יעוץ וטיפול בקשיים חברתיים אצל מתבגרים

לעיתים ההליכה למסגרת הלימודית מביאה צער ותסכול. קיים קושי בקריאת המפה החברתית, בהבנת כללי המשחק החברתיים, ביחסים עם דמויות סמכות או עם חברים. בהתמודדות עם המקום החברתי, ישנה נטייה להגיב בהתפרצויות אימפולסיביות ולפעמים בהתרחקות והתבודדות. הסביבה מצידה מגיבה בנוקשות וחוסר סבלנות, תגובות אלו יוצרות תחושת כשלון, דחייה, אי קבלה וחוסר שייכות. ישנם מקרים בהם האדם הצעיר נכנס למצב של ניתוק מסביבתו החברתית. כפי שחשוב לפתח אצל כל אדם את כישוריו והישגיו הלימודיים, חשוב לא פחות לפתח ולטפח את המיומנות החברתית כדי שיוכל להשתלב באופן הרמוני בחברה עמה ניפגש.

מה ניתן לעשות במצב של קשיים חברתיים?

המיוחד בטיפול בקשיים חברתיים הוא שלא ניתן להפעילו במסגרת רגילה וגם לא במסגרת של קריאה תיאורטית . בדיוק כפי שלא ניתן ללמד שחיה ונהיגה בהתכתבות. כיום, דווקא בני הנוער וצעירים בשנות העשרים בחייהם מגלים יותר ויותר את האפשרויות החדשות אשר נפתחות בפניהם בעזרת יעוץ לתחום החברתי אם במסגרת פרטנית ( "אחד על אחד") ואם במסגרת קבוצתית ( יחד "שמונה על שמונה").

מטרת הייעוץ:

ליצור מרחב בטוח, בו ניתן לבטא את הקשיים החברתיים. במקרים רבים חוויות חברתיות לא נעימות וכשלנות במפגש עם בני הגיל (משני המינים), נכנסות פנימה למגירה הכי עמוקה בלב, ומשם חוסמות אותנו. אין זה פשוט לשתף את ההורים או חברים בנושא כה אישי ורגיש. בייעוץ, קיימת הסביבה הרגשית המאפשרת את פתיחת מגירת הלב ושחרור מהחוויות שהובילו לקושי.

ללמד ולפתח במסגרת הייעוץ יכולות חברתיות .כפי שניתן ללמוד נוסחאות מסובכות במתמטיקה, ודקדוק מורכב באנגלית, כך אפשר ללמוד להצליח עם יצירת קשרים חברתיים בריאים. בייעוץ ישנו שימוש בתרגילי אימון ליחסים בין אישיים, משחקי תפקידים ופסיכודרמה, אשר מובילים להצלחה גם בחיים וגם במציאות שמחוץ לייעוץ. תקופת החיים של הלימודים בבגרות היא שלב חיים ייחודי , בואו נדבר על זה כדי שנוכל להפיק את המרב מההזדמנויות שהחיים מאפשרים לנו.

ומי לא בא מיכאל

"חיכיתי חיכיתי

בכיתי בכיתי

ומי לא בא

ומי לא בא

מיכאל…"

קטע משיר של מרים ילן שטקליס

בשיר מרים ילן שטקליס מתארת רגשי אכזבה של ילדה, שמחכה לילד שיבוא לבקר אותה ואיננו בא…בעבודה הטיפולית אנו פוגשים מקרים שונים של קשיים חברתיים אצל ילדים שמתבטאים באופנים שונים . אביא להלן מספר דוגמאות של פניות הורים בנושא טיפול בילדים ונוער:

" הגננת מספרת שהילד שלי מרביץ לילדים בגן. אני חושבת שהוא פשוט רוצה לשחק וזו הדרך שלו להצטרף למשחק"

"הילדה שלי סובלת מקשיים חברתיים. כבר חודש שילדים אינם מדברים אתה בבית הספר. עשו עליה חרם בכיתה."

" הנער מסתגר בבית כבר חודשיים, לא פוגש חברים, הרבה במסכים."

אלו תיאורים שכיחים של הורים לילדים ובני נוער אשר פונים עבור הילד/ה, או נער/ה לשם טיפול בקשיים חברתיים.

