אכילה בררנית ובררנות באוכל אצל ילדים

הילד מסרב לנסות מאכלים חדשים? מוכן לאכול רק שניצל ומעדנים? לא מסכים לאכול כמעט כלום? התפריט היומי שלו מצומצם מאוד ולא מגוון? הפרעת אכילה סלקטיבית אצל ילדים – איך תזהו אותה, והכי חשוב – הדרכים לטיפול מקצועי

בררנות באוכל היא תופעה מוכרת מאוד ושכיחה מאוד, שלרוב מתחילה לאחר גיל שנתיים. שיא התופעה מגיע בסביבות גיל שמונה, כשילדים רבים מציגים אכילה בררנית מובהקת והופכים לעקשנים בכל מה שקשור לאוכל.

חשוב מאוד להבחין בין ילד הסובל מהפרעת אכילה סלקטיבית למקרה של ילד שסתם בררן באוכל. מדוע?

הפרעת אכילה סלקטיבית היא מצב הדורש טיפול והתערבות של רופא ילדים, דיאטנית ופעמים רבות גם של פסיכולוג ילדים.

אכילה בררנית, ללא הפרעת אכילה, הוא מצב שבו לרוב לא יגרום להפרעת גדילה או התפתחות. לדוגמה: ילדים קטנים, בגיל הרך, נוטים לסרב פעמים רבות למזון חדש וגם למזון מוכר. זה נורמלי שילד קטן יעדיף שוקולד על מלפפון או במבה על פני מרק ירקות – זוהי בררנות רגילה. במצב כזה, ככל שההורה יהיה עקשן, יכתיב תפריט יומי בריא, מאוזן, מגוון, נכון ולא יוותר – כך הילד יתרגל לטעום דברים חדשים, לנסות ויתאים את עצמו לרצונו של ההורה ולמציאות. כך יודעים גם שלא קיימת הפרעה, כי בסופו של דבר הילד טועם, מנסה ואוכל.

כמעט כל ילד, בשלב מסוים של התפתחותו, יפגין סוג של אכילה בררנית מסוימת. לדוגמה: ילדים רבים יחליטו שהם לא אוכלים פירות, לא אוכלים ירקות או מוכנים לאכול רק מספר מאכלים ספציפיים (שניצל ואורז, חביתה ומלפפון, את המרק של אמא עם קוסקוס ועוד). לרוב מדובר במצב שחולף מעצמו, שלא מעיד על בעיה.

ברגע שהמצב לא חולף, כשהבררנות נמשכת ומחמירה, כשמתחילים לראות שהתופעה משפיעה לשגרת חייו של הילד וגם על בריאותו – יש בעיה.

מהי הפרעת אכילה בררנית, ובמה היא שונה מסתם בררנות באוכל?

אכילה בררנית, שמקורה בהפרעת אכילה אמיתית, היא הפרעה בה הילד מפגין בררנות חמורה כלפי המזון אותו הוא מוכן לאכול, לנסות ולטעום. מדובר במצב בו לא מדובר בסתם העדפה של מאכל אחד על פני מאכל אחר, אלא בבררנות יוצאת דופן, ההופכת את דפוסי האכילה לקיצוניים וחריגים. לדוגמה:

  • סרבנות של ממש לאכול.
  • חוסר תיאבון של ממש.
  • ירידה קיצונית במשקל.
  • בעיות הגבלת כמות מזון או סוג מזון באופן קיצוני.
  • תחושת שובע מהירה.
  • חולשה.
  • תחושת קור.
  • העדפה למאכלים בעלי מרקם מסוים.
  • קושי ללעוס מזון מסוים.
  • התרחקות מארוחות, מסעדות ואירועים הכוללים מזון.
  • קושי לבלוע.
  • הקאות או בחילות חוזרות לאחר אכילה או חשיפה של מזון מסוים.
  • עצירת גדילה (הילד לא עולה במשקל, הילדה הפסיקה לגבוה, המחזור נעצר).

הפרעת אכילה סלקטיבית, או הפרעת אכילה בררנית (המכונה ARFID – Avoidant Restrictive Food Intake Disorder) נפוצה בעיקר אצל ילדים, צעירים ואפילו תינוקות. מחקרים מגלים כי כ-5% מהילדים סובלים מהפרעת אכילה בררנית ו-20% מהילדים המטופלים על ידי פסיכולוגים ומאובחנים כסובלים מהפרעות אכילה – סובלים מהפרעה זו (ולא מבולימיה נרבוזה או אנורקסיה נרבוזה).

אבל בניגוד לבולימיה ואנורקסיה, הפרעה זו לא קשורה לדימוי גוף נמוך או רצון של הילד או הילדה לרדת במשקל, מדובר בהפרעה הנובעת מתחושה של חרדה, חנק, תחושת מלאות או בחילה הקשורים לסוגים מסוימים של מזון. עם הזמן הפרעה זו יכולה גם להיות קשורה לדימוי גוף או לגרום לה, אבל לא תמיד, לא בהכרח.

מה גורם להפרעת אכילה סלקטיבית?

מכיוון שמדובר בהפרעה שאין עליה מספיק מידע, לא ניתן לדעת עדיין בוודאות מה הם גורמי הסיכון שלה. יחד עם זאת, רופאים וחוקרים הגיעו להסכמה כי מדובר בהפרעה שהגורמים לה הם סביבתיים, גנטיים, פיזיולוגיים וסביבתיים.

