מן התקשורת

אישי, קבוצתי או תחרותי? ואולי המטרה היא בכלל חוויה והנאה? לספורט יתרונות רבים לגוף ולנפש, ודרכו אפשר גם ללמוד כמה שיעורים בהתמדה, נחישות והשתייכות.

יש ילדים שמתחשבים מטבעם וערים לרגשות של אחרים, וישנם כאלו ש"לא רואים ממטר" וממוקדים רק בעצמם. לא מדובר בגזרת גורל, אפשר לעזור להם ללמוד לשנות את דרך המחשבה שלהם, וכתוצאה מכך גם את התנהגותם

השנה פורים קצת שונה אבל עדיין אפשר ליהנות מאווירת החג וללמוד הרבה על הילדים דרך בחירת התחפושת שלהם. ומה עם אלו שלא רוצים להתחפש או לא מבינים על מה השמחה הגדולה? פסיכולוגית קלינית מסבירה

לשמוע מהילד שהוא רוצה למות זה אחד הדברים הקשים להורים, גם אם זאת רק הדרך שלו להציף את הקושי, במיוחד בתקופה הזאת. איך כדאי להגיב ומה לעשות כדי לעזור לו?

לפעמים הילדים מוטרדים או נסערים בגלל פרשנות שהם נתנו לסיטואציה מסוימת שלא בהכרח נכונה. במקרים כאלו כדאי להורים להראות להם עוד נקודת מבט. כך תעשו זאת נכון

ההורות וחינוך הילדים מציבים אותנו פעמים רבות מול קונפליקטים וחילוקי דעות הנוגעים לסוגיות שונות. איך מתמודדים עם המצבים הנפצים הללו ואיך צריך לפעול מול הילדים כשזה קורה? שוחחנו עם פסיכולוגית קלינית ויועצת הורות שנתנה לנו כמה טיפים ששווה לאמץ.

ציונים, התנהגות, שיתוף פעולה בלמידה מקוונת ופוטנציאל לא ממומש. יום הורים הוא אירוע מלחיץ עבור הרבה ילדים, גם אם הוא נעשה בזום. כך תוכלו להרגיע ולהעצים אותם, בלי קשר למה שנאמר

כל הזמן אומרים לנו שצריך לדעת לסלוח ולשחרר, ושהנקמה במי שפגע בנו לא תעשה אותנו מאושרים יותר, אבל אולי כדאי להתייחס למחשבות של הילדים קצת אחרת? פסיכולוגית קלינית מסבירה

אחרי תקופה ארוכה, הילדים בכיתות הנמוכות שוב יעלו על תלבושת אחידה ויחזרו לבית הספר. מה אומרים לאלו שקשה להם להיפרד מהרגשת החופש ולמה חשוב כל-כך דווקא עכשיו לשים לב לתחושות שהם מעלים? מדריך

פערים לימודיים אפשר להדביק, הרבה יותר קשה לתקן הידרדרות התפתחותית רגשית ותפקודית – מחשבות על לימודים דרך זום

החזרה המחודשת לגנים ולמעונות מביאה איתה קשיים עצומים, במיוחד לילדים שיאלצו להסתגל מחדש למסגרת לא מוכרת. הנה כללי עשה ואל תעשה להורים המודאגים, על מנת להקל ככל האפשר את חזרתו של הילד לגן

על פי החלטת הקבינט, בתחילת השבוע תפתח מחדש מערכת החינוך בגילים 6-0. מה מסבירים לילדים? ואילו עוגנים יעזרו להם לתחושת הביטחון? פסיכולוגית קלינית מסבירה

כל הורה מכיר את הפחד שיקרה משהו לילד שלו אבל אי אפשר שהוא ינהל אותנו כל הזמן. כך תתמודדו עם החששות שלכם ותעבירו מסר מרגיע לילדים

המצב הכלכלי, הדאגות לעתיד והחששות לבריאות – האם לספר לילדים מה עובר עלינו או שאולי עדיף "לשמור" עליהם כדי למנוע כאב? פסיכולוגית קלינית מסבירה

כשילד מתחיל לשקר ולהסתיר דברים מהוריו, צריך לבדוק מה הסיבות שגרמו לו לחוסר אמון בהם. לפעמים שינוי בהתנהגות ההורים ושיחה פתוחה על המצב יוכלו לעשות פלאים לקשר