בני האדם, הינם " חיה חברתית", אנו תלויים זה בזה ליצירת חיים מלאי משמעות. אנסה לתאר את התפתחות החיברות אצל בני האדם, מגיל פעוטות. איך נראית בריאות בחיברות בגילאים שונים , ומה עלול להשתבש בדרך, ואיך ניתן לטפל בקשיים חברתיים אצל ילדים ובני נוער. בעיות חברתיות הן שכיחות ובאות לידי ביטוי באופנים שונים בגילאים שונים.

כבר אצל פעוטות אנו רואים את ההנאה וההנעה שמופקת מחוויית הקשר החברתי. בגיל צעיר מאד נראה " משחק ליד", כלומר, פעוטות שאינם יכולים ממש לשתף פעולה במשחק, ייהנו ממשחק זה ליד זה. בהדרגה, כשמתפתחת יכולת התקשורת, ועם התפתחות שפה, יתחיל משחק ביחד, שיש בו סנכרון בין המשחקים בקול, בגוף , ובשפה. בהדרגה יתפתח משחק הדדי שבו הילדים יוכלו לשתף פעולה, תוך יוזמה הדדית ושיתוף. לשם כך, על הילדים המשחקים להיות עם ויסות תחושתי ורגשי טוב, כדי לשתף פעולה. כמו כן, על הילדים להיות מסוגלים להבין את המשחק, ולראות את מצבם של הילדים המשחקים.

בגיל בי"ס יסודי, החיים החברתיים מהווים כר נרחב ללמידה. ילדים נהנים ממשחק סימבולי במרחב וממשחק מובנה. כשילד רוצה להצטרף לקבוצת ילדים המשחקת יחדיו יהיו שלבים להצטרפות.

להלן שלבים המתרחשים בהצטרפות למשחק: ראשית עליו לצפות במשחק, כדי לנסות להבין את הכללים המדוברים ושאינם מדוברים. בשלב השני עליו לשהות בקרבת הילדים המשחקים. כניסה לאזור המשחק, מרמזת לילדים המשחקים על רצונו להיכנס למשחק. בשלב השלישי, ישנה התבוננות ערה, בה הילד מתחקה אחר פעילות הקבוצה ובשלב הבא הילד ממש יוכל להצטרף. מבחינה מילולית ושאינה מילולית למשחק הקבוצה.

השלבים הנ"ל, מהווים תיאור לאסטרטגיה שדורשת מיומנויות חברתיות לילדים שהנם מורכבות, על מנת להצטרף לקבוצה. מה שנראה על פניו פשוט, לעיתים מאד לא קל. נדרשת יכולת הבנה טובה של מצבים חברתיים, ויסות רגשי, כדי לתזמן את הכניסה, ויכולת לשאת תסכול, במידה הילד פוגש דחיה. ילד שמעז לנסות שוב ושוב, ונפגע פחות, יוכל לחוות יותר הצלחות. לעומת זאת, תחושת מסוגלות נמוכה עלולה להוביל לנסיגה והסתגרות.

פסיכותרפיסטים לילדים , ינסו לברר יותר לעומק, ממה נובע קשיים חברתיים אצל ילדים : האם הוא ביטוי של קשיים רגשיים אחרים שבאים לידי ביטוי בתחום החברתי, למשל: לעיתים כשנולד אח קטן , הילד יבטא תוקפנות כלפי ילדים אחרים בגן, כי קשה לו להתמודד עם המצב בבית. במקרה כזה, תהיה חשיבה עם ההורים, איך ניתן לתת לו הרגשה שאמנם, מקומו בבית משתנה, ועם זאת גם במקומו החדש במשפחה יש לו מקום בלב של הוריו.

במקרים אחרים, כשהקושי אינו תקופתי , אלא ברצף לאורך זמן, ולא נצפית בעיה מסוימת שגרמה לו, יש לבחון סיבות שגורמות לו ביחסים בין בני הבית שגורמים לקושי במיומנויות חברתיות.

במקרים אחרים הקושי הוא ספציפי לילד ונובע ממערכת תפיסתית למשל, מגירויים תחושתיים המציפים.

או קושי בקריאת מצבים חברתיים.

תיארתי להלן חלק מהסיבות העלולות לגרום לקושי חברתי אצל ילדים, במקרים מסוימים, באופן דומה גם לקשיים חברתיים אצל מבוגרים .