בנוסף, עלה ממחקרים שנעשו כי ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, אוטיזם ומוגבלות שכלית – הם בעלי נטייה לפתח הפרעת אכילה סלקטיבית. בנוסף, גם מתבגרים וילדים עם הרגלי אכילה בררנית, נמצאים גם הם בסיכון לפתח AFRID.

השלכות וקשיים נוספים

ילדים הסובלים מהפרעת אכילה סלקטיבית נמצאים בסיכון לפתח הפרעות פסיכולוגיות שונות, כגון:

  • חרדה.
  • הפרעות אכילה נוספות הקשורות לדימוי גוף.
  • בידוד חברתי וקשיים חברתיים.
  • בעיות התפתחות.

כמעט כל ילד, בשלב מסוים של התפתחותו, יפגין סוג של אכילה בררנית מסוימת. לרוב מדובר במצב שחולף מעצמו, שלא מעיד על בעיה. ברגע שהמצב לא חולף, כשהבררנות נמשכת ומחמירה, כשמתחילים לראות שהתופעה משפיעה על שגרת חייו של הילד וגם על בריאותו - חשוב לפנות לטיפול

איך להתמודד עם ילדים בררנים באוכל? טיפים שיעזרו לכם בבית

  1. נסו לגוון את צורות העשייה של האוכל, ולהגיש לילד מזונות חדשים בצורה זו. תוכלו לבשל, לאפות, להגיש טרי, לתבל באופן שונה ועוד.
  2. חשוב מאוד לא להפעיל לחץ על הילד לאכול, אך יחד עם זאת להבהיר לו שזה מה שאתם מצפים ממנו לעשות. אין צורך להציע "פרס" על טעימת אוכל חדש.
  3. זכרו תמיד כי מנגנון הרעב של הילד הוא זה שקובע את הכמות, אתם ההורים קובעים מה, איפה ומתי.
  4. נסו להגיש את האוכל בצורות מעניינות ומשעשעות. נסו למשל לחתוך את הירקות בצורות שונות, או לבנות מהאוכל פרצופים.
  5. חשוב מאוד לזכור כי ילדים לומדים הכי טוב מדוגמא אישית, לכן כאשר יש לטעום מזון חדש, הוו דוגמא וטעמו גם אתם. נוסף על כך הקפידו על ארוחות משפחתיות, בהן כל המשפחה יושבת יחדיו לאכול, כך הילד יוכל להיחשף לדוגמא אישית.
  6. חשוב מאוד להקפיד על שתיה של מים בלבד. שתיה של משקאות ממותקים או מוגזים תורמת לתחושה זמנית של שובע, ועשויה לגרום לילד להגיע לארוחה לא רעב, או להרגיש תחושת שובע במהרה.
  7. אל תציבו בפני הילדים מגוון גדול מידי של בחירה, העמידו לרשותם שתיים עד שלוש אפשרויות בלבד.
  8. הקפידו על ארוחות מסודרות, שלשו ארוחות עיקריות ביום ועוד שתיים עד שלוש ארוחות ביניים.
  9. אל תציעו נשנושים בין הארוחות, גם אם הילד לא אכל את הארוחה הקודמת, נשנושים ימנעו את תחושת הרעב בארוחה הבאה.
  10. אם ישנה אפשרות, נסו לשתף את הילדים כמה שאפשר בקניות ובהכנת האוכל. יש סיכוי גדול יותר שהם ירצו לאכול את מה שהכינו בעצמם.

טיפול פסיכולוגי לילדים המתמודדים עם אכילה סלקטיבית

כמו כל הפרעת אכילה אחרת, גם במקרה זה יש צורך לערב גורם מקצועי כדי לטפל בהפרעה באופן יסודי ויעיל.

מומלץ לערב רופא ילדים – כדי לבצע בדיקות כלליות ומעקב.

דיאטנית – שתעזור לכם לבנות תפריט מאוזן ובריא עבור הילד, שהוא גם יסכים לשתף עמו פעולה ושגם יהפוך ליותר ויותר מגוון עם הזמן.

לערב פסיכולוג ילדים – מומחה שיקבע מהו המקור להפרעה, מהי הבעיה הרגשית המהווה מקור לקושי, מהי הסיבה לסלידה של הילד מאותם סוגי מזון, איך לעזור לו לקבל אותם, לעלות במשקל, לסייע לו להיות מודע למצבו ולהעניק להורים הדרכת הורים, כדי שיוכלו לעזור לילד בחיי היום-יום במהלך תהליך הטיפול.

כאן באתר תוכלו לקבוע כבר עכשיו פגישת ייעוץ ראשונית אונליין, דרך ה-ZOOM, עם פסיכולוג ילדים. תוכלו לתאר לו את הקושי שלכם ושל הילד, לשמוע ממנו חוות דעת מקצועית, לקבל ממנו כלים להתמודדות וגם תוכנית טיפול מתאימה שעמה תוכלו לצאת לדרך.

הטיפול המומלץ במקרים של הפרעת אכילה סלקטיבית הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), טיפול ממוקד בעיה, המטפל בשינוי דפוסי חשיבה, התנהגות והרגלים, תוך כדי הקניית הרגלים חדשים. במסגרת פגישת הייעוץ תוכלו לשאול את הפסיכולוג אודות השיטה וגם אודות שיטות טיפול נוספות. טיפול בהפרעות אכילה אצל ילדים משתנה מילד לילד בהתאם לגיל ולמקרה.

עודכן בתאריך: 14 ביולי 2021

דילוג לתוכן