לעתים בררנות באוכל היא סימפטום לקושי רגשי. כדאי לנסות להבין מה עומד מאחוריה ולפתור את שורש הבעיה ולא את המופע החיצוני שלה. בכל מקרה, לא מומלץ לדחוף לילדים אוכל, כי זה משפיע על היחס שלהם לאכילה להמשך החיים

ילדים עם קושי בוויסות רגשי רגילים לשמוע הערות ולהרגיש אשמה ותסכול. בעזרת שינוי הגישה של ההורים, אפשר לשפר את המצב ולגרום להם להרגיש טוב ואף לשנות את התנהגותם

מערכת החינוך תפתח את שעריה באופן חלקי מחר בבוקר, ושוב צריך לשנות לילדים את השגרה. מה עושים עם הקנאה באחים שנשארים בבית? ואיך אפשר לעזור להם להתכונן נפשית לשינויים? מדריך

למרות שהילדים לא הולכים לבית הספר, הם נחשפים לסיפורים, שירים ואמירות רבות העוסקים ביום הזיכרון ובמוות. חשוב שנתווך להם את הנושא בצורה פתוחה ובריאה. כך תעשו זאת

הם נדרשים להעסיק את עצמם כשההורים עובדים מהבית, ללמוד מקוון, לשאת את ההצקות של האחים ולא להיפגש עם חברים, ודווקא עכשיו – הם מרגישים מצוין. איך זה קורה ומה אפשר ליישם מהתקופה בהמשך הדרך?

השהייה בבית מאפשרת לילדים הסובלים מקושי חברתי לשחרר את הניסיונות להשתלב, אך ללא "תרגול" הכישורים החברתיים שלהם עלולים להתנוון. איך מסייעים להם לפתח את הכישורים הללו גם במרחב הביתי? טיפים ועצות

על הצלחת שהוגשה לי במסעדה שכב ג'וק, מהזן החום-החלקלק-המבחיל. מיד ריסנתי את עצמי: "אל תעשי דרמה". נזכרתי בתקרית הזאת כשמטופלת אמרה לי שקשה לה עם מחמאות

אם הילדים מתעצבנים כשיש שינוי בתוכניות בבית הספר, בבית או עם החברים, חשוב ללמד אותם גמישות חברתית, כדי לעזור להם להתמודד בקלות יותר עם סיטואציות שונות. איך מתחילים ומה עושים?

פחד מסיטואציות חברתיות, חשש מכישלון ודימוי עצמי נמוך. ביישנות חברתית נובעת מסיבות שונות ומציבה אתגר בפני ההורים, שמצד אחד רוצים לעזור לילד להתגבר על הקושי ומצד שני לא רוצים ללחוץ

חשוב ללמד ילדים עם צורך חזק בשליטה להבחין בין הדברים שהם יכולים להשפיע עליהם, לבין כאלו שלא, וגם מה המחיר החברתי של ההתנהגות שלהם. כך תוכלו להקל עליהם

הילד חוזר מבית הספר ולא מבין למה הילדים לא מקשיבים לו ומרחיקים אותו. במקרים רבים מדובר בקושי להבין מסרים ולקלוט רמזים חברתיים. כך תעזרו לו לתרגל ולשפר את היכולות האלו

בתרבות שלנו אסור לקנא, זה מעורר בושה. אבל זו פספוס של רגש שהוא בית ספר מצוין לרגשות. כך תמנפו את הקנאה שלכם ושל ילדיכם לקבלת מלוא היתרונות

רק קומץ ילדים נבחר לתכניות האיכותיות למחוננים, ועם זאת רבים נבחנים וחשים תסכול ואכזבה. אם המבחנים ייערכו מחוץ לכתלי ביה"ס ותתקיים לקראתם הכנה רגשית ראויה על ידי המחנכות, היועצות וההורים, יהיה אפשר למנוע חלק מהתחושות השליליות שהם מעוררים

בני אדם נולדים עם יכולות בסיסיות לתקשר עם סביבתם, כבר מגיל מאוד צעיר. למה מיומנויות כאלה כל כך חשובות לנו ואיך אפשר לשפר אותן במהלך החיים?

מרגישים שהילד שלכם לא משקיע בלימודים ומעדיף ליהנות מתחביבים וזמן עם חברים? חשוב להבין שלא לכולם מתאים להיות מצוינים בלימודים, ובינוניות לפעמים היא לא מילה גסה

שפת הרגש של ילדים היא כמו צופן, וכמבוגרים הצופן לא תמיד ברור לנו. ובכל זאת, חשוב שנתאמץ להבין אותו כדי שנוכל לתמוך בילדים שלנו לבטא את הרגשות שלהם ולהיות אותנטיים לעצמם. כך תעשו זאת

בחופשת הקיץ ללא שיגרה מסודרת למתבגר, הוא עלול לסבול מתנודות במצבי הרוח, להיסגר בתוך עצמו ואף להפגין חוסר מצב רוח. כיצד תדעו האם מדובר בדיכאון חולף או שמא מדובר בבעיה הדורשת ייעוץ מקצועי?

"אלה היו שנים של אי שקט תמידי. הלב אמר 'לא', מקום העבודה אמר 'כן', ומי שיותר חזק – ניצח, קדימה לפעוטון. היה כמובן גם מנגנון ההכחשה, שהייתי חייבת להפעיל לפרקים כדי לשרוד, שאמר לי: 'מספיק להיות היסטרית, הכול בסדר'". אסנת גרתי, אמא ופסיכולוגית קלינית

הגיע החופש, הילדים ישנים אצל חברים ונוסעים למחנה של תנועת הנוער, ורק הילד שלכם מפחד לישון מחוץ לבית. מה עושים? קודם כל, לא מלחיצים. ומה עוד?

כל הילדים רוצים להיות מוערכים ושייכים אך יש כאלו שנראה שזה בא להם בטבעיות. מהן המיומנויות החברתיות שלהם ואיך אפשר ללמוד ולתרגל בבית כדי לשפר יכולות?

יש שני דפוסי התמודדות נפוצים של הורים שילדיהם סובלים מחרדה – כעס על הילד ודחיה של הסימפטום כדבר אמיתי או הזדהות יתר. איך בכל זאת אפשר למצוא את הדרך לעזור ולהבין מה עומד מאחורי החששות שלו?

לא כל הילדים רוצים ללכת לטיפול פסיכולוגי כשהוריהם מרגישים שיש להם קושי והם צריכים עזרה של איש מקצוע. חלופה אפשרית היא שיטת טיפול בטבע, בה הילדים מבשלים, מטפסים ומדליקים אש – וזאת כדי להתמודד עם קשיים בחייהם. כך זה עובד

ילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות נאלצים להתמודד עם אתגרים פיזיים שמשפיעים על העולם הרגשי והחברתי שלהם. האיסורים והסכנות מלווים אותם בשגרה, ובעיקר הרצון להרגיש "כמו כולם". איך אפשר להקל עליהם ולחזק אותם?

הם נמצאים שעות במסכים ואתם מנסים להגביל אותם ולא מבינים מה ההתלהבות מיוטיובר חדש או סטורי מקורי. אולי במקום לזלזל ולהתייחס למסכים כסוג של "מפלצת", תתחילו להתעניין בעולמם של הילדים?

הילדים לא מתלהבים לספר מה עובר עליהם? דרך הדיבור על כוכבי ספורט או על מוזיקה אפשר להגיע לשיחה על נושאים שקשורים אליהם באופן אישי. הילד מדבר כביכול על הדמות המפורסמת, אך למעשה מדבר על עצמו בלי שזה נחווה כאישי מדי או מאיים

אם הילדים מתקשים לפתח מיומנויות וכישורים מוטורים, חברתיים ורגשיים ספורט טיפולי עשוי לעזור להם. מי מוסמך לעבוד בתחום? האם הטיפול יכול לעזור בפתרון בעיות? ובאילו מקרים עדיף לנסות כיוון אחר?

אם נמשיך עם הלחץ, המולטי-טסקינג וההתמכרות לסמארטפון – הקשרים המשפחתיים שלנו יהיו בסכנה ממשית. מהו הפתרון? שלושה מומחים מנסים להראות שאפשר גם אחרת: "מבחינת הרווחה הפסיכולוגית שלנו, אנחנו חייבים לחזור לאחור"

ה"תיקתוק" האינסופי, המשימות, המטלות והעומסים יכולים בקלות להוציא את הרוח מהמפרשים. הם האיום המוחשי ביותר לשמחה, ליצירתיות ולהתלהבות מההורות ומהילדים שלנו. מה הפתרון?

כדי שהצבת גבולות תעבוד טוב צריך להתייחס לאופיו של הילד ולהבין מהם הצרכים שלו. איך יודעים עד כמה אפשר "לשחרר" ומתי דווקא צריך לעזור לילד לבטא את הצד הפראי שבתוכו?