנות, ולגרום לו להגיע לגן עם חיוך ותחושה נעימה. שהרי הדבר שייחרט בזכרונו וייכנס לתודעתו לאורך שנים, הוא תחושת הקבלה והכבוד שניתנו לו, ולא התחפושת שהוא לבש או לא לבש בגן.