טיפול בקשיים חברתיים אצל ילדים ובני נוער יכול להתבצע גם הוא באופנים שונים:

טיפול פרטני – טיפול פסיכולוגי לילדים – שבו הקשר הבינאישי בין מטפל למטופל להיות קרקע לבחינת התנהגות ביחסים בין שניים ובקבוצת השווים. ניתן להעלות באופן אקטיבי את המקומות היוצרים מבוכה או בלבול, כדי לבדוק בחדר, במקום בטוח, דרכי התמודדות שונות למצבים החדשים. תרגול כלים המאפשרים שכלול המיומנויות שקשה בהן. לדוגמא: טיפול בנערה עם קושי ניכר בקריאת מצבים חברתיים שהמטפלת מביימת אתה משחקי תפקידים כדי לתרגל מצבים, כמו כניסה לכיתה חדשה, יוזמה של פניה לילדה אחרת וכו'. מדובר בתרגול במשחק דרמטי המדמה סיטואציות חברתיות ומיומנויות כדי להיכנס ולחוש בנוח בקבוצה.

טיפול קבוצתי הממוקד ביחסים בינאישיים הוא דרך טובה להתמודדות עם קשיים חברתיים. מטרת העבודה של הקבוצה היא בדיקה של כל משתתף עם עצמו איך הוא משתלב בקבוצה. ומה הם היכולות והקשיים.

הדרכת מורה/ גגננת- כמו כן איש הטיפול יהיה בקשר עם המורה של הילד, כדי להדריך גם אותה כיצד ללמד בגן/בכיתה את הקבוצה לקבל ילדים מצטרפים ולתווך להציע אפשרויות למשחק. למשל: ילדה חדשה באה לגן ומנסה להצטרף למשחק.

ניגשת לגננת שהבנות לא מצרפות אותה. הגננת מעודדת את הילדה לנסות לחזור ולהצטרף למשחק ומעודדת את הבנות שמקבלות אותה למשחקן המשותף. בקשה ישירה מהבנות לצרפה, יכלה להחליש את מעמדה.

לעיתים יש להראות לילד איך להתבונן על ילדים משחקים ולחשוב מי פנוי שניתן יהיה להצטרף אליו למשחק.

הדרכת הורים- בכל המקרים הנ"ל חשובה גם הדרכת הורים במקביל. כדי להכיל איתם את המצב המורכב ולתת כלים להתמודדות.

לדוגמא: ילדה הסובלת מחרם חברתי בבית הספר והאם מגיעה באופן קבוע לדבר עם המורים ועם הורי הילדים. בבית האם העבירה מסר לילדה שהילדים האחרים אינם מתנהגים כראוי. המסרים האלה היו מבלבלים עבור הילדה, לעיתים מחלישים. במקרים בהם ההורים מגוננים יתר על המידה משדרת לילד שהוא חסר יכולת.

בהדרכה האם הבינה, שעל מנת לחזק את הילדה עליה להחזיר את תחושת השליטה לידיים שלה. כלומר, להמעיט את התערבותה במצב. להעביר מסר לילדה שהיא תוכל להתמודד ולמצוא לה חברות , אולי אחרות ממי שרצתה מלכתחילה. בנוסף התברר כי האם סובלת מקשיים חברתיים אצל מבוגרים, ורגישה מאוד בשל כך לקשייה של הבת. בעבודה עם האם נעשית הפרדה בין קשייה שלה לבין קשיי הילדה.

ישנם הורים שמתלוננים על ריבים בין האחים בבית: הרבה פעמים מדובר על משחקים בין אחים, שנראים להורים כמפריעים ופוגעים. בעיני הם הזדמנות נהדרת לתרגול התמודדויות חברתיות על הכוח והתסכול שבהן.

לסיכום, בעולם הטיפול ניפגש רבות בקשיים חברתיים, אנשי מקצוע שונים מתחום הפסיכותרפיה, עובדים סוציאלים פסיכותרפיסטים או פסיכולוגים קליניים (ולא הטעות הרווחת פסיכולוג חברתי כי הם עוסקים בתאוריה וייעוץ ארגוני) יוכלו לתת מענה מתאים